מי שיתבונן בעתיד ממרחק של מקום ומתוך פרספקטיבה של זמן ראויה, לא יוכל לתמוה על הפסקות האש ההזויות והתמוהות, בכל הכבוד הראוי, שמצאו והמוצאות ביטויין, פעם אחר פעם במלחמת עזה, שעדובר צה"ל עדיין מתעקש לקרוא לה, בשם המכובס "מבצע צוק איתן". למתבונן מן הצד, נראה, כי מדובר במלחמת דה לוקס וכל פעם שהלוחמים עייפים, הרי לוקחים "פסק זמן", כדי "להפסיק" מלחמה ארורה זו. פעם קוראים לפסק זמן זה, "הפסקת אש", פעם קוראים לפסק זמן זה "הפסקת אש הומניטרית", אולם בכל הפעמים מכנה משותף ל"הפסקות אש" אלה - החמאס הוא הוא, המכתיב מתי תיגמר "הפסקת אש" זו ומתי - להבדיל - תחודש האש.
אם לא די שמלחמת עזה זו, איבד צה"ל את יתרון ההפתעה (כפי שציינתי ברשימה קודמת שלי) הרי צה"ל מאבד, למרבה הצער גם את יתרון ההרתעה, כלפי חמאס. אי-אפשר שלא להתרשם, נוכח העובדה, כי חמאס פשוט "מצפצף" על צה"ל וניתן לומר עליו, כי הוא "אינו סופר אותו ממילימטר". למרות הכרזות הניצחון שבקעו מפיו של דובר צה"ל ושאר פוליטיקאים, במרוצת סוף השבוע החולף, דומה כי החמאס אינו מתכוון להניח לנו, כל כך מהר. החמאס אינו ממתן דרישותיו וראש וראשונה מציב הוא כדרישה מהותית, הסרת הסגר על עזה או כתחליף - הקמת נמל ימי בעזה.
החמאס מעז לאיים עלינו, במלחמת התשה ונראה, כי יש לו מלוא הצידוקים ומלוא הסיבות לנקוט בדרך זו. בכל הכבוד הראוי, לעמידת הגבורה של חיילי צה"ל - כאשר כוונת הדברים הינה בעיקר ללוחמי ההנדסה, השיריון והחי"ר, מחטיבות גולני, גבעתי, הנח"ל, הצנחנים ושאר היחידות המובחרות - הרי כל הזמן שומעים אנו, כי תושבי היישובים באזור עוטף עזה אינם יכולים להמשיך ולחיות, תחת מטר הרקטות היומיומי. איש אינו מלין על הביקורת הנשמעת, מצד תושבי אזור עוטף עזה ועל זכותם להמשיך ולחיות חיים רגילים, כבעבר. עם זאת, ברור הוא הדבר ונעלה מעל לכל ספיק ספיקא שהוא שהחמאס איתר את נקודת התורפה שלנו והוא אינו מתכוון להרפות ממנה.
במרוצת סוף השבוע האחרון, כאשר כוונת הדברים הינה לימי שישי ושבת, לא יכול היה מי שבחן את הדברים מקרוב, שלא להתרשם מכך, שירי הרקטות של חמאס ושאר "האירגונים הקטנים", שאינם סרים למשמעתו, כטענת חמאס, כוון אל יישובי עוטף עזה ויורי הרקטות זנחו למעשה ובפועל ירי רקטות אל הערים הגדולות ובכללן אל מרכזה של ארץ ואל תל אביב. החמאס ושאר הארגונים הנגררים אחריו ואשר "אינם סרים למרותו", הבינו הבן היטב מה היא הבטן הרכה של מדינת ישראל. הם הבינו, כי קל יותר להתיש, במלחמת התשה את יישובי עוטף עזה, בברד ובמטר של קטיושות, מה-גם שלא ברור שנותר להם בארסנל שלהם, מלאי מספיק של רקטות לטווחים ארוכים, היכולים להגיע ליישובים וערים, במרכזה של ארץ, דוגמת תל אביב.
