מחמוד עבאס האיש מצוחצח המילים וחיצוניות הינו אויב מסוכן ביותר של ישראל.
הוא אינו בונה טילים, הוא אינו חופר מנהרות, הוא אינו מאיים על ישראל בחיסולים, הוא אינו מתהדר בחליפות צבאיות ומדליות. הוא אינו מסכן עצמו במראה לוחמני מאיים.
הוא אינו מתלכלך.
והוא תמיד מוכן לדבר. כי מה אכפת לו? ולמה לא בעצם? זה הרי עושה אותו יפה נפש, כפיל של ממש לשמאלני ישראל ונשיאיו. מה הפלא שבשמאל אוהב המילים מתמוגגים ממנו כל כך? מה הפלא שבעולם נושאים אליו עיניים כמשיח הפלשתינים. העולם המערבי. לא הערבי.
אבל מחמוד עבאס מסוכן לישראל ברמות שלא הכרנו קודם.
המילים בדרכו שלו ובנימוסיו המעודנים מסית מחמוד עבאס מנהיגי עולם נגד ישראל. במילותיו המצוחצחות נפגש לקפה ויושב בנחת לשיחות ומבטיח מילים ועוד מילים. והתוצאות נראות היום לעינינו המופתעות – האנטישמיות שפושטת בעולם שעד לא מזמן התנצל על השואה והיום יוצא נגד ישראל ללא בושה וחרטה.
כי בעידן בו העולם צורך יותר מכל מילים – מסתבר שהוא אסטרטג טוב. אסטרטג של מילים. וזה הדבר היחיד והחשוב שיש ללמוד ממנו.
חבל שעצמנו עיניים. חבל שהקשבנו לו. חבל שחתמנו איתו על
הסכם אוסלו האומלל. חבל שהעלינו אותו לכס המלכות. כלומר, לא אני אישית. אבל מעריציו הרבים בקרב השמאל והנשיאות הישראלית.
חבל שלא זיהינו את הטורף המסתתר מאחורי מנהיג העם הסובל ההוא. הפלשתינים. עם שעוד יסבול רבות מאוד ולא מישראל. כי אם ממנהיגיו שלו, כאלה הרואים רק את טובתם האישית לנגד עיניהם ואת הישגיהם האישיים ומשתמשים בעם הפלשתיני כמקפצה לעלות גבוה יותר או כבשר להזין את תותחיהם. מנהיגים מסוגו של מחמוד עבאס, הנייה משעל וכל שאר החבר'ה המתועבים.
היום ישא מחמוד עבאס את נאומו
ויודיע על הרעיון המדהים שעלה בו - רעיון חדש שהוא פשוט מין התגלות. תאריך יעד לפינוי יהודה ושומרון!
וזאת תהיה כנראה שירת הברבור שלו.
הוא יודע זאת ובהצעתו זאת הוא מעז מפני שהוא מנסה למצוא הצדקה להנהגתו (לשעבר) והוכחה ליכולותיו. יכולות שהביאו את הפלשתינים למצב האומלל שלהם: פליטים מוזנחים המשמשים כבשר תותחים לכל דיכפין - שהידים, בוני מנהרות ומגדלי דור נוסף של שנאה ורצח! מה ששולל מהם כל אפשרות לחיות אי-פעם כבני אדם בעולם התרבותי, המרתק והמלא אפשרויות הזה.
כי מעתה לא יהיה יותר מקום להציגו כאיש מתון מצד השמאל. זה מוציא אותו סופית ממעמדו כ"פרטנר" לשלום. מכאן הוא גם מייתר לחלוטין את החמאס בעזה ועל כך בודאי לא ייסלח לו.
כי המלחמה בעזה איננה על עצמאות פלשתינית. את זה הרי יכלו להשיג גם בשיחות העפיפון על השלום שהיו לא מזמן ומי בכלל זוכר אותם!
ומי שזוכר בוודאי כבר מתבייש.
