חוצפן הביתה

אולי מתוך שלא לשמה יבוא יצחק אהרונוביץ' לשמה? אולי כעת, כאשר העסק הופך להיות אישי, הוא ייפטר סוף-סוף מיוחנן דנינו? המפכ"ל הכושל, הרברבן והכזבן מגלה בימים האחרונים פן נוסף של אופיו: חוצפה תהומית. זה התחיל כאשר ענה בצורה המטופשת ביותר האפשרית (10.10.14) לשאלתו של נחום ברנע בנוגע לתהליך מינוי מחליפו. לשאלה הזאת יש בדיוק תשובה אחת נכונה, כמו שנתן בני גנץ כאשר הוצגה לו שאלה דומה: אין זה מתפקידי לעסוק בנושא; אם השר יבקש לשמוע את דעתי - אומר אותה בארבע עיניים. דנינו, לעומת זאת, החליט שהוא צריך לתת לאהרונוביץ' עצה/הדרכה/הנחיה בפומבי. ראשית אמר שהודעה כבר כעת על מחליפו לא תסיים את מחול השדים בצמרת המשטרה, ורמז שיש גורמים - שהוא יודע בדיוק מי הם - המלבים את היצרים. שנית אמר שהרעיון להביא מפכ"ל מחוץ למשטרה הוא רעיון גרוע, כי יהיה לו חיסרון משמעותי בדמות אי-הכרת הארגון. כמו תמיד אצל דנינו, התשובות מלמדות רבות על האיש. החלק הראשון מלמד על כשלונו המוחלט כמפקד: אם במשמרת שלו יש מחול שדים (כלשונו-שלו), זה כמובן אומר שהוא לא מינה את האנשים הנכונים. החלק הזה גם משתלב היטב במדיניות ההכחשה הגורפת של דנינו: יש מחול שדים שיוצרים אנשים רעים, לא ניצבים שהולכים הביתה בנסיבות פליליות. לכאן גם שייך החלק השני של התשובה: התעלמות מוחלטת מהאפשרות שאולי בכל זאת צריך מפקד מחוץ למשטרה, כדי לתקן את הליקויים שפשו בה מכף רגל ועד ראש. מעל לכל ניצבת כאן החוצפה. היומרה להתערב בבחירת המפכ"ל הבא. אפילו אם דנינו היה מפכ"ל מצטיין, זה ממש לא עניינו, וזה ממש וממש לא עניינו בתקשורת. בדיוק כמו שאמר גנץ: אם אהרונוביץ' היה רוצה לשמוע את דעתו של דנינו, הוא היה שואל אותו. ואז - ממה נפשך: אם אהרונוביץ' ישאל בארבע עיניים - זה המקום לענות; ואם הוא לא ישאל - ודאי שלא צריך להידחף. אהרונוביץ', שמעניק לדנינו גיבוי כמעט מוחלט - בכל זאת, הוא מינה אותו למפכ"ל - הגיב הפעם (יום ב', 13.10.14) בחומרה הראויה. זה לא עניינו, אמר בפסקנות, ושלא יתן לי עצות שלא ביקשתי. ואהרונוביץ' כמובן צודק הפעם לחלוטין, מהטעמים שכבר הזכרנו. אז מה עושה דנינו? במקום להוריד את הראש ולהבין שטעה, או לכל הפחות להבין שהשר הממונה עליו חושב שהוא טעה, הוא מגיב. "הדברים אינם ראויים להתייחסות בכלי התקשורת!" מסר דובר המשטרה בשמו - עם סימן קריאה. וכאן שוב יש חוצפה, והפעם - כפולה. ראשית, האמירה "הדברים אינם ראויים להתייחסות" מבטאת זלזול שאין עמוק ממנו. שנית, אם נקרא את המשפט כולו - "הדברים אינם ראויים להתייחסות בכלי התקשורת" - הרי שדנינו חושב שכולנו מטומטמים קצרי זיכרון, ולא זוכרים מי רק לפני שלושה ימים התייחס בדיוק לדברים הללו בתקשורת. אפשר לומר: דנינו התכוון לומר, שאין זה מן הראוי שיתווכח עם אהרונוביץ' בתקשורת. אני לא מקבל את ההסבר הזה. אם זו הייתה כוונתו, היה עליו לומר: "אין זה מן הראוי שאתייחס בכלי התקשורת" (ונא זיכרו שמדובר בתגובה כתובה של דובר המשטרה, לא בשליפה של דנינו). יתרה מזאת: הוא היה צריך להגיב בהכנעה, לא להתווכח, לא לרמוז שיענה או לא יענה, אלא לומר בפשטות שהוא מקבל את הערת השר ולהודות בטעותו. דנינו משדר שהוא מצפצף על השר. זה חמור מאוד בכל מקרה, וזה חמור ביותר כאשר מדובר בלובש מדים מול הדרג המדיני. אני מצטער להשתמש שוב בביטוי השחוק הזה, אבל אין ברירה: במדינות מתוקנות דנינו היה עף הביתה בתוך 24 שעות - אם לא על הראיון בסוף השבוע, אזי על האמירה היום. וכאשר מדובר במפכ"ל כה כושל העומד בראש משטרה כה כושלת, על אחת כמה וכמה.