הרשעתו של
גואל רצון מייצרת מציאות שיש בה כדי השפעה על המשך הליכים משפטיים שיצטרכו לקבל מענה בתחום דיני המשפחה. גבר שמואשם בעבירות מין ומרצה את דינו במאסר, מעלה שאלה לגבי גורל ילדיו. במקרה גואל רצון (לו 49 ילדים מ-21 נשים), נשאלת השאלה כיצד יזכו למזונות ובעיקר מה יהיו הסדרי הראייה עימם. הנשים שחיו עימו ונחשבות לידועות בציבור, זכאיות לתבוע מזונות עבורן ועבור ילדיהן הקטינים, ולהגדרת הסדרי ראייה עם רצון אם הוא ידרוש כאלה.
סוגיה זו סבוכה בשל מורכבותה. מעבר לטיפול בהיבט המשפטי, קיים במקרה זה הצורך לטפל בהיבט הפסיכולוגי והסוציאלי, ובעיקר הצורך להחזיר את הילדים והנשים למסלול חיים בריא וצמצום הנזקים שנגרמו להם בשל ההשפעה והמוחרגות של החיים עם אדם כזה.
אסיר חייב במזונות מזונות קטינים מוטלים בדרך כלל על האב, מאחר שהם נפסקים על-פי ההלכה היהודית, ואשר בהתאם אליה חייב אב במזונות ילדיו, גם ללא נישואין. בישראל נכון להיום סכום המזונות המינימאלי עבור ילד אחד (ללא מגורים) הוא 1,300 שקל בחודש. המקרה של רצון יהיה הפעם הראשונה בה יהיה צורך לדון בחוב מזונות כה עצום. מאחר שהנשים דיווחו לביטוח הלאומי, כחלק משיטת המימון של הבית, כי הן חד-הוריות וזכו לתשלום אותו העבירו לקופה המשותפת, הרי שהן יוכלו לתבוע מזונות - אך ייתכן שיידרשו להליך משפטי כדי להסביר את השינוי במצב עליו הן מצהירות כעת (כידועות בציבור).
עובדת היותו של רצון אסיר לא תהיה עבורו מגן בפני מזונות, שכן בישראל מחויבים גם אסירים בתשלום זה. אם המזונות אינם משולמים, הרי שניתן לגבותם מהרכוש השייך לאב ו/או מכספים העומדים לזכותו. יש לבדוק האם ברשותו של רצון רכוש הרשום על שמו, ממנו ניתן לגבות את חוב המזונות ולתבוע פירוק שיתוף, למשל: אם יש דירה בבעלות משותפת עם אישה או מספר נשים המעוניינות בכך. אם קיים רכוש כזה, מן הראוי שייתבעו מזונות לפחות עבור הילדים הקטינים, שאינם צריכים לסבול כעת גם ממחסור כלכלי. ואולם, מאחר שנראה שלרצון אין רכוש והוא חי על חשבון נשותיו - נראה שהמטלה תיפול על קופת הביטוח הלאומי.
נושא הסדרי הראייה הוא עניין לא פחות מהותי, מכיוון שרוב הנשים מבינות כעת את העוצמה ואת גודל ההשפעה של רצון על חייהן שלהן וחיי ילדיהן. אם ירצה רצון להמשיך להיפגש עם ילדיו, נראה שהוא יוכל לעשות אחרי בדיקה מדוקדקת של רשויות הרווחה - משום שלא הורשע בהחזקתם בתנאי עבדות. אם המדינה תערער על זיכוי זה ובית המשפט העליון יקבל את ערעורה, עשויה התמונה להשתנות.
בכל מקרה, מומלץ לאימהות כבר עתה לערוך צוואה, שכן אם יילכו לעולמן - היותו של רצון האפוטרופוס הנוסף של הילדים (ככל שהם קטינים), עשויה ליצור מצב שרכושן וכספיהן של האימהות אומנם יעברו לרשותו לכאורה עבור הילדים, אך במציאות אין לדעת איזה שימוש ייעשה בכספים אלה. צוואה תוכל לתת מענה טוב לכך בנסיבות הקיימות.
לחיות עם כת מנסיוני אני יכלה לומר, כי על-פי רוב אנשים המצויים בזוגיות עם אנשים החברים בכת, עשויים להיתפס לעצימת עיניים על-מנת לשרוד באותה זוגיות. עצימת עיניים זו עלולה להפוך אותם לקורבנות ולהקטין את דמותם בזוגיות. אלה החפצים לצאת מזוגיות כזו, מנמקים זאת בכך שבן/בת זוגם מתנהגים כרובוט בהתאם לכללי הכת בה הם שוהים ועסוקים תמיד במתן מענה ראשון לכת לפניהם. הכת מנחה את התנהגותם באופן טוטאלי והם מתנהגים בעיוורון מוחלט וללא שיקול דעת ערכי, אך באופן מתורץ ושכלתני ברמה גבוהה מאוד, העשוי לבלבל ואף למשוך אחריהם את בני/בנות הזוג.
ניסיון להידבר עם אנשים אלה נתקל על-פי רוב במעטה של אטימות והסברים לוגיים מוצקים לכאורה להתנהלותם. הילדים במקרים אלה הם הקורבנות העיקריים, שכן לעומת הוריהם הבגירים שהם לכאורה בעלי חופש בחירה - הללו הם קטינים חסרי ישע, הזקוקים ליציבות ולתמיכה רגשית וחסרי כל יכולת להתנגד.
