מי ניצח במלחמה? אין כתובת של סמכות מוסכמת שקובעת מי ניצח. האם סקרי דעת קהל? האם עיתונאים ופרשנים? כל אזרח בפני עצמו הוא זה שקובע בשאלה זו, המצויה במחלוקת ציבורית ותקשורתית. מה שבטוח שאנחנו "הפסדנו" אצל העיתונאים באולפני הטלוויזיה שמתיימרים לדעת יותר טוב מכל האחרים, כיצד לנהל מלחמה וכיצד להשיג שלום, באולפנים הממוזגים...
Never Again. אנחנו חייבים לנצח בכל מערכה, כדי להבטיח את עתיד המדינה. "אין לנו ארץ אחרת למרות שאדמתנו בוערת" אמרה המשוררת.
גאווה ותהילה ללוחמים ולנופלים ראוי שהמדינה והחברה, יעניקו ללוחמים ולנופלים יום של תהילה, תודה, והערכה של כולנו, שבזכותם נמשיך בתקווה בחיי השגרה. הלוחמים והנופלים הפגינו מסירות והקרבה אישית, סולידריות לאומית, אמונה בצדקת הדרך, אחוות לוחמים, ופטריוטיזם אמיתי של עם אחד וגורל אחד. הם חרפו נפשם וסיכנו חייהם למען הגנה על חיינו ומדינתנו.
"אין לנו ארץ אחרת למרות שאדמתנו בוערת" אמרה המשוררת.
לאחר הגיוס הצ"הלי דרוש פיוס לאומי כל התופעות החיוביות שנחשפו במהלך המלחמה, בין כל חלקי העם בחזית ובעורף, של מסירות, רעות, עזרה, התנדבות והקרבה, הלוואי שימשיכו גם בימי חול ורגיעה, ולא רק בימי חרדה ומלחמה. הלוואי שסיסמאות על שותפות הגורל בין חזית ועורף, בין מרכז ופריפריה, בין חילוניים לדתיים, ובין מתונים לקיצונים, יהפכו לממשיות.
דרושים: "גולדסטון ישראלי" ו"אל ג'זירה ישראלי" דרוש מהפך בחשיבה של ניהול מסע הסברה ישראלי במתכונת חדשה. "גולדסטון ישראלי":
לישראל יש מאגר גדול של מידע עובדתי מוכח שניתן להפיק ממנו "כתב תביעה" נגד החמאס שהפר חוקים בינלאומיים וכללים הומניים אנושיים, נגד האוכלוסייה הישראלית ונגד בני עמו בעזה. להכין מסמך משפטי בנדון ולהפיצו במסע תקשורתי עולמי. לא להמתין לדוח גולדסטון 2 שיכינו אויבינו ויריבנו בארגונים השונים בעולם.
"אל ג'זירה ישראלי": שידורי הלווין של הערוץ הקטרי יש להם השפעה אדירה על דעת הקהל בכלל והערבי מוסלמי בפרט. ישראל יכולה להתמודד בנדון, באמצעות הפעלת ערוץ לוויני (עמוס 7) בהשקעה לא גדולה של כמאה מיליון דולר. ערוץ שישדר הסברה ותעמולה (כן כן ללא התנצלות) ישראלית בשפה הערבית.
"תנו לחמאס תקווה ולעבאס מדינה" אמירות אלה חוזרות ונשמעות מפיהם של דיפלומטים ומתווכים(שנכשלו כבר) ומפיהם של "פעילי שלום" שלנו(שגם הם נכשלו כבר). המושגים הליברליים של אנשים נאיביים אלה, שמקובעים בחשיבה ובמנטליות הומנית של התרבות המערבית, מנוגדים למנטליות ולכבוד הערבי והמוסלמי. החמאס הוא חלק מהחזית האיסלאמית הקיצונית שמאיימת על כל העולם הערבי והמערבי. התקווה של החמאס לא רק בעזה אלא גם ביהודה והשומרון היא השמדתה של המדינה הציונית הכובשת. שום הטבות וויתורים ישראלים לא יספקו את החמאס והפתח. התקווה של החמאס, שהתרסקה במלחמת "צוק איתן" בעזה, הייתה שהקרע החברתי והפוליטי העמוק שהתחולל לאחרונה בחברה הישראלית, בן עניים לעשירים, ובין ימין לשמאל, בתוספת אלפי רקטות מעזה על רוב האוכלוסייה יביאו להתמוטטותה של ישראל. אין שום סיבה והצדקה לתת תקווה לחמאס שתושבי עזה תומכים בו ולא מתנגדים לו. אין לחפש הגיון אצל ארגון לא הגיוני. אין שום סיכוי שאבו מאזן ישתלט על החמאס ועל עזה. אין שום הצדקה שישראל תסייע לשקם את עזה כל עוד החמאס שולט בה.
חשוב לזכור ולא לשכוח מה שאמר חביב בורגיבה נשיא טוניסיה לשעבר, חביב בורגיבה, אמר לפני שנים רבות לחבריו בליגה הערבית את הדברים הבאים: "הערבים לא צריכים להילחם נגד ישראל כדי להורסה מבחוץ, מאחר שהיהודים יהרסו את עצמם בעצמם, במריבות פנימיות בתוכם". חייבים למנוע "נבואה" זו שעלולה להגשים את עצמה.
