נעמה ויוסי (שמות בדויים), זוג נשוי, לקחו משכנתה לצורך רכישת דירה. כנהג בענף, הבנק דרש מהם, כתנאי לקבלת ההלוואה, לבטח את המשכנתה בביטוח חיים. פירוש הביטוח הוא שעם פטירתו של אחד מבני-הזוג, המשכנתה מסולקת על-ידי חברת הביטוח, ויתרת סכום הכיסוי משולמת לבן-הזוג הנותר.
הפניקס דרשה מנעמה ויוסי, טרם עריכת הביטוח, למלא הצהרת בריאות שכללה סעיף כדלקמן: "לא אושפזתי בבית-חולים כתוצאה מתאונה או מחלה במשך שלוש שנים טרם ההצטרפות".
חלפו כמה שנים - ונעמה נפטרה ממחלה. בהתאם לפוליסה, יוסי פנה להפניקס בדרישה לסילוק יתרת המשכנתה ולקבלת תגמולים. אלא שאז התגלה למבטח שבניגוד להצהרות הבריאות, נעמה אושפזה שש פעמים לפני עשיית הביטוח לצורך בירור רפואי של מחלת חום המלווה בהגדלת כבד וטחול. התברר, כי לפני עריכת הביטוח, נעמה סבלה מתסמינים שונים והיא עברה כריתה של הטחול. שלא במפתיע, הפניקס עטה על המידע החדש כמוצאת שלל רב ודחתה את דרישת יוסי לתגמולים.
כאשר יוסי תבע את זכויותיו בבית המשפט, הפניקס טענה שנעמה ביקשה להערים על חברת הביטוח שעה שלא מסרה בהצהרת הבריאות תשובות כנות ומלאות. בהקשר זה לעיתים מצוטטים דבריה של השופטת
עדנה ארבל מפסק-דין חשוב שנתנה בנושא: "בבסיסה של כוונת המרמה ניצב המניע השלילי של המבוטח להשיג את הכיסוי הביטוח על-אף נתוניו האמיתיים, שלהערכתו היו עלולים להכשיל את כריתת ההסכם או לשנות את תוכנו באופן מהותי".
בתוך-כך נטען, כי המנוחה הפרה את החובה לגלות לחברת הביטוח מיוזמתה כל עובדה מהותית הנוגעת לעברה הרפואי. אילו המבטח ידע על מצבה הרפואי של נעמה, טענה הפניקס, ודאי שהיה מסרב לבטחה.
סגן נשיא בית משפט השלום בתל אביב, השופט
אליהו קידר, קבע (24.8.14) כי נעמה אכן הפרה את חובת הגילוי כלפי הפניקס: בנסיבות העניין היה עליה לפרט בהצהרת הבריאות על-אודות האשפוזים וכריתת הטחול, וכזאת לא עשתה. אלא שאין בכך כדי לפטור את חברת הביטוח מחובת התשלום, נקבע. קידר הבהיר שדין הביטוח הנוהג בישראל מאפשר לבית המשפט לשלול תגמולים מהמבוטח (בענייננו, נעמה המנוחה) רק אם השתכנע שהמבוטח הסתיר מידע מהותי מפני המבטח כדי להשיג את הביטוח במרמה. כך מורה החוק וכך נקבע בשורה ארוכה של פסקי דין.
אך בית המשפט הבהיר, כי שעה שנעמה מילאה את הצהרת הבריאות, רופאיה שללו אבחנה של לימפומה - המחלה שממנה נפטרה בסופו של דבר - לכן, נקבע, לא הייתה לה כוונה להונות את חברת הביטוח. עוד נשלל קשר סיבתי בין הסתרת המידע המהותי בהצהרת הבריאות לבין סיבת המוות - משום שנעמה נפטרה מלימפומה, ולא מהמחלה שנתגלתה בעקבות האשפוזים.
בסופו של דבר, בית המשפט חייב את הפניקס ב-1.2 מיליון שקלים ובנוסף בתשלום של כ-250,000 שקלים בעד שכר טירחת עורכי הדין של יוסי.
