היהדות מלמדת את מידת 'הכרת הטוב', אך התקשורת שלנו ליוותה את שנת תשע"ד בכפיות טובה. אולי בגלל הסתלקות "תהליך השלום" שנחשבת אצלם לחיסרון, אך בעיני אחרים להפך - אם בשנה שחלפה אכן מת ונקבר תהליך הקמת מדינה זרה בארצנו - ברוכה תהיה!
שנת תשע"ד ראתה תהליכי השתחררות מכמה חולשות שצמצמו את אופק החזון הציוני והגבילו את מוטת הכנפיים שלו. נותצו הרבה מיתוסים של חולשה וחוסר אונים, ועל כך נכיר טובה.
ההיסטוריון הגדול דובנוב הוכיח במספרים כי לציונות אין היתכנות דמוגרפית, הטיף להישארות בגולה ונספה בשואה. מי יגלה עפר מעיניו, שעתידות היו התחזיות "הריאליסטיות" להתהפך ואצל העם היושב בציון - רק אצלו מכל המערב, המזרח התיכון ומכל התפוצה היהודית - הריבוי הטבעי הולך ועולה, עד שהחזיר את "השד הדמוגרפי" לבקבוק?
אזיקים על ידינו היו התלות במקורות אנרגיה מבחוץ והסופיות של מקורות המים. עכשיו, היה צריך למנכ"ל 'נובל-אנרג'י' שיטלטל אותנו: בני אדם, אתם תופסים מה קרה לכם? זכיתם בעצמאות אנרגטית! וכמעט אמר - עכשיו נעשיתם עצמאים באמת!
אבל אצלנו הלא-יאמן אינו זוכה אפילו לניד עפעף: אנחנו נספק גז למצרים ולירדן, ומים אנחנו מזרימים - אפילו לעזה! היכן 'הכרת הטוב', שגם בשנת בצורת יכולנו לפתוח את הברזים ללא דאגה, הודות למפעלי ההתפלה שלנו, מן הגדולים בעולם?
חז"ל היו אולי מתקינים ברכה מיוחדת למחזה התנ"כי שחווינו בשנה הזאת: אלפי רקטות שבכוחן לשתק את המדינה ולהרוג מאות, מושמדות תוך מעופן ואותה שעה הנשק שלנו הורג באויב והורס ללא הפרעה, עד ששונאי ישראל מתרעמים על "חוסר השוויון". ואי שוויון בשריון ובמטוסים, שמכל העולם יחידה היא ישראל היודעת להדוף טילים במעופם, והיא גם בין הראשונות בתחומים חדשניים אחרים - סייבר, לווינים, מל"טים. חלפו ימי האיומים באמברגו, היום אנחנו הבוררים, למי לספק. כל זה אינו מובן מאליו, והגיע הזמן ללמוד להעריך את הטוב ולברך עליו בענווה.
עוד ניבאו לנו שחורות, שאופק העלייה חסום: אזלו "ארצות המצוקה", ומי ירצה לבוא מארצות הרווחה? לכו ושאלו את יהודי צרפת!
ומה בדבר "הלחץ האמריקני", התירוץ הנצחי לנסיגות?
אידיאולוגית, הנשיא האמריקני חולק על מדיניות הממשלה, אישית הוא צהוב לראש הממשלה ולמרות זאת - בין המדינות שיתוף פעולה מלא, אפילו באו"ם. האינטרסים המשותפים הם שקובעים. גם ההפחדה של תלותנו הכלכלית באמריקה אינה תופסת, כאשר הסיוע האמריקני מהווה לא יותר מ-1% מן התוצר שלנו. עוד יש כמובן לחץ אמריקני, אבל הוא אינו כזה שמדינה עצמאית אינה יכולה לעמוד בפניו.
מסביב לווילה שלנו משתולל "אביב ערבי", אך בנס שמרנו על הגולן והוא חוצץ בינינו לבין הג'ונגל. ובתפר הזה, ישראל מתנדבת להציל חיים, אפילו הם אזרחי האויב.
וגם - הפתעה, הפתעה! מצרים מעלה רעיון לפתרון-אמת לבעיה הפלשתינית: מדינה בסיני. מי חלם?
ובין הקפאה להקפאה מתקרבים לישורת האחרונה לקראת 'מזרח תיכון חדש' באמת: חצי מיליון יהודים ביהודה ושומרון. ומתנת-פרידה מתשע"ד: נקם ושילם למרצחי שלושה הנערים.
ותודה אישית. באתי לעולם בעיר קיל בגרמניה, למדתי בגימנסיה נאצית על מעללי הצוללות שלהם, והנה זכיתי לראות את ה'תנין' שנבנתה שם, עוגנת בחיפה ומצטרפת לצי צוללות ישראלי מן המשוכללות בעולם.
"גועל נפש של מדינה... בשביל מה לנו?" התבטא אחד מאושיות התקשורת שלנו, כביכול מפי הנכד שלו שעתיד לרדת מהארץ. תנוח דעתו - את מה שהוא וחבריו משליכים מעליהם, עם ישראל מאמץ אל ליבו באהבה גדולה!
