שם אני נפשי בכפי ומוכן אני גם לספוג גידופים ותגוביות, הגובלות בחרפות אישיות, לרשימתי זו, מצד אנשי שמאל "ורודפי שלום נצחיים", מקצועיים ובלתי-מקצועיים כאחת ולכתוב, במלים מפורשות - באותיות אש הבוערות וזועקות אל תוככי גלגל עין - כי יש להביא - פעם אחת ולתמיד - לחיסולו המוחלט של החמאס, שאם לא כן, יביא החמאס לחיסולה של מדינת ישראל.
בתום חמשת ימי הפסקת האש, שבהם ידע החמאס לשמור היטב, על קיומה של הפסקת האש, כמו גם ידע הוא לשלוט על שאר ארגוני הטרור בעזה - שבעבר לא "הצליח" הוא לשלוט עליהם - הרי לפתע "נכשל" הוא - היום - בשמירתה של הפסקת האש הנוספת, בת יממה נוספת, שאמורה הייתה להסתיים, היום, לקראת חצות ליל.
פתע פתאום התפוצצו היום - במהלכה של הפסקת האש, שאמורה להסתיים היום, לקראת חצות הליל - בסביבות השעה 15:30 שלוש רקטות שנורו מרצועת עזה לכיוונה של מדינת ישראל. שתיים מרקטות אלה התפוצצו בבאר-שבע והשלישית התפוצצה בנתיבות.
יותר מכל "אוהב" אני דבריהם של צדקנים ושאר פושקי שפתיים, היודעים לצטט אמרי שפר מפיהם, שעה שהאויב - כן, כן - בפירוש האויב ולא האוהב! - נוהג בנו מנהג ודרך התנהגות היאים לנוכלים ורמאים קטנים, שעה שאפילו פושעים בעלי "מוסר עבודה" מקצועי מזלזלים בהם. פושעים בעלי כבוד ובעלי מוסר פנימי, אינם נוהגים כבוד בפושעים, מסוג זה. לכן, "אין הם רואים אותם מסנטימטר", בשל התנהגותם הגסה וחסרת הכבוד ומתוך ידיעה - מודעת מראש - כי מילתם, לא מילה היא ושקרנים מועדים הם מלידתם. זה הוא החמאס, זו דרכו, זו התנהלותו ושום צקצוקי שפתיים של מי "המבינים אותו", לא ישנו אורחו ורבעו.
קדושת החיים אין אני חולק, כלל וכלל, על העובדה, כי אין יכולים אנו לבחור את האויב, עימו אמורים אנו לנהל שיג-ושיח, בשל מסוים של הסכסוך. אין חולק אני, כלל וכלל, על העובדה, כי אויב הגון - גם אם התנהלותו והשקפתו, לרוחנו אנו - סופם של דברים, ניאלץ לנהל עמו משא-ומתן ושיג-ושיח. שונים הם הדברים, בתכלית השינוי, באשר לחמאס. לא רק שניצב בפנינו ארגון פונדמנטליסטי, המקדש מתים ואינו רואה כל ערך לחיים ולקדושת החיים, אלא בפנינו ניצב ארגון של נוכלים ורמאים מן השורה הראשונה, שאינו חושש להודיע ולפרסם - קבל עולם ומדיה משודרת ואלטרונית, כאחת - כי אם לא יקבלו תנאיו, במסגרת המשא-ומתן, הרי הוא יאלץ את ממשלת-ישראל לקבל תנאיו, על אפה ועל חמתה.
אין לי, אלא להקדים המפטיר של פרשת בר-המצווה שלי, הלא היא פרשת "כי תצא", שלוש שבתות תמימות, טרם יקראוה בבתי-הכנסת ולהביא בפניכם, כהאי לישנא:
"זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם. אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל הַנֶּחֱשָׁלִים אַחֲרֶיךָ וְאַתָּה עָיֵף וְיָגֵעַ, וְלֹא יָרֵא אֱלֹהִים. וְהָיָה בְּהָנִיחַ ה' אֱלֹהֶיךָ לְךָ מִכָּל אֹיְבֶיךָ מִסָּבִיב בָּאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה לְרִשְׁתָּהּ, תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם, לֹא תִּשְׁכָּח".
אין כל סיבה - לאור איומיו הבוטים וסחטנותו הבלתי פוסקת של החמאס - שלא לקדש שם שמים ברבים, לחדש הפעולה הקרקעית בעזה ולהביא לחיסולו של החמאס, אחת ולתמיד. אם בשל דעותיי אלה, אכונה בשמות ובכינויים, דוגמת: "פאשיסט"; "משיחיסט" "פאנאט" ושאר פניני ומכמני-לשון, מבית-מדרשו היוצר של השמאל, הרי מוכן אני לשאת שמות, כינויים וגידופים אלה, על חזי - ובגאון!
