פרולוג מֵאֵימָתַי אָמְרָה עַל חַיֵּינוּ אִישִׁיּוּת חֲרֵדִית דְּבַר טַעַם אֶחָד?
אֵיזוֹ בְּשׂוֹרַת שֵׂכֶל שֶׁתַּעֲשֶׂה גַּלִּים וְתַפְעִים? שֶׁתְּעוֹרֵר
לְנַדְנֵד אֶת הָרֹאשׁ וְלוֹמַר בַּלֵּב: נָכוֹן! יָפֶה! אֲהָהּ!
שֶׁנְּצַטֵּט לַחֲבֵרִים, שֶׁנִּתְפַּעֵל, שֶׁנְּאַשֵּׁר, שֶׁנִּסְתַּקְרֵן?
שֶׁכָּל הָאָתֵאִיסְטִים הַצִּיּוֹנִים, אוֹכְלֵי הַשְּׁפַנִּים, יֻכּוּ מַכָּה נִצַּחַת,
שִׂיחָה בְּשׁוּם שֵׂכֶל אוֹהֵב-עַל חַיֵּינוּ, בִּשְׂפַת אֱנוֹשׁ טוֹבָה.
מַדּוּעַ מֵעוֹלָם לֹא הִבִּיעוּ דְּבַר הָגוּת אֶחָד מִלִּבָּם עַצְמוֹ, לֹא רָב, לֹא אַדְמוֹ"ר?!
פַּעַם בְּמוֹנִית עָלִיתִי וְהִנֵּה יָשַׁב לְיָדִי אַדְמוֹ"ר עִם מַקֵּל מְצֻפֶּה כֶּסֶף,
מִיָּד הִתְיַשֵּׁב, פָּתַח וְאָמַר דְּבַר אַדְמוֹ"רִים (הַמּוֹנִית הַקְּדוֹשָׁה הָיְתָה בַּיְּצִיאָה מִיְּרוּשָׁלַיִם):
"לָמָּה הַסְּפָרַדִּיּוֹת הַיּוֹם נִשָּׂאוֹת לָעֲרָבִים"?
שְׁאֵלָה שֶׁיָּלְדוּ מִן הַסְּתָם אַלְפֵי שְׁעוֹת לִמּוּדוֹ הַטָּהוֹר, הַנָּבוֹן.
לָכֵן שָׁאַלְתִּי כָּךְ: יַגִּיד לִי הָרָב, וְלָמָּה בְּאַרְגֶּנְטִינָה הָיוּ 30,000 פְּרוּצוֹת אַשְׁכְּנַזִּיּוֹת, פּוֹלָנִיּוֹת, רוֹמָנִיּוֹת? 2000 בָּתֵּי בֹּשֶׁת, אַחַת מֵהֶן רָחֵל לֵאָה לִיבֶּרְמַן, עִם בָּתֵּי כְּנֶסֶת וּמְזוּזוֹת, יָכֹל כְּבוֹדוֹ לְהַסְבִּיר?
הִתְבַּיֵּשׁ האדמו"ר וְנִהְיָה אָדֹם יוֹתֵר מֵהָרַמְזוֹר.
מֵאָז, אֶת עֹמֶק הָאִינְטֶלֶקְט הַזֶּה לָנֶצַח הֵבַנְתִּי.
שׁוּם דְּבַר טַעַם אֶחָד אוֹדוֹת שְׁאֵלוֹת חַיֵּינוּ, לֹא לְעָמְקָן וְלֹא לְרָחֳבָן.
אֲבָל אֵי אָז הָיוּ עֲנָקֵי עוֹלָם אֲחֵרִים, יוֹדְעֵי כָּל, כּוֹלֵל חִלּוּק וְכֶפֶל
וּמוֹכִיחִים לְךָ שֶׁרַבָּן גַּמְלִיאֵל עָשָׂה צִנּוֹר לִמְדֹּד מֶרְחָק מִן הַחוֹף.
וְלָמָּה אֵינָם יוֹדְעִים לִמְדֹּד אֶת הַמֶּרְחָק מִבְּנֵי בְּרַק
לְאַהֲבַת הַזּוּלַת?
לֹא הֵם נוֹתְנִים דַּעַת לְהוֹשִׁיעַ אֶת הָאִישׁ הַבּוֹדֵד -
לֹא תֵּצֵא הוֹרָאָה מִיְּשִׁיבָה גְּבוֹהָה לַעֲשׂוֹת מִדְרָכָה עִם חֲרִיצִים, עִם בְּלִיטוֹת עֲגֻלּוֹת וּבְלִיטוֹת קַוִּים שֶׁעִוְּרִים יֵלְכוּ לָבֶטַח, שֶׁהָאָדָם יִהְיֶה שָׂמֵחַ.
לָמָּה הָעִירִיָּה הֶחְלִיפָה אֶת אַנְשֵׁי הָאֱלֹהִים?
כִּי הֵם לוֹמְדִים, כִּי הֵם לוֹמְדִים -
וַדַּאי, אַנְשֵׁי אֱלֹהִים אֵינָם נָכְרִים מוּל הַסֵּפֶר.
וַדַּאי שֶׁהָיוּ בְּיָמִים קְדוּמִים חוֹפְרֵי בּוֹרוֹת מַיִם שֶׁחָשְׁבוּ עַל צִמְאוֹנָם שֶׁל עוֹלֵי הָרֶגֶל.
לִמְּדוּנִי לַחְפֹּר לְעַצְמִי: לִגְנֹב אֶת מַס הַכְנָסָה.
לַעֲקֹף אֶת הַבִּטּוּחַ הַלְּאֻמִּי. וְדָנוּ אִם גֶּזֶל חַבְרַת הָאוֹטוֹבּוּסִים שֶׁל הַצִּיּוֹנִים הוּא גֶּזֶל.
כַּמָּה מַרְהִיב לָטַעַת יַעַר שֶׁאֲוִירָה הַפָּצוּעַ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל יַחְכִּים ?
צָחֲקוּ מִשִּׂמְחָתִי לָטַעַת עֵץ.
כָּעֲסוּ אִם לֹא הָיָה עַל רָאשִׁי בַּנּוֹסָף לַכִּפָּה מִגְבַּעַת.
בַּזֶּה סֻכְּמוּ חוֹבוֹתַי בֵּין אָדָם לַמָּקוֹם וּבֵין אָדָם לַחֲבֵרוֹ.
מַה טַעַם סֵפֶר שֶׁאֵינְךָ קָם מִמֶּנּוּ כְּדֵי לִרְאוֹת הֵיאַךְ תּוּכַל לְקַיְּמוֹ
כְּהַמְלָצַת אִגֶּרֶת אוֹתָהּ לוֹמְדִים בְּעַל-פֹּה?
שְׁאֵלוֹת פְּשׁוּטוֹת שָׁאַלְתִּי
וּפְשׁוּטָה יָדִי כְּיֶלֶד שֶׁמְּצַיֵּר יָד אֲרֻכָּה, אֲרֻכָּה,
בִּרְצוֹתוֹ לְצַיֵּר אִישׁ קוֹטֵף תַּפּוּחַ.
וְאֵיזֶה תַּפּוּחַ אָכַלְתִּי? מְעֻשָּׂר. נָקִי מִתּוֹלָעִים.
וּמַה הָיָה בּוֹ מַרְעִיל?
הִכּוּנִי פְּצָעוּנִי. אֵין זֶה כְּבָר מֵעִנְיָנִי.