חברות הביטוח טרחו לשכור פרשנים מלומדים, שלא נתנו לעובדות האמיתיות להרוס להן את הסיפור. לכל אותם גופים אינטרסנטים (כולל המוסדיים) התאים מאוד להפנות את האצבע המאשימה כלפי סוכני הביטוח העצמאיים. חלומם הרטוב של גופים אלה הוא מעבר לביטוח ישיר, ללא כל מעורבות של הסוכנים העצמאיים. כך, לדעתם, הם יצליחו להפוך את המבוטח ל'שבוי" בידיהם, ללא כל הגנה של סוכן שידאג לאינטרסים של הלקוח שלו.
בכל הפרסומים במדיה, מציגות חברות הביטוח את הסוכנים כמיותרים. סכומי עתק הושקעו, ועדיין מושקעים, על-מנת לחבוט בסוכנים העצמאיים. חברות הביטוח קפצו כמוצאות שלל רב על עידן המחאה החברתית ותוך סילוף עובדות וכיפופן על-פי צרכיהן - הן מציגות את סוכן הביטוח כנהנתן תאב בצע.
הפעלת קשרים יש כמה עובדות ומספרים שחברות הביטוח מאוד לא רוצות שייחשפו לציבור: למשל, עמית במסגרת קרן פנסיה שחוסך בקרן במשך 40 שנה ושכרו משקף את השכר הממוצע במשק: בדמי ניהול מלאים, קרן הפנסיה גובה 16.73% מסך הכספים הנצברים לחוסך. מתוך זה עמלת הסוכן היא רק 1.97%. קרן הפנסיה מרוויחה כ-15% מכל חוסך. או למשל, בדמי ניהול מינימליים קרן הפנסיה גובה 7.79% מסך הכספים הנצברים לחוסך, ועמלת הסוכן היא 0%! קרן הפנסיה צוחקת כל הדרך לבנק עם 8% מכספי החוסכים. לא צריך להיות כלכלן או איש פיננסים כדי להבין, שעמלות כל כך נמוכות שמועברות לסוכנים, אין בהן כדי להשפיע על גובה דמי הניהול אשר ניגבים מכל אחד מאיתנו.
כדי לקדם את מטרותיהן, לא בוחלות חברות הביטוח גם בהפעלת קשרים והשפעה על המפקח על הביטוח. השפעה זו גרמה למעשה לכך שהמפקח על הביטוח הפך להיות עושה דברן של חברות הביטוח - על חשבון האינטרס הציבורי. פועל יוצא של פעילות זו הוא הוצאת חוזרים ותקנות על-ידי המפקח על הביטוח, אשר פוגעים קשות בסוכני הביטוח, עד כדי התערבותו בצדדים מסחריים שבין חברות הביטוח וקרנות הפנסיה לסוכנים. בכלל, בשנתיים האחרונות גייס משרד האוצר עשרות פקחים שכל תפקידם לפקוד ולבקר את משרדי הסוכנים. ומה לגבי ביקורת על החברות? את זה הס מלהזכיר.
זאת ועוד, תקצר היריעה מלהזכיר שמות של בכירים לשעבר בשירות הציבורי, שמיד לאחר סיום עבודתם, מצאו להם משרות קורצות ומפנקות בארגונים וגופים פיננסים שעליהם הם פיקחו. הדוגמה האחרונה היא של פרופ' עודד שריג, שכיהן עד לאחרונה כממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר. הפרופ' הנכבד מונה לתפקיד בכיר בחברת ביטוח גדולה, שעליה הוא פיקח המסגרת תפקידו הציבורי.
כל עוד לא תקום זעקה ציבורית בשל גזל כספי מבוטחים על-ידי חברות הביטוח וקרנות הפנסיה, תמשכנה אלה לצהול ולפזז כל הדרך לבנק.