ביומיים האחרונים פורסמו תוצאותיהם של שני סקרים, האחד של מכון דיאלוג, והשני של חברת פאנלס. להלן מוצגות תוצאותיהם הדומות באופן מפתיע של שני הסקרים, כאשר התוצאה הראשונה היא של מכון דיאלוג, השנייה של פנלס, ובסוגריים התוצאות של הבחירות האחרונות:
הליכוד: 26 27 (31)
ישראל ביתנו: 11 9 (-)
הבית היהודי: 17 19 (12)
ס"ה ימין: 54 55 (43)
יש עתיד: 12 12 (19)
העבודה: 14 15 (15)
מרצ: 7 9 (6)
התנועה: 4 4 (6)
קדימה: 0 0 (2)
ס"ה שמאל: 37 40 (48)
מתוצאות אלה מסתבר שמאז הבחירות האחרונות, הפסיד השמאל בין שמונה לאחד עשר מנדטים, ואילו הימין עלה באחד עשר או שנים עשר מנדטים, ומכאן שכחמישית ממצביעי השמאל עברו לימין.
האמת היא שבאף מערכת בחירות שהייתה בעבר לא היה מצבו של השמאל כה קשה, כשנקודות השפל שלו היו בבחירות של 1996 ושל 2003, שבהן קיבל ס"ה 43 מנדטים. לעומת זאת הימין כבר קיבל בעבר יותר מ-55 מנדטים, אך היה זה לפני הופעתה של ש"ס, שיש לשער שאף אחד ממצביעיה לא הצביע בעבר לאחת ממפלגות השמאל.
ברור כשמש שהמעבר המשמעותי משמאל לימין הינו תוצאה מערכת צוק איתן, כשמצד אחד הומחש לכולנו אופיו הרצחני של החמאס, ומצד שני הצטייר נתניהו כמנהיג אחראי שאינו שש אלי קרב, ולכן רבים מאנשי השמאל המתון החליטו שניתן לסמוך עליו, בוודאי יותר משניתן לסמוך על לפיד או הרצוג שאין להם כל רקע ביטחוני.
עם זאת, יש לזכור שבבחירות שהתקיימו אחרי ההינתקות קיבל הימין 32 מנדטים בלבד(!), חמישה מנדטים פחות מהמינימום שאליו מגיע השמאל בסקר דיאלוג. המסקנה היא שבסיס התמיכה של השמאל בכל זאת רחב יותר מבסיס התמיכה בימין, ואילו החולות הנודדים שנחתו זה עתה בימין, יכולים בקלות רבה לנדוד שוב שמאלה.
למרות שמדי פעם בפעם אנו שומעים על עוד איש שמאל המודה כי טעה בעת שהאמין בשלום של רבין, או כשתמך בהינתקות של שרון, קשה להאמין שחל שינוי מהותי ויסודי בעמדות הציבור בעקבות המערכה האחרונה.
