יונתן שלונסקי, בנו של דב, אחיו של אברהם שלונסקי, חיבר את הספר אררט שהוא מזמור אהבה לתל אביב בין שנות ה-30 וה-70 של המאה ה-20 ולתל אביבים, אוהבי החיים והאמנות, הספרות והתיאטרון - שזה בעצם, כל תושביה של העיר.
ניכר כי יונתן הסופר, מעריץ את דודו אברהם שלונסקי שנפטר בגיל 75 בשנת 1975 בתל אביב. לא פחות מאהבתו לדודו המשורר המתרגם והמחזאי, אברהם שלונסקי, אוהב יונתן את החברים של דודו, האמנים שישבו עם אברהם שלונסקי בבית הקפה אררט: ח.נ. ביאליק, אברהם חלפי, חנה רובינא, מסקין, אלתרמן, משה הלוי מתיאטרון האוהל, אברהם שלונסקי. שחקני התיאטראות הבימה והאוהל, אלכסנדר פן ורבים אחרים. אררט היה בית קפה בתחילת רחוב בן יהודה ליד פינת אלנבי. כול החבורה אהבה לשתות יין ולהשתכר לעיתים קרובות בעיקר בשמחות כמו ערבי פרמיירה בתיאטרון וגם כל שמחה שהיא בחגים ובימי חול.
יושבי אררט, השחקנים, הסופרים המשוררים המחזאים והציירים, נפגשו גם בבתי קפה אחרים. כל בית קפה היה בית לכל אלה שלא מהרו, הביתה לישון בלילה, אלא אהבו את המפגשים, הויכוחים, העקיצות, הבדיחות והסיפורים שעברו מפה לאוזן בבתי הקפה הצנועים האלה. למשל בבית הקפה " המדורה" בפינת גורדון וריינס הגישו רק קפה ומרק עגבניות. ובשאר המקומות המבחר לא היה גדול כי הקליינטים גם לא היו בעלי ממון. בקפה בתיה היה אוכל פולני יהודי, בקפה רצקי, קפה כסית וקפה עטרה שתו קפה עם עוגה וגם אכלו אוכל ביתי פשוט.
נסיך העברית אברהם שלונסקי, היה נסיך העברית של המאה ה-20 בתל אביב. הוא תרגם מרוסית את יבגני אונייגין של פושקין יצירה רחבת יריעה . הוא תרגם את המלט והמלך ליר של שייקספיר עבור הבימה, את המחזות הרביזור של גוגול, טרטיף של מולייר, הוא כתב לילדים את המחזה הנצחי (שאהוב מאוד על הנכדים שלי) עוץ לי גוץ לי וכתב הרבה שירי ילדים פופולריים ו שירים למבוגרים. במהלך התרגומים והכתיבה, הפך שלונסקי ליוצר העברית החדשה. ים של מילים חדשות שאנחנו משתמשים בהן, בשפה בחיי היומיום ובכתיבה, הומצא על-ידי אברהם שלונסקי: איגרוף, איפור, התאפיין, התאקלם, אי-פעם, אהיל, אפסנאי, בוגדני, גיבוב, גלישה, דהוי, הדהים, הודלף, הימור, זהו-זה, חדגוני, חיזור, כדורת, כמו-כלום, כפכף, ליטוף, שקשוק, שרירותי, שתיין, תהליך, תורשתי, תאורה, הצגת-בכורה ועוד.
בין הביטויים: "אותה גברת בשינוי אדרת" ועוד ....
כמו אחדים מבני הדור של שלונסקי, הגיע המשורר בגיל 14 מאוקראינה לתל אביב כדי ללמוד בגימנסיה הרצליה, הגמנסיה העברית הראשונה. בהמשך חזר לאוקראינה ומשם לארץ ישראל. כמו צעירים רבים בארץ ישראל, נסע ללמוד בפאריס ובלונדון, ערי התרבות שמשכו, את הצעירים האינטלקטואלים והמוכשרים בכול תחום מכול העולם, בעיקר לעיר האורות. כאשר חזרה לארץ ישראל התגורר בתל אביב ברחוב פרוג ואחר כך ברחוב גורדון. שלונסקי התפרנס מעריכה בעיתון הארץ ובהמשך בעריכה של ספרי " ספריית הפועלים " שהוציאה לאור את מיטב הספרות העולמית בתרגום עברי.
בגיל 8 זכה הסופר יונתן שלונסקי, מחבר אררט, להיות נוכח בהצגת הבכורה של המלט בהבימה בתרגום דודו האהוב והנערץ. הילד מוגן ומחובק כל חייו על-ידי יוצרי התרבות של ישראל העתידית. מוקף באמנים - חברים ומשפחה שכולה חרוזי שירה, עברית גבוהה, מוזיקה קלסית משובחת, אהבות סוערות במשפחה ואצל החברים, בגידות מפורסמות בבני זוג,דרמות וטרגדיות, הצלחות ויצירה. אברהם שלונסקי היה נשוי 30 שנה ללוסיה אותה הכיר באוקראינה. במקביל חי עם מירה אשתו של יעקב הורביץ שעזבה את בעלה כדי לחיות עם שלונסקי. אשתו הראשונה, לוסיה התאבדה.
ספר לאוהבי נוסטלגיה של ארץ ישראל ושל תל אביב . להשיג בכתובת אי-מייל:
shlonky3@gmail.com