הקשקשנים

בתגובה כמעט-פבלובית, קפצו ח"כ מרב מיכאלי וארגון ויצ"ו נגד החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב לזכות את גואל רצון מאשמת החזקת נשותיו בתנאי עבדות. מיכאלי מיהרה להגיב: "מדובר בהחלטה מנותקת מהמציאות. מה עוד נדרש כדי להרשיע אדם בעבדות? שהנשים יוחזקו בשלשלאות? הרף שהציב בית המשפט מזכיר את התפיסה הארכאית של מיהו אנס". ויצ"ו נזקק לכמה שעות ואז הגיב: "לא יעלה על הדעת שבמדינה דמוקרטית ונאורה החזקה של נשים וילדים בתנאים של הזנחה, ניצול, שלילת חרותם ולקיחת שכר הנשים, כל זאת תוך הפעלת משטר טרור ומנגנון שליטה וסנקציות כנגד הרצון לעצמאות או למיצוי זכויות - לא תיחשב להחזקה בתנאי עבדות. הנשים שהשתייכו לכת של גואל רצון וילדיהן חיו בתנאי עבדות טוטאליים וכל התעלמות ממציאות קשה זו תאפשר לראשי הכתות להמשיך לפעול באין מפריע". קשקשנים. זוהי המילה היחידה המתאימה לתאר בהקשר זה את מיכאלי ואת ויצ"ו, ומסיבה פשוטה ביותר: פסק הדין אסור בפרסום. כלומר: הח"כית והארגון מיהרו להגיב על פסק דין שלא קראו, שאינם יודעים את נימוקיו, וזאת כמובן מבלי להיות בעלי השכלה משפטית מינימלית. ההגדרה בחוק העונשין היא זו: ״'עבדות' – מצב שבו מופעלות כלפי אדם סמכויות המופעלות ככלל כלפי קניינו של אדם; לעניין זה, יראו שליטה ממשית בחייו של אדם או שלילת חרותו כהפעלת סמכויות כאמור". על פניו, בעניינו של רצון היה על המדינה להוכיח ששליטתו בנשיו ובילדיו הייתה כזו, עד שהם לא יכלו בשום אופן לעזוב אותו - בדיוק כשם שחפץ אינו יכול לעזוב את בעליו. כדי לדעת האם היה מקום להרשיע את רצון בעבירה זו (שהעונש המירבי עליה יכול להגיע ל-20 שנות מאסר), צריך לדעת מהן העובדות שהוכחו בבית המשפט, מהן ההגדרות המשפטיות ומהי מידת החפיפה ביניהן. ואת זה, כאמור, אין שום אפשרות לדעת בלי לקרוא לפחות את פסק הדין, אם לא את מכלול הראיות. ויצ"ו ומיכאלי רצו לקבל כותרת, והרצון הזה גבר על מינימום של יושרה והגינות - מינימום שמחייב לקרוא וללמוד מסמך לפני שמגיבים עליו. אז מילא מיכאלי; היא מעולם לא הצטיינה בהעמקה ובלטה בשליפות הרבה יותר מאשר במחשבה מסודרת. אבל ארגון חשוב כמו ויצ"ו? לא מתאים, לא הולם, לא יאה. למען הסר ספק: אם מיכאלי ו/או ויצ"ו כן קראו קטעים מפסק הדין - הרי שמדובר במצב חמור ביותר של דליפת מסמך שניתן בדלתיים סגורות בסיומו של משפט שהתנהל בדלתיים סגורות, כדי להגן על פרטיותם של הקורבנות. עם זאת, אני משער שהמסמך לא דלף והקשקשנות של ויצ"ו ושל מיכאלי בעינה עומדת.