לחסל את הנגע

תארו לעצמכם ש-43 קצינים וחיילים דתיים במילואים היו חותמים על מכתב, בו הם מודיעים על סירובם לשרת יחד עם נשים. המדינה הייתה רועשת וגועשת, כל פוליטיקאי דרג ב' וכל פרשן דרג ג' היו צווחים ככרוכיה על ההקצנה הדתית ההורסת את צה"ל. תארו לעצמכם ש-43 קצינים וחיילים במילואים מן הימין היו חותמים על מכתב, בו הם מודיעים על סירובם לפנות מאחזים בשטחים. המדינה הייתה רועשת וגועשת, כל פוליטיקאי דרג ב' וכל פרשן דרג ג' היו צווחים ככרוכיה על הסרבנות הפוליטית ההורסת את צה"ל. אבל כאשר 43 קצינים וחיילים במילואים ביחידה 8200 מודיעים שיסרבו לפעול נגד זכויותיהם של הפלשתינים - הם מקבלים כותרת ראשית בידיעות אחרונות, כתבת שער במוסף לשבת, ידיעות המשך בכותרת הראשית של ynet ועוד היד נטויה. למה? כי הם בצד ה"נכון", הם בצד החילוני והשמאלני, ולא חלילה בצד הדתי והימני. שימו נא לב: עם כל מסעי ההפחדה, שלא לומר השיסוי, נגד חיילים דתיים ו/או ימניים - הסרבנות היא בדרך כלל תופעה של השמאל. אמרו לנו שחיילים דתיים יסרבו להשתתף בהינתקות; אז אמרו. אמרו לנו שהם יסרבו לפנות מתנחלים; אז אמרו. אמרו לנו שהם יסרבו לשרת עם חיילות; אז אמרו. בפועל, מי שמסרב לבצע פקודות מטעמים פוליטיים - שייך כמעט תמיד לצד השני של המפה הפוליטית. אני יוצא 8200. כבר כאשר שירתתי בה, לפני 30 שנה, היא הייתה אחת היחידות הגדולות ביותר בצה"ל. אני משער שכיום היא גדולה עוד יותר, כך ש-43 איש במילואים הם בקושי קצה הזרת של היחידה. אבל עושים מהם רעש ומנפחים אותם כאילו היו פי מאה. ושוב: כי הם בצד ה"נכון" של קבוצת התקשורת המקדמת אותם. את ה-43 הללו צריך לשפוט, להכניס לכלא ולזרוק מהיחידה. יש בה מספיק אנשים טובים וערכיים, מן הסתם בעלי דעות רבות ומגוונות, שיודעים שלא מסרבים לפקודה כל עוד היא איננה בלתי חוקית בעליל - ואפילו ה-43 הללו אינם טוענים שזה המצב. סירוב פקודה הוא גידול ממאיר, שיש לכרות בעודו באבו ולא להסס אפילו יום אחד. אז התקשורת - או חלק ממנה - תצעק קצת, ויהיה ויכוח קצר על גבולות חופש הביטוי בצה"ל. שיהיה. זה לא מתחיל להתקרב לקצה של הנזק של סרבנות פקודה, ולא משנה של מי ומאיזו סיבה. צה"ל חייב להפגין נחישות ולהראות: סרבנות - לא אצלנו. לא מימין ולא משמאל, לא דתית ולא חילונית, לא דרוזית ולא יהודית, לא בצפון ולא בדרום. כי אם הנגע הזה לא יחוסל מיידית, הוא עלול להתפשט ולגרום לנמק.