במבחן המציאות

ברק אובמה נמצא כעת באחד מהרגעים המכריעים של נשיאותו: להוכיח את עצמו ראוי להיקרות המפקד העליון של צבא ארה"ב. אובמה הגיע לתפקיד ללא כל ניסיון ממשי במשילות, באמצעות סיסמה שאומרת ש"אנחנו יכולים", אבל לא אומרת מה אנחנו יכולים. ההרתעה של ארה"ב נמצאת כעת בשפל חסר תקדים, כאשר מדינות רבות מזלזלות בה ולא מתחשבות בדעתה. כעת אובמה יכול לשנות זאת. היערכות נכונה, ממוקדת וישירה נגד דאעש, יכולה להחזיר את יוקרתה של ארה"ב ואת מעמדה כמעצמת-על. פעולה זו תראה, כי ארה"ב נאבקת מול גורמי הרשע העולמיים, ועושה זאת בצורה יעילה. לעומת זאת, היערכות לא נכונה והתדרדרות לתוך מלחמה כבדת ימים וכבדת דמים (כפי שאמר משה דיין), תהיה קטסטרופלית עבור ארה"ב בדרכים רבות מאוד: מהפן הכלכלי ועד הפן ההרתעתי ויכולת התמודדות מול איומים מבית. זהו כנראה אחד ממבחני הביטחון הלאומי האחרונים של אובמה. דרך התנהלותו כעת תקבע ותעצב את המדיניות האמריקנית לנשיא שיבוא אחריו; הנאום הבוקר (יום ה', 11.9.14) מרמז שהוא בחר בדרך השנייה.

מדינות המערב עומדות להתמודד נגד דאעש, ומצרים מתמודדת כעת עם "אנסאר בית אל-מקדס", המקושר לארגון דאעש. לאחרונה הארגון, שדיווח על קבלת עזרה מדאעש, ערף את ראשיהם של אזרחים בסיני, בטענה שהם סיפקו מידע לישראל. הם אפילו פרסמו סרטון של ההוצאה להורג, שהזכיר את פעולות דאעש. בעיות כלכליות, אבטלה גדולה וחוסר ודאות לגבי העתיד, יכולים למשוך צעירים רבים במצרים לעבר האיסלאם, במחשבה שהתשובה נמצאת בדת. דבר זה גם יכול למשוך אותם לאנסאר בית אל-מקדס, ואפילו להגיע לסוריה ולעירק ולהצטרף לדאעש. המבחן של נשיא מצרים, עבד א-פתאח א-סיסי, הוא לעזור לאזרחי מצרים לשקם את עצמם ולהביא ליציבות, כדי למנוע את המשיכה לארגוני טרור ולשמור על מצרים כמדינה מאוחדת.

גורם מדיני מסר השבוע, כי חמאס החל לשקם את יכולתו הרקטית ואת המנהרות שנהרסו. גורמים ביטחוניים אמרו, כי הדברים לא נכונים, ולא ידוע על סמך מה אותו גורם אמר את הדברים. \מכל מקום, התעצמות עכשווית או עתידית של החמאס היא תמיד מבחן עבור ממשלות ישראל: איך מגיבים, בכמה עוצמה ומתי. לאחר מבצע "צוק איתן", שהיה בין המערכות הארוכות של מדינת ישראל, והעוצמה שהופעלה במסגרת מבצע זה, מדובר במבחן הרבה יותר גדול: להראות שכל זה לא היה לריק. עם ההיערכות להמשך המו"מ בקהיר, ממשלת ישראל צריכה להראות עכשיו יותר מתמיד, כי היא לא מוכנה לקבל יותר ירי רקטי לעבר שטחה, וכי כל הפרה של תנאי הפסקת האש תגרור תגובה נגד מבצעיה.

השבוע הושבע ממשלה חדשה בעירק, וחיידר אל-עבאדי מונה רשמית לראש הממשלה. עם זאת, לאל-עבאדי צפויה דרך ארוכה וקשה כדי לאחד מחדש את המדינה. דבר ראשון, אל-עבאדי צריך להתמודד מול דאעש והתוקפנות האכזרית והמתמשכת שלו. אל-עבאדי צריך לשמור גם על שביעות רצון בקרב האוכלוסייה הסונית, הכורדית והשיעית. רק שיתוף פעולה בין גורמים אלו יביא ללחימה יעילה נגד דאעש. מבחינת הסונים, אל-עבאדי צריך לתקן את טעויות קודמו אל-מאלכי, ולהתייחס לסונים כאל אזרחים שווי זכויות. כדי לעשות זאת, הוא צריך בין היתר לפרק את המיליציות השיעיות שביצעו מעשי טבח באוכלוסייה הסונית. מבחינת השיעים, הוא צריך לשמור על אחדות בקרב מפלגתו, ולקבל מהם תמיכה מלאה. מבחינת הכורדים, אל-עבאדי צריך להסדיר את נושא הכספים בנוגע להכנסות המדינה מנפט. לדברי פוליטיקאים כורדים, הם יבקשו מאל-עבאדי את חלקם החוקי מהתקציב, קיום משאל בנוגע לשטחים השנויים במחלוקת והגדרת הזכויות הלאומיות, האיזוריות והמקומיות בנוגע להכנסות מנפט. בקיצור: אל-עבאדי לא יקבל 100 ימים של חסד. הוא צריך להיכנס לתפקיד בכל כוחו ובכך לקבוע את עתידה של עירק.

המהומות שנערכו בהלוויתו של מוחמד סנוקרוט, שנטען שמת מפצעיו לאחר שכדור גומי נורה לראשו, הן מבחן לשליטה של הרשות הפלשתינית ושל החמאס. התדרדרות המצב במזרח ירושלים ואולי משם ליהודה ושומרון כולו, תעמיד שוב בסימן שאלה את יכולת השליטה של הרשות הפלסםינית. הרשות צריכה לשמור על מצב שקט כדי להראות את יכולות המשילות שלה. החמאס צריך לשמור על שקט כדי למנוע הסלמה נוספת לפני תחילת השיחות בקהיר. התדרדרות המצב עלולה להחזיר את האזור לתקופה שקדמה למבצע "צוק איתן", ולהעלות שוב את רמת הלחץ והסיכון. וכאשר זה קורה, נדרש רק ניצוץ קטן כדי להביא שוב ללחימה כוללת.