אהבתה של ברניקי הוא סיפורה של תקופה. ברניקי שהייתה נכדתו של המלך הורדוס הגדול ובתו של אגריפס הראשון שהיה המלך היהודי האחרון על ארץ ישראל הייתה עדה לאחת התקופות הסוערות ביותר שעברו על ארץ ישראל.
חלקה הראשון של התקופה היה בכיבוש הרומי של הארץ וסופו בכיבוש ירושלים על-ידי טיטוס המצביא הרומאי והריסת בית המקדש. הספר מבוסס על מקורות רבים יהודיים ורומאים וכמו בסוג ספרות זה חלקו מבוסס על עובדות מוצקות, חלקו על עובדות הידועות באופן מעורפל וחלקו בדמיונה של הסופרת.
יתרונו הגדול של הספר שהוא מעביר את האווירה של התקופה, את היחסים בין המלכים, את הקשר שבין המורדים לבין חלק העם השמרן יותר וכל זה כרומן עלילתי מרתק.
תיאור הריסת בית המקדש מצמרר ולא קראתי כמותו בשום ספר עד היום. לא רק עובדות על מועדי פריצת החומות ומועד הריסת הר-הבית, אלא תיאור קשה של האירועים, על הטבח הבלתי מתפשר של הרומאים ועל השואה הכבדה שפקדה את חלקי העם היהודי שהיו נוכחים בהריסת הר-הבית שהיה המרכז הרוחני, הדתי וגם הלאומי של העם.
לצד אירועים אלו לא ניתן לפסוח על אכזריותם של הרומאים בבואם להילחם בעם מרדן. תיאורי הרצח, הסדיזם והאכזריות, דומים רק לתיאורי אירועים שקראנו עליהם בימי שואת יהודי אירופה. לא צבא שתפקידו להכניע את האויב ולכבוש שטח, אלא צבא אכזרי צמא דם בכל קנה מידה שנועד להשליט טרור על הנכבשים ובעיקר צבא חסר מעצורים, זוהי תרבות רומא ואיטליה שבתיאורים היסטוריים אחרים תמצאו את תיאורי השבח לתרבותה המפוארת, אדריכלותה המרשימה וערכי ניהול החברה שלה.
לצד התיאורים הקשים עולה וניבטת תמונתה של ברניקי שהייתה מלכה בישראל, אומנם על חבל ארץ קטן בתוכה ועדיין מלכה, על החלטתה להצטרף לרומאים משיקולים אנוכיים של הבטחת המשכיות המלוכה לאחיה וגם מהתרשמותה מהעליונות הרומאית. לצד כל אלה גם התאהבות חסרת מעצורים בטיטוס שר הצבא, כל אלה העבירו את היהודייה ברניקי לזרועות מפקד הצבא הכובש הרומאי.
סופה של ברניקי קשה, היא התאלמנה פעמיים והתגרשה פעם אחת וסופה שננטשה על-ידי אהוב ליבה מהשונאים הקשים ביותר שקמו לעם היהודי בדורותיו.
הספר כתוב היטב, מושך ואפילו מותח. מומלץ.
