האחד אומר בדרכו אין עם מי לדבר. השני, אומנם מגנה, אבל כמו כל יהודי גלותי שואל: אז מה האלטרנטיבה? יש עם מי לדבר, חוץ ממנו?
אדון יקר, פרשן בשקל: יש מצבים בחיים שפשוט אין לך עם מי ועל מה. ולהפתעתך, גם לא עם אבו מאזן.
שמישהו יזכיר לי מתי אבו מאזן עשה בכלל משהו חיובי בעימות איתנו? אני עוד זוכר שביילין עשה מעין "הסכמים" עם הנ"ל בתקופת רבין. הם אפילו חתמו. אז יצא מזה משהו? לא ולא.
אבו מאזן מתבטא במתינות יחסית לעומת מנהיגי הפלשתינים האחרים, אך הוא לא פרטנר לכלום, והסיבה לכך איננה העדר מתינות,
אלא כי הוא פשוט חושש לחייו. ויש לו ממה לפחד.
היחידי שהעז, היה סאדאת. היחידי ששילם על כך בחייו היה סאדאת.
אבו מאזן, למרות גילו המופלג-אינו חפץ להיות "השני".
זהו כל הסיפור, וכל השאר פרשן מטעם - חזיונות סרק בלילה. רוחות רפאים.
