את מכתב סרבני יחידה 8200 ניתן להגדיר כ"רוב מהומה על לא מאומה". קמה לה חבורת ילדים מגודלים והחליטה כי זהו התזמון האופטימאלי להוסיף נדבך של רפש על פניה של מדינת ישראל, ייתכן גם כסוג של "קבלת פנים על גבי שטיח אדום" לוועדת החקירה של האו"ם בראשות השופט וויליאם שאבאס.
בסופו של דבר זהו גימיק יחצני, מונחה השקפת עולם פוליטית מוגדרת, המתיימר לפתוח צוהר אל תוככי קודש הקודשים של יחידת האיסוף הבכירה והחשובה ביותר בקהילת המודיעין הישראלית. המהלך ה"משוכלל" זכה למינוף מרשים ומגמתי באמצעות העיתון
ידיעות אחרונות, אשר מצידו, ייחס רצינות תהומית למסרים "המוסרניים" והמצפוניים לכאורה, שנכללו במכתב הסרבנים, ללא שמץ של ביקורת או הטלת ספק.
יש כאן ניסיון נואל ליהנות מהילת המוניטין של יחידה 8200 ששמה הולך לפניה ברחבי תבל, ובה בעת להטיל רפש במפקדיה ובאמצעותם בקברניטי המדינה. לכל הדעות, תפלול מתוחכם שנועד לנצל הלכי רוח אנטי ישראלים בעקבות מבצע "צוק איתן" ולחולל פולמוס ציבורי בארץ, מתוך הנחה סבירה כי יתפוס עד מהרה כותרות בכלי תקשורת מובילים בעולם.
בדרך הצגת הדברים במכתבם, ממצבים הסרבנים את יחידה 8200 לא רק כגוף מודיעיני ראשון במעלה, אלא אף כחוליה מרכזית בעיצוב מדיניות ישראל כלפי הזירה הפלשתינית. במלים אחרות, הם מנסים להנחיל מסר שקרי לפיו ניתנו ליחידה סמכויות אקזקוטיביות ישירות שעל-פיהן יישק דבר. זאת ועוד, בהצגה מגמתית כזו הם מגמדים את תרומתן של סוכנויות איסוף אחרות, שלהן חלק בלתי מבוטל הן בהתרעה והן בכיסוי המודיעיני הבסיסי של משימות איסוף הנכללות בצי"ח התקופתי או בצי"ח ממוקד משימה.
חשוב להדגיש כי מערך איסוף המודיעין הוא בעיקרו משימתי, כנדבך משמעותי בתהליך ההערכה שהוא שלב הכרחי טרם קבלת החלטות. משמעות הדבר היא כי ליחידה 8200 גם בהיותה גורם איסוף מרכזי, אין "SAY" מובן מאליו בתהליך קבלת ההחלטות, יהיה זה בהתייחס לממד האסטרטגי, אופרטיבי או טקטי. תפוקות היחידה, במענה לצי"ח כזה או אחר ייחשבו כסוג של "תשומה" קריטית או משלימה טרם ביצוע.
אשר על כן, טענת סרבני 8200 כי השנים הארוכות בהן שירתו ביחידה הוכיחו להם בצורה חד-משמעית כי "התפקיד של היחידה בשטחים חורג מהגנה עצמית", אינה אלא הטעיה בוטה המייצגת אי-הבנה יסודית של משימות האיסוף המוטלות על היחידה. למצער, זוהי היתממות בלתי בוגרת, בבחינת משחק מסוכן ובלתי אחראי ב"אש", בעל פוטנציאל היזק בעייתי למדינת ישראל.
אין לשלול את האפשרות שיד מכוונת זדונית מסתתרת מאחורי מכתב הסרבנים, אשר אף ייתכן כי הולכו שולל בידי גורמים בעלי אוריינטאציה פוליטית העויינת את מדיניות ממשלת ישראל, תוך ניצול מניפולטיבי של חוסר בשלות אישיותית ובורות מקצועית של חותמי המכתב.
סביר להניח כי הבנה רחבה יותר של חלוקת תחומי האחריות בקהילת המודיעין ותרשימי הזרימה של תהליכי קבלת ההחלטות במדינת ישראל, הייתה מנחה מיצוב פרופורציונאלי יותר של יחידה 8200 בפסיפס המודיעיני הרחב.
יש אפוא ליצור הבחנה חדה בין "הווי" יחידתי העשוי לעתים "לשכנע" את החייל הפשוט או המפקד הזוטר כי רובצת עליו אחריות של "חיים או מוות", כל זאת במגמת דרבון הפעילות המקצועית במסגרת משימות האיסוף השוטפות והמיוחדות של יחידה 8200, לבין משקלה הסגולי של היחידה בעיצוב המדיניות ברמה הלאומית.
ההד העצום שיצר הפרסום העיתונאי המודגש בהקשר זה עלול לחולל סוג של "כדור שלג", על-אף התשתית הרעועה עליה מתבסס "מכתב הסרבנים". כבר עתה נמצאו לא מעט פרשני צמרת שמיהרו "לעלות על העגלה" במגמה לנצל את הסוגיה כ"קרדום לחפור בו" לתכלית ברורה - העצמת הלחצים הבין לאומיים והפנימיים על ישראל בסוגיית הסכסוך הישראלי - פלשתיני.
מן הדין אפוא שקברניטי מערכת הביטחון יבהירו באורח חד-משמעי כי ממשלת ישראל היא ורק היא אמונה על עיצוב המדיניות, ותשומותיה המצויינות של יחידה 8200 כמו גם גורמי המודיעין האחרים, לא יסולאו בפז.
