הגיע הזמן שרשות המיסים תעצור את יישום המודל הישן של טופסי הגשת תביעות פיצויים בגין נזקי מלחמה - כמו אלו של מבצע "צוק איתן" - ותחשב מסלול מחדש. הרשות יכולה לחשב בעצמה את סכומי הפיצויים ולשלם אותם ישירות לבעלי העסקים.
שיטת העבודה של רשות המיסים מיושנת וגורמת לנזקים של מיליונים שאותם ניתן לחסוך. הגדילה הרשות לעשות והבטיחה לשלם כמקדמה 80% מסכום הפיצוי שנקבע ב"עמוד ענן", אך הדבר כלל אינו בר השוואה, לא מבחינת מספר ימי הלחימה ולא מבחינת היקף הנזקים בפועל, כך שאינו רלוונטי בתקופה זו. מישהו חשב על דרך מודרנית יותר מאשר ההיערכות הארגונית שעולה מיליונים, דרך ההמתנה לקבלת התביעות, המשך בבדיקתן בציציות ואחר כך לאשר או לדרוש תיקונים?
דוגמה אחת היא מלכ"ר גדול וידוע, שהגיש בקשה לתביעת פיצויים בגין נזקי שני סניפים אך עבר למסלול הייסורים, תוך שהוא התבקש לשלוח לרשות המיסים השלמות תומכות לטפסים שהגיש: מאזני בוחן לשנתיים, כרטסות, פירוט תמיכות מהמדינה ועוד, עד כי הטיפול בתביעה ארך כחצי שנה. בסוף הליך הבדיקה עוד ביקשה רשות המיסים להפחית מסכום התביעה אלפי שקלים כ"הצעת פשרה". המלכ"ר, כמו עסקים רבים שניזוקו, בקושי מתקיים באופן שוטף והעיכוב עלול להיות בעל השפעה קריטית על קיומו.
רשות המיסים קבעה מספר מסלולי פיצויים ובכך הפכה את החישובים למורכבים ואף בלתי אפשריים לבעלי העסקים עצמם, שניזוקו ממילא. כך למשל, איך מצפים מבעל עסק לחשב בעצמו את השכר המדויק ששילם לעובדים שנעדרו, לחשב נוסחאות לבחינת ירידה במחזורי ההכנסות או לחשב את ההוצאות התפעוליות בתקופת המבצע שהובילו לירידה בהכנסות? ברור שכל העסקים, במיוחד הקטנים והבינוניים, נזקקים לסיוע מקצועי של רואה חשבון. ההשקעה בחישובי החלופות הללו מורכבת, מושקעות בה שעות עבודה רבות, ובסופו של דבר שכר הטרחה הנגבה מהלקוח הופך לסכום משמעותי עבורו.
רשות המיסים יכולה לחסוך מיליונים אם תחשב בעצמה את הפיצויים המגיעים לעסקים ולא תמתין להגשת התביעות. למדינה יש מידע חודשי שוטף על כל עסק במדינה, כגון מחזורי הכנסות שדווחו כעת בהשוואה לשנה קודמת ושיעור המקדמות המדווח השנה בהשוואה לשנה קודמת, שעשוי להעיד על שינוי רווחיות. בנוסף, בידי רשות המיסים נתונים שוטפים על תשלומי שכר לעובדים. שר האוצר יכול לקבוע בתקנות את דרך החישוב על-פי הנתונים הקיימים ולא להלאות את הציבור בחישובים מורכבים. הנתונים הקיימים מאפשרים חישובים בשני מסלולים מבין שלושה, ואם תיקבע תוספת של נניח 10% לתוצאה הסופית, התוצאה במקרה זה היא חיסכון במספר מישורים:
1. כמעט ולא יוגשו תביעות.
2. בעל העסק יקבל מרשות המיסים את הפיצוי ללא המתנה, ישירות לחשבון הבנק.
3. בעל העסק לא יידרש לשלם שכר טירחה לרואה חשבון.
4. המדינה תחסוך את עלות ההקמה והתפעול של מערך עובדים האחראים על בדיקת הטפסים ואישורם (ועיכובים במקרים רבים בגין אי-מילוי נאות של הטפסים). עלות מערך כזה מוערכת במיליוני שקלים.
5. חיסכון בעשרות אלפי שעות עבודה של אנשי מקצוע, וגם חיסכון בניירת ואנרגיה.
