"בית המשפט העליון מבצע הפיכה שלטונית". דברים אלו נאמרו בשנת 2003 על-ידי יו"ר הכנסת דאז והנשיא היום, ראובן ריבלין. והנה כאילו לא חלף יום אחד מאז שנאמרו הדברים ושוב נפל דבר בישראל: בית המשפט העליון רמס את
כבודה של הכנסת, הריבון המייצג את העם. בית המשפט העליון, שלא נבחר על-ידי העם, הפך את עצמו לשליטה של המדינה ועיקר את הרשות המבצעת מלבצע את שליחותה החשובה ביותר - להגן על מדינת ישראל מפני הגירה של מאות אלפי מסתננים אל שטחה.
אפילו הנשיא
אשר גרוניס כתב בפסק הדין, כי חבריו השופטים לא מתירים מרחב תמרון למחוקק ואף לקחו לעצמם את השלטון כאשר שמו עצמם כמחוקקים. הנה כי כן, נשיא בית המשפט העליון לא מצליח לשים את האצבע בסכר מול חבריו השופטים ההופכים את "בית המשפט למחוקק, אם לא להלכה, הרי למעשה".
ומה בעצם ביטלו שופטי בג"ץ? את זכות ההגנה של ישראל נגד פלישת מאות אלפים אליה. הפעולות שנקטה ישראל על-מנת להגן על גבולותיה ועל ביטחון אזרחיה, עולות בקנה אחד עם עקרונות חוקתיים המגשימים את האיזון בין מוסר והומאניות, בהתאם למקובל בעולם המערבי, לבין הצורך הדחוף להגן על ריבונותה של ישראל, על עקרון היותה מדינת העם היהודי ועל זכויות האדם של אזרחיה מאידך.
מעבר לכך שהחלטת בג"ץ ואדנותו מקוממת כל מי שהדמוקרטיה ומדינת ישראל חשובה לו, יש פה גם תפיסה בלתי נסבלת לפיה ישראל איננה מוסרית ואיננה עומדת בסטנדרטים של הומאניות. אז תנו לי לספר לכם, שופטי בג"ץ הנכבדים, על טוהר הנשק שגובה את חיי חיילינו, על נכדתו של איסמעיל הניה ועל אלפי ילדים עזתים שמקבלים כאן טיפול רפואי מסור, על מאות סורים שמקבלים כאן יחס אנושי ועל משלחות הצלה ישראליות לכל קצוות תבל. מי שמכם לקבוע שאיננו מוסריים דיינו?!
לחזור למגילת העצמאות בשעה קשה זו למשטר הדמוקרטי במדינת ישראל, שעה שאין בעצם הפרדת רשויות שכן הרשות השופטת באה בנעלי הכנסת והממשלה, יפים דבריו של המשנה לנשיא בית המשפט העליון (בדימוס),
מישאל חשין. הוא קבע: "גם חוקי היסוד אינם בפסגת הפירמידה, שמא נאמר: בתשתית התשתיות. נעלים עליהם עקרונות יסוד בחיינו, עקרונות שאף חוקי היסוד יונקים מהם את חיותם. עקרונות אלה הם עיקרים במשפט הטבע ועיקרים בתורת הדמוקרטיה היהודית. אלה הם ה'גבוה מעל גבוה שומר'".
המאבק בהסתננות הוא אחד המקרים בהם יש להגביל את חוקי היסוד אל מול ערכים לאומיים. יש לשוב אל המסמך המהווה חזון העם והאני מאמין של מדינת ישראל: מגילת העצמאות. זו קבעה: "זוהי זכותו הטבעית של העם היהודי להיות ככל עם ועם עומד ברשות עצמו במדינתו הריבונית". אף חוקי היסוד קובעים, כי זכויות בני האדם "יכובדו ברוח העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל'.
