זהו באמת נושא לחקירה כאובה. ה"ניו-יורק טיימס" פרסם חקירה עיתונאית המוכיחה בין היתר כי אחד מאהובי נפשו, מרטין אינדיק, האיש שניצח על סבב השיחות בין ישראל לרשות הפלשתינית, קיבל מממשלת קטר עבור המוסד שבראשו הוא עומד - מכון "ברוקינגס" בוושינגטון - קרוב ל-15 מיליון דולר.
"ברוקינגס" הוא הוותיק מבין צוותי החשיבה של וושינטון הבירה האמריקנית, שהוקם עוד לפני הצהרת בלפור, כשבריטניה שלטה בימים והמעצמות היו באירופה. "ברוקינגס" המציא את התרגיל של מפלט מרופד היטב לפקידי ממשל בכירים, עד שיחזרו בסיבוב הבא אל הממשל עונדים דרגות של בכירי מכון-מחקר רב השפעה. מאז נוסדו עוד מכונים רבים, וכולם זקוקים למימון כדי לשגשג.
נחשו מיהם הגורמים המשקיעים את מיטב כספם כדי לתמוך במוסדות כאלו בכלל, ובמכון "ברוקינגס" בפרט. אם נאמין לתעמולה הקולנית, הרי זו ישראל, דרך השדולה של איפא"ק. ולא היא. 92 מיליון דולר הושפעו על מכוני המחקר העצמאיים בוושינגטון, בעיקר ממקורות מזרח תיכוניים. ראש וראשון בהם "ברוקינגס", שבראשו מרטין אינדיק, מכון שקיבל 14.8 מיליון דולר ללא כוונת רווח או השפעה, כמובן.
המתווך האמריקני מטעם ממשלת ארצות-הברית למשא-ומתן בין ישראל לרשות הפלשתינית הוא אם כן איש שכיסאו מרופד בירקרקים פטרו-דולריים של מממני חמאס. למעשה, חמאס ישב בחדר המו"מ בדמותו של יהודי אמריקני חובב החיים הטובים, אז מי צריך את ח'אלד משעל?
לא פלא שלאחר כשלון המגעים, יצא אותו מרטין האוביקטיבי, התומך הנלהב ב"מחקר אקדמי חסר פניות" - ציטוט מדבריו - והאשים את ישראל בראש חוצות בכשלון המו"מ. אולי אין פלא שלראש ממשלת ישראל יש אפס אמון במעצמה השולחת אליו, על תקן של מתווך הוגן, איש שידיו מגואלות בזהב מממני-הרקטות.
הייתכן שכסף קטרי הוא שדחק באוזנו של הבוס של אינדיק, מזכיר המדינה האמריקני
ג'ון קרי, לנסות ולהכניס את קטר בדלת האחורית, כאחת המתווכות במגעים לשביתת נשק? לא שהיחסים בין דוחא ל"ברוקינגס" חדשים: המכון הקים שלוחה בדוחא לפני שבע שנים, קטר קונה השפעה בחצרו של מזכיר המדינה, וגם מממנת את מטוסו של מזכ"ל האו"ם באן קי-מון הנחלץ להושיע את חמאס - הקליינט המועדף של קטר. ואיש אינו פוצה פה ומצפצף.
כיצד זה שתשלום שלמונים למכוני מחקר וצוותי חשיבה המשפיעים על פקידים בכירים עובר בשקט בשקט, בעוד שישראל, הנמצאת במקום ה-56 מבחינת המימון שהקציבה לשדולות השפעה בוושינגטון, זוכה לקיתונות של רותחין על ההשפעה מעל ומעבר שיש לה במסדרונות הממשל? כיצד זה שהספרות העניפה אודות הלובי הישראלי רב העוצמה מעלימה את הדיווח הקיקיוני אודות קניית השפעה בכסף מטונף במסדרונות הממשל, כל עוד הכסף בא מן המפרץ? ל"ניו-יורק טיימס" - שהפעם באמת מעל בתפקידו להפוך את היוצרות וסיפר, גם אם בעמוד אחורי, את האמת - הפתרונים.
האמת היא שלא מרטין אינדיק עם 15 מיליון דולרי-נפט היו עיקר הסיפור ב"ניו-יורק טיימס". הכוכבת הייתה נורבגיה, עוד מעצמת נפט, שתקצבה מכוני מחקר כדי לשכנע את הממשל להוציא יותר כסף לסיוע חוץ. תמונת השער היא של שר החוץ של נורווגיה הנואם במכון "ברוקינגס". כוכבת משנה הייתה יפן שסייעה למכון מחקר אחר במיליון ו-100 אלף דולר כחלק מהשגת השפעה לטובת הסכם סחר חופשי עם ארה"ב. מסתבר כי מכוני מחקר שונים משדולות בכך שאינם חייבים לדווח לממשל על מקורות המימון שלהם. חברי קונגרס המסתמכים על מכוני מחקר כדי ליצור מדיניות, אינם יודעים, או מתעלמים, מן ההטיה של אותם מכונים הנתמכים על-ידי ממשלות וישויות זרות.
שלושת המכונים הגדולים - "ברוקינגס", "המרכז למחקר אסטרטגי בינלאומי", ו"המועצה האטלנטית" - מקבלים מיליונים רבים של דולרים ממקורות חוץ, ומשתמשים בהם כדי לארגן ימי עיון וסיעור מוחות שאליהם מוזמנים, בתשלום, פקידים בכירים ופוליטיקאים.
הסיפור של אינדיק הוצנע במשפט אחד בתוך מאמר של אלפי מילים. זאת למרות שהשוחד ל"ברוקינגס" שהופקד בידיו של אינדיק הוא 15 אחוז מכלל המימון הידוע לכל המכונים יחד!
יש מן החוקרים שהודו כי בתמורה לשלמונים נאסר עליהם להתבטא בביקורתיות כלפי הגורם המממן. מנהלי המכונים, ואינדיק בראשם, סתרו את דברי החוקרים מכל וכל והתעקשו כי הכסף אינו קונה השפעה על התוצר המחקרי של המכונים. אשרי המאמין.
לא מעט מאמצעי התקשורת בישראל מסתמכים על מחקרים, פרסומים, ימי עיון וניירות עמדה הבאים מאותם מכוני מחקר. זאת בלי להידרש למקורות המימון של אותם מכונים, בדיוק כמו שאינם נדרשים למקורות המימון של אגודות וקרנות הפועלות בגלוי נגד ישראל באיצטלה אקדמית. כדאי אפוא שנדע כי עיתונים חושבים ומכונים חושבים מפרסמים מסקנות המוכתבות על-ידי הגורם המממן, שיכול להיות אויב מר של מדינת היהודים ותומך נלהב של הג'יהאד העולמי.
