X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  מאמרים
מורים יקרים, זכרו תמיד - המשפחה לא הוקמה כדי לשרת יעדים של ממשלה, אלא הממשלה והפרלמנט הוקמו כדי לשרת את המשפחות. לכן רק העם מחליט איזו שירה תילמד, ואיזה ערכים. לא המדינה (הממשלה, הפרלמנט) אמונים על חינוך העם, להפך - משימתו וחובתו של העם לחנך את נבחריו, שריו, ואת מנהיגיו
▪  ▪  ▪
החינוך נשאר בידי ההורים [צילום: AP]

הידעתם - בתקשורת בשפה הרוסית בארץ קוראים למשרד החינוך "משרד ההשכלה". עושים זאת לא בזדון או בטעות אלא ביודעין כי אם לתרגם לרוסית מילה במילה זה ישמע נורא ואיום. לדעתי אין צורך "לתקן" את הטעות כי הכינוי הרוסי למשרד הוא נכון יותר. מדויק יותר. תפקידו של בית הספר הממלכתי - להשכיל ולא לחנך.
עם תחילת שנת הלימודים החדשה אני שולח את ברכתי למורים שלנו ושוב מזכיר להם (ברוב המקרים - להן) כמה דברים בסיסיים הנוגעים להוראה. הממשלה (שמשרד "החינוך" חלק ממנה) לא יכולה להיות המחנכת של התלמידים. בבתי ספר אזרחים מקבלים השכלה, ואת החינוך מקבלים בבית, מההורים. אולי גם מהסופרים, מההצגות - אותם בוחרים עבורם בשלב הראשון (והקריטי) שוב הוריהם - ולא מחנכת הכיתה.
אם לא נפנים את העיקרון, גם בשנת הלימודים הזאת ניחשף לפרשות מכוערות כגון אלה שהתרחשו בעבר. בו ניזכר בשערורייה מפברואר 2010. תלמידת התיכון על שם יצחק רבין בכפר סבא התלוננה בפני אמהּ כי מורה לספרות מכריחה אותה ללמוד שיריה של יונה וולך ולדון בכיתה. זה הביך אותה כיון שבשירים שלה מוזכרים איברי המין של זכר ונקבה. מנהל בית הספר אליו פנתה האם ניסה להשפיע על המורה - היא בתורה התלוננה לערכאה הגבוהה ביותר בישראל בתחומים הרוחניים - לעיתון הארץ, אשר מיד הקדיש לפרשה מאמר מערכת בו הסביר לאם ולביתה החצופה שתלמידה חייבת ללמוד את השירים של יונה וולך, ושרק מורים בישראל מחליטים מה על תלמידים ללמוד ולא ההורים הברבריים הלא תרבותיים. זאת ועוד: קרן נויבך מרשת ב' הקדישה שעה לנושא, הביעה חוות דעת של מומחים שגם הסבירו לעם היושב בציון שזאת הפריבילגיה של המורה להחליט, איזה שירים לסנן בכיתה. והוסיפה שיצירתה המופתית של וולך בה היא מבקשת לגעת באיבר המין שלה בתפילין על-מנת שתגיע לסיפוק מיני - זאת אומנות במיטבה. בסוף התלמידה נאלצה לעבור לבית ספר אחר כי חבריה בכיתה רדפו אחריה וכינו אותה "המלשינה".
כתבתי מאמר בנושא בו הסברתי את עמדתי השונה מעמדת הגברת נויבך ומערכת העיתון. המאמר פורסם בשפה הרוסית, לכן לא יכול להפנות אליו את קוראי העברית. כתבתי בו: כשמורה מציעה לקרוא ולדון ברבים בשירים בהם יש המילים המתחילות באותיות ז' וק' - היא חייבת לקחת בחשבון את רגשותיה של הנערה; ייתכן מאוד שבאותה הכיתה בספסל הקרוב יושב נער כלפיו יש אצל הנערה רגשות מיוחדים (מי מאתנו לא היה מאוהב בגיל המקסים הזה?) היא מסמיקה בנוכחותו, היא בלילות חולמת עליו, היא מוארת בכול פעם שהיא שומעת את קולו מרחוק - והמורה מבקשת ממנה להשמיע מילים גסות שכתבה משוררת ממורמרת. יש נושאים שעליהם רק נערה עצמה (והנער עצמו) רשאים להחליט האם רוצים לדבר עליהם, ואם כן - אז עם מי ומתי. זוהי זכותם הקדושה - ובמקרה הזה העיתון והמגישה התעלמו מכך לגמרי.
