משרד החינוך ככל הנראה הצליח לשכנע את כולנו כי דיי בשינויים הצפויים להתרחש בתהליך הלמידה בבית הספר בכדי להכין אותנו כחברה להתמודד עם אתגרי המציאות החדשה בעידן הדיגיטלי בו אנו חיים. אך אם נבחן סוגיה זו לעומק נגלה עד מהרה כי אנו כחברה כלל לא מותאמים למציאות חיינו - עולם טכנולוגי גלובלי.
מערכת החינוך נערכה לשינויים רבים לקראת שנת הלימודים הנפתחת, אך נדמה כי מעולם לא היה האתגר החינוכי כה משמעותי. המציאות הטכנולוגית המתהווה אל מול עינינו, מעוררת שאלות חדשות רבות העומדות בבסיס הקיום האנושי: מהם מקצועות העתיד? כיצד הופכים את המידע האין סופי הנתון לכל אחד מאתנו ברשתות לידע בעל משמעות מעשית? כיצד פועלים נכון במרחב הציבורי החדש שנוצר לנו באמצעות הרשתות החברתיות? כיצד מתחזקים נכון את הדמות הכפולה של כל אחד מאתנו, האני 'בעולם הממשי' - והאני 'בעולם הווירטואלי'?
סוגיות אלו ועוד רבות מאתגרות את כולנו ואת מערכת החינוך בפרט כמופקדת על חינוך דור העתיד. מעבר לשאלות מעשיות אלו, עולה בעוצמה שאלת המשמעות - כיצד מפתחים במציאות הטכנולוגית החדשה, חיים בעלי משמעות רוחנית, אישית, משפחתית, חברתית, לאומית וגלובלית?
עלינו להבין כי אנו נתונים בנקודת זמן היסטורית של תפנית במהות האנושית. אנו חיים בעידן אנושי חדש - 'עידן האדם הגלובלי'. כל אחד מאתנו מועצם כיום בכוחות שבעבר היו נתונים רק למנהיגים. הנגישות למידע מקצועי וביטחוני נתונה כיום לכל אדם. היכולת הכלכלית הגלובלית - היכולת להשתתף בשוק ההון ובפיתוח אפליקציות באינטרנט נתונה כיום לכל אדם. היכולת לשתף את ההמונים באמצעות הרשתות החברתיות ואף להניע אותם לפעולה נתונה כיום לכל אדם. יכולות עוצמתיות אלו יוצרות למעשה אתגר אנושי וחינוכי חדש. העוצמה האנושית החדשה הינה אתגר המסמן הזדמנות, אך שימוש שלילי בעוצמה הגלובלית עלול להוביל לאנרכיה.
דוח מקנזי שבדק 25 מערכות חינוך בעולם (2008) הגיע למסקנה חד-משמעית כי "איכותה של מערכת חינוך אינה יכולה לעלות על איכות מוריה". מסקנה זו מקבלת יתר תוקף בהתמודדות החינוכית החדשה משום שישנו פקטור נוסף בשאלת 'איכות מוריה' והוא- עד כמה המורים מבינים את המציאות החדשה בה אנו חיים, ועד כמה הם מוכשרים לחנך לחיים במציאות אנושית חדשה תוך כדי התהוותה? מתוך כך עולה השאלה האם השינויים במערכת החינוך יובילו למציאות של התאמה אנושית למציאות החיים החדשה?
שאלה זו אסור שתהיה מופנית למורים בלבד, אלא צריכה להיות מופנית לכולנו כחברה. בהקבלה למסקנה של דוח מקנזי ניתן לקבוע כי 'איכות המורים' איננו יכול לעלות על 'איכות החברה' ממנה הם באים. כל עוד אנו כחברה לא נבין קביעה זו ונפעל מתוך הכרה כי אנו חיים בעידן גלובלי חדש ולא נפעל ליצור את ההתאמה החברתית למציאות חדשה זו, לא נוכל לצפות כי מערכת החינוך, ככל שתתאמץ, תצליח להוביל אותנו לעתיד טוב יותר.
התחושה בציבור היא כי מערכת החינוך נמצאת בתהליך תזזיתי של חיפוש דרך. שר החינוך פועל ומטיף ללמידה משמעותית מתוך הבנה כי ישנו צורך דחוף ליצור מערכת חינוך רלוונטית למציאות המתחדשת. עלינו להבין כי הפעם האתגר החברתי גדול מפתרון שיכול לתת משרד ממשלתי אחד, ההתמודדות והפתרון צריכים להיות מערכתיים. שאלת החינוך בעידן אנושי חדש מונחת לפתחה של החברה כולה. גיבוש דמותנו כחברה החיה במציאות גלובלית, במציאות בו ישנו מרחב ציבורי וירטואלי חדש, במציאות בו יש לכל אדם עוצמות לפעול בתחומים מנהיגותיים מאתגרת את כולנו. ההתמודדות עם השאלה הקיומית חברתית של יצירת התאמה אנושית למציאות הגלובלית המתהווה, אסור שתהיה מונחת על שולחנו של שר החינוך בלבד. מערכת החינוך פועלת מכוחה של החברה כולה. עלינו לחולל מרכז מחקר ופיתוח ברמה הלאומית כדי ליצור את ההתאמה האנושית החברתית למציאות החיים החדשה.