הגיע הזמן שממשלת ישראל, תתנער מרבצה ובמקום להיגרר אחרי החמאס, תגדיר מטרות מלחמת עזה, הלוא הוא מבצע צוק-איתן, לא כמטרות של חיסול המנהרות, אלא כמטרות של הבטחת שלומם של תושבי מדינת ישראל, בכלל ותושבי יישובי עוטף עזה, בפרט. הגיע הזמן שממשלת ישראל תצהיר, כי כל רקטה שתיירה מכיוונה של עזה, לכיוונה של מדינת ישראל, תזכה לתגובה הולמת, בין אם הייתה פגיעה בנפש וגם/או ברכוש וגם אם לאו. הגיע הזמן שהוראות הפתיחה באש, בכל הקשור להפגנות בשטחים ישונו וכל מי שזורק בקבוק מולוטוב או אבן, יבין, כי בתגובה הוא יכול לחטוף כדור במרכז ראשו. המשוואה לפיה זריקת אבן וגם/או זריקת בקבוק מולוטוב, שווה לתגובה של ירי כדור גומי, אינה ישימה עוד, בתקופת מלחמה. מי שזורק אבן, היכולה להרוג או משליך בקבוק מולוטוב, היכול להרוג אדם, בשריפה, מן הראוי שיהיה מוכן לכך, כי בתגובה יפלח ראשו - בכל הכבוד הראוי - כדור מתכת. זו טיבה וזאת טבעה של מלחמה. אנחנו לא משחקים, בכל הכבוד הראוי, במונופול ומי שמשתמש בכלי משחית, קר או חם, בל יופתע אם יקבל תגובה בכלי משחית, דוגמת קליע הנורה מאקדח, רובה, תת מקלע או כל כלי משחית אחר.
אין להסכים יותר להפסקות אש - הומניטריות או בלתי הומניטריות, כאחת. רוצה חמאס במלחמת התשה, אדרבה, יתכבד ויראה מה היא מלחמת התשה. אין כל סיבה שמטוסי חיל האוויר, לא יפציצו את שכונת היוקרה, רימל שבעזה, כמו-גם את בית החולים שיפא, בעזה, לאחר מתן התראה הולמת שתאפשר לאזרחים, לצוות הרפואי ולחולים להיפנות מן המקום, אם נכונה הטענה שמתחת לבית החולים שיפא, מצויה המפקדה הראשית של חמאס, הרי יש להשמיד אזור זה לחלוטין, באמצעות פצצות מונחות ליזר וגם/או מכ"ם, חודרות בטון ויפה - יפה שעה אחת קודם.
ממילא, אין זוכים אנו לאהדה יתרה בעולם וזאת, על דרך ההמעטה בלבד. אתמול נערכה הפגנה בת 50 אלף איש, נגד ישראל, בקייפטאון והפגנות של אלפים מתקיימות נגדנו, במרבית בירות העולם. כעת, השאלה אינה מידת הסימפטיה לה נזכה מן העולם, אלא עובדת השרדותנו, כמדינה וכעם, בשטח בו קיימת מדינת ישראל. אם לא נשכיל, לחסל קיומו של החמאס, באמצעים צבאיים, לאחר שנכשלנו לעשות כן, באמצעים מדיניים, יחסל החמאס אותנו, קודם לכן.
העובדה כי החמאס רוצה במלחמת התשה, מהווה הזדמנות פז, למדינת ישראל, לחסל ארגון מרצחים פונדמנטליסטי זה, אחת ולתמיד. השאלה אינה כמה זמן תימשך מלחמת התשה זו, אלא השאלה הינה, אם תושבי היישובים בעוטף עזה, בפרט ושאר תושבי מדינת ישראל, בכלל, זכאים לחיות חיים שלווים ולא להיות מוטרדים, מעשה של יום יום, מאימת רקטות שינחתו ויפגעו בהם או ברכושם. מי שמאיים עלינו במלחמת התשה, סופו שימצא עצמו מותש, בעצמו. סקר שנערך בקרב כלל תושבי ישראל העלה, כי הם מוכנים לעמוד עוד תקופה, בלחץ המלחמה שבעזה ובלבד - שממשלת ישראל תביא לחיסולו של ארגון חמאס. אין זו השעה לגמגם ואין זו השעה לדבר בחצאי אמיתות. מן הראוי לנצל את היוהרה והחוצפה של חמאס, כדי להביא לחיסולו המוחלט. יבלית הינו צמח, שכל עוד אין גודע אתה את שורשיו, עד תום, ימשיך הוא לגדול, עד אין קץ. זו מהותו של ארגון החמאס ואין בלתה.