מול זכויות האדם של המסתננים, חשוב להזכיר את זכויותיהם של אזרחי ישראל הנפגעים מן המסתננים, וחשוב לזכור, כי זכותה של מדינת ישראל לשמור על גבולותיה כמו כל מדינה ריבונית. חשוב שמי שעוסקים בנושא לא יירתעו ויידעו, כי יש להם גיבוי ציבורי ומשפטי לפעול לתיקון החוק ולמען זכויות האזרח הישראלי, תוך שמירה מירבית על זכויות האדם.
לא זו מטרת החוק ועתה די לנהי ולבכי. על ממשלת ישראל ועל-כנסת ישראל להתעורר. שר הפנים,
גדעון סער, הערב להגביל את התערבות בג"ץ בחקיקת הכנסת בסוגיית ההסתננות, זו חובת המחוקק ויפה שעה אחת קודם. אין פה סוגיה של ימין ושמאל, קואליציה ואופוזיציה. יש פה הגנה על אזרחי ישראל ושמירת גבולותינו מזרם אדיר של מבקשי עבודה, שלא השופט
עוזי פוגלמן ולא הנשיאה הנבחרת מרין נאור יטפלו בו.
וזכרו: החוק שבוטל הפעם כבר בוטל ב-2013 על-ידי בג"ץ. הכנסת כופפה את ראשה בפני בית המשפט וחוקקה גרסה מרוככת, שכיבדה את החלטת בג"ץ הקודמת, שאיזנה בין ערכי מוסר ואנושיות לבין דאגה לריבונות, לדמוגרפיה ולכלכלת ישראל. אולם לבג"ץ לא די. תעוזתו יוצאת דופן והוא בחר לבטל את החוק בשנית. הדבר מלמד, כי אין עוד גבולות לשופטים שהפנימו את דברי הנשיא
אהרן ברק: "מלוא כל הארץ משפט". ספק אם חברי הכנסת שהצביעו בעד חוק יסוד כבוד האדם וחירותו שיערו שזו תהיה התוצאה: ביטול כבודה של הכנסת וסמכותה לחוקק, בנושאים שבעיני השופטים הם "מוסריים וחוקתיים".
מדינה חפצת חיים חייבת להסדיר את היחסים בין הרשויות. חוק יסוד כבוד האדם התקבל במארס 1992. בחוק תמכו 32 חברי כנסת מול 21 מתנגדים. כך לא משנים את פני הדמוקרטיה הישראלית, כך לא משנים את הכללים.
הדברים היו ברורים לחברי הכנסת, וכשהציג את החוק אמר יו"ר ועדת החוקה חוק ומשפט, אוריאל לין: "אנחנו לא מעבירים את המשקל לביהמ"ש העליון. אנחנו לא עושים כפי שהוצע בחוק יסוד החקיקה ולא בחוק יסוד זכויות האדם שהוגשו בזמנם. אין מוקם בית משפט לחוקה שמקבל כוח מיוחד לבטל חוקים".
אסיים בדבר הנשיא גרוניס הנוזף בחבריו: על בית המשפט לגלות "זהירות כפולה ומכופלת עת מעביר הוא דבר חקיקה ראשית דרך המסננת החוקתית, אין מקום לעשות שימוש בנשק בלתי קונבנציונלי - ביטולה של הוראת חוק, שעה שניתן לעשות שימוש בנשק קונבנציונלי - פירוש של החוק ולהגיע למעשה בדרך זו לאותה תוצאה".
כולי תקווה שבדבריו אלו שידר גרוניס מסר של הבנה, כי הפעם הכנסת והממשלה יממשו את זכותן הדמוקרטית להפעיל תיקוני חקיקה שיגבילו את כוחו של בג"ץ. מדינת ישראל עומדת כיום בפני הכרעה ברורה: לשמר את הפרדת הרשויות או להישאר בכאוס משטרי. מנחם בגין המנוח אמר, כי "יש שופטים בירושלים". היום אזרחי ישראל שואלים את עצמם: האם יש כנסת בירושלים?!