בפברואר 2014, בדיוק כעבור 4 שנים, פרצה פרשה דומה של המורה אדם ורטה אשר בתיכון בקריית טבעון חינך את הכיתה בהתאם לדעותיו לפיהן צה"ל הוא צבא לא מוסרי בעליל. וכשנתקל באי-הסכמה מצד התלמידה - הוציא אותה מהכיתה (לפרשה זאת התייחסתי כבר בעברית, המאמר שלי פורסם כאן).
תפקידו של מורה לא להשתיל במוחו של תלמיד את דעותיו - צודקות ככול שיהיו מבחינתו, אלא ללמד את הילדים לשפוט באופן עצמאי ולהפנים ערכים דמוקרטיים. למשל אתה רוצה להקנות לתלמידים את עיקרון הסובלנות - משיגים זאת על-ידי הפגנת סובלנות ומתן דוגמה אישית. כמוציאים מהכיתה תלמידה אשר משמיעה דעות שסותרות את דעות המורה - נתינת דוגמה לחוסר סובלנות. תלמדו את תלמידים לא לפחד ממתמטיקה, תרביצו להם פיסיקה, כימיה, שפות, אבל תשאירו את נשמותיהם להורים שלהם. אנחנו לא צריכים שכל שנה יצא משערי בתי ספר צבא של צעירים שפוטי הארץ וקרן ונויבך. אנחנו רוצים להמשיך ולחיות בחברה רב-גונית שבה יש מקום גם ליונה וולך - אבל גם למשוררים שצניעות היא נר לרגליהם.
אני חוזר ואומר: מורים יקרים, זכרו תמיד - המשפחה לא הוקמה כדי לשרת יעדים של ממשלה, אלא הממשלה והפרלמנט הוקמו כדי לשרת את המשפחות. לכן רק העם מחליט איזו שירה תילמד, ואיזה ערכים. לא המדינה (הממשלה, הפרלמנט) אמונים על חינוך העם, להפך - משימתו וחובתו של העם לחנך את נבחריו, שריו, ואת מנהיגיו. חשוב לזכור זאת ביחוד במדינה כמו שלנו שבה התקשורת הכוחנית והחד-צדדית מכתיבה את טעמה בהרבה תחומים.

תאריך:  01/09/2014   |   עודכן:  01/09/2014
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
אברהם פכטר
זה הזמן לחיבוק גדול לתושבי הדרום ויישובי עוטף עזה. זה הזמן לחיבוק - לצה"ל כולו לחיל האוויר ומתכנני ומפעילי "כיפת הברזל" בפרט. לממשלה והקבינט - ניתן חיבוק רק אחרי שנראה תוצאות ממשיות בשטח. לגבי התוצאות - עם הגעה להסכם הפסקת אש עוד ידובר, יסוקר ויפורש. הניצחון של חמאס - הוא ניצחון פירוס
אפרים הלפרין
כאשר קיבל אורי שני את מינויו כ"יועץ לקבינט הדיור וליו"ר קבינט הדיור", העלה המינוי הזה תמיהות, ותמיהות אלה מקבלות משנה תוקף כאשר הצמד לפיד-שני משחרר את חרצובות לשונו בתקיפה רבתי ודו חזיתית במקביל נגד נגידת בנק ישראל
חגי הוברמן
ידמיין כל אחד לעצמו מה היה מצבנו אילו אנשי דעא"ש היו משתלטים השבוע לא רק על מעבר קוניטרה, אלא גם על תל אביטל, מצפה בנטל, הר חרמונית ועוד ועוד
ראובן לייב
הטבעונית טל גלבוע לא הייתה ראויה לזכות בפרס הגדול של תוכנית הריאליטי, שעליה גאוותו של ערוץ 2, ולו בשל התנהגותה הכוחנית כלפי עמיתיה
אברהם בן-עזרא
רכשת מוצר פגום; נראה לך כי למוכר יש זכויות לטול ממך את המוצר, ולתקנו במגבלות אפשרויותיו? האמנם אספקת המוצר הפגום מקנות זכויות כלשהן למוכר?
הייתכן כי בעקבות רשלנות בייצור או באספקה, יגרוף המוכר יתרונות כלשהן במו"מ שבינך לבינו בעניין הפגם שבמוצר?
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il