בתגובה לנאום נתניהו באו"ם שהשווה בין חמאס לדאעש (שניהם מאותו ענף של עץ מורעל), אמרה דוברת משרד החוץ האמריקני (בתשובה לשאלות בנושא) כי אומנם שניהם ארגוני טרור, אך האיום של דאעש על ארה"ב הוא שונה, במובן הצבאי. והיא הוסיפה: " איננו מאמינים כי נתניהו, או כל מישהו אחר בישראל, מציע שארה"ב תנהל מבצע צבאי נגד החמאס".
צודקת הדוברת, אבל ככל הנראה היא אינה מבינה כלל את המשמעות של דבריה. נתחיל בשוני באיום. אכן, חמאס לא מהווה שום איום צבאי על ארה"ב. דאעש מהווה איום טרוריסטי עקיף על ארה"ב. ברגע זה אין עדיין שום איום צבאי ישיר על ארה"ב; דאעש לא מאיים להשמיד את ארה"ב. הוא כן מאיים על תרבות המערב, על הנוצרים והיהודים באשר הם ועל כל המוסלמים הכופרים, אם לא יתאסלמו ויחזרו בתשובה וישלמו דמי חסות; עד לרגע זה דאעש לא ביצע שום פעולת טרור בארה"ב, ועדיין לא ירה עליה רקטה. מה שברור הוא שארה"ב היא האויב העיקרי שלו, תרבותית, צבאית ומדינית. מה היה קורה אם דאעש היה, נניח, משתלט על דרום מדינת מרילנד, ומתחיל להפגיז ללא הרף את וושינגטון הבירה ובנותיה, ומשתק את שדה התעופה "דאלאס"? כל אחד ודמיונו מה הייתה תגובת "ההגנה העצמית" של ממשל אובמה.
חמאס מהווה איום ישיר, מיידי, על מדינת ישראל, וחזונו הוא השמדת מדינת ישראל והקמת מדינה בה חוקי השריעה הם שינחו את שליטיה. ההבדל המהותי בין החמאס לדאעש הוא שהחמאס מעוניין להרוג רק יהודים שחיים במדינת ישראל, פלשתינים הנתפסים בעיניו כבוגדים או ככאלו שמתנגדים לדרכו, ולסייע לארגוני ג'יהאד בסיני להרוג מצרים; הוא פלשתיני במהותו, מול דאעש שהוא רב-לאומי, אם כי המרכיב העירקי שבו הוא המרכזי. גם חמאס מצטיין באכזריות בלתי רגילה, אלא שהוא, להבדיל מדאעש, נוהג להצניעה. החמאס אינו טובח בנוצרים וצולב אותם, כמו שדאעש עושה, אך דואג (כמו בהרבה מקומות אחרים באזור) שחייהם יהיו בלתי נסבלים, ולכן יהגרו. ועכשיו בואו ונראה מה אמר אובמה על הגישה שלו כלפי ארגון דאעש (בשורה של נאומים בחודש האחרון):
- "מי שמאיים על ארה"ב לא ימצא מקלט"
- "הדבר הראשון בסדר העדיפויות שלי הוא ביטחונם של אזרחי ארה"ב"
- "האסטרטגיה הזאת היא לחסל טרוריסטים שמאיימים עלינו".
- "אין שום הגיון בניהול מו"מ עם סוג כזה של רשע. השפה היחידה שרוצחים מסוגו של דאעש מבינים היא שפת הכוח".
צריך לשים לב שבאף מקום, באף נאום או ראיון, אובמה לא דיבר בכלל על "זכות ההגנה העצמית" של ארה"ב. למה? כי זה כל כך ברור וטריביאלי, כמו להגיד שאדם צמא זקוק למים. אבל לישראל, בזמן מבצע "צוק איתן", חזרו והזכירו את "זכות ההגנה העצמית שלה" על-מנת להוסיף לאחר מכן כי אין לה למעשה חופש להפעיל אותו כמו שצריך.
אני חושב שישראל צריכה לחרוט את הציטוטים הללו במדיניות המוצהרת שלה כלפי החמאס. אם מול אויב הנמצא אלפי קילומטרים מארה"ב וטרם ירה עליה פגז אחד (ושנופל בעוצמתו הצבאית מהחמאס שלפני "צוק איתן", ובוודאי מחיזבאללה), ארה"ב מגייסת את הקואליציה הגדולה ביותר בעולם, ונשיא ארה"ב מכתיב בפומבי את קוד ההתנהגות המנחה כלפי דאעש- מה תגיד ישראל ביחס לחמאס?
וכאן אני מגיע לדברי הדוברת שארה"ב לא מאמינה שנתניהו מצפה שהיא תפעל נגד חמאס. עצם האמירה הזאת היא קצת מטופשת, כי הרי ברור לכל הדיוט שנתניהו כלל וכלל לא התכוון לכך. אבל, דבריה אלו ממחישים בצורה חדה את הייחוד הגדול של ישראל באזור: היא יכולה לבד להגן על עצמה, בכוחותיה שלה! היא לא נזקקת לכוח צבאי אמריקני; היא לא כמו הרבה מדינות המחכות שצבא ארה"ב יעשה בשבילן, ובמקומן, את העבודה. מה שישראל צריכה, בראש ובראשונה, זה שלא יפריעו לה, שלא ידרשו ממנה לקשור את שתי ידיה בדרישות "מידתיות" ושאר המונחים מהסוג הזה.
אכן, ארה"ב וישראל לא רואות עין בעין את האיום של דאעש והחמאס מסיבות מובנות. אבל, ישנו עוד הבדל מהותי בין התפיסה של ישראל וזו של ארה"ב לגבי האיום הכולל של האיסלאם הקיצוני, ועל כך ברשימה נפרדת.
