תאמינו או לא, אך ב–22 בינואר 1997, הגיש ח"כ אבי יחזקאל ממפלגת העבודה, שאילתה למשרד המדע, בשאלת הימצאותם של חייזרים ועב"מים בישראל. מנכ"ל משרד המדע, צבי ינאי ז"ל, השיב ברצינות לשאילתה והסביר שאין לאף גוף בעולם מידע מוסמך על ביקורים של יצורים מהחלל החיצון בכדור הארץ בכלל או בישראל בפרט.
צבי ינאי לא נמנע מלנקוט עמדה בעניין: מפליא הדבר, שבחמישים שנות מפגשים אינטנסיביים כביכול, שמקיימים החייזרים עם פקידים, פועלים, איכרים, עקרות בית ופנסיונרים, לא התקיימה ולו פגישה אחת – עם פיסיקאי, ביולוג, כימאי, או אסטרונום לקבלת תמונה מדעית מדויקת על השונה והשווה בין עולמם לעולמנו, בין הטכנולוגיות הנהוגות אצלם לאלו הנהוגות אצלנו. ממשלת ארה"ב הקימה מספר ועדות חקירה לבדיקת השמועות על עצמים בלתי מזוהים. ועדות אלו הזימו את העדויות על הופעות עב"מים, אך מסקנותיהם לא החלישו את האמונה המופרכת בקיומם של עב"מים וחייזרים.
אחד המאפיינים של פסבדו מדע, הוא שהזמן לא מגדיל את הבנת התופעה, ואכן אחרי 50 שנות מפגשים כביכול עם עב"מים וחייזרים איננו יודעים עליהם היום יותר מכפי שידענו עליהם לפני 50 שנה. כך הדבר עם הדינוזאור השוכן כביכול באגם לוך נס, עם האסטרולוגיה, עם הפארא פסיכולוגיה, עם הקריאה בכף היד, וכיוצא באלו אמונות שונות ומשונות. עד כאן דבריו.
פרופ' ירמיהו ברנובר שאל את הרבי של חב"ד זצ"ל בעניין זה. בהתאם לתשובת הרבי, על-פי התורה, ההגדרה של יצורי-אנוש נבונים שייכת רק לאלה שהינם בעלי בחירה חופשית (רמב״ם הלכות תשובה פ״ה). קיומה של הבחירה החופשית אפשרי רק הודות לתורה. מכאן, שאם מניחים שישנם במקום כלשהו בתבל יצורים אנושיים, חייבים לומר שיש להם תורה - וזה אי-אפשר. לא ייתכן שהתורה של אותם יצורים היא תורה אחרת, שונה משלנו, כי התורה היא תורת אמת, ואמת יכולה להיות רק אחת.
מאידך-גיסא, גם אי-אפשר להניח שליצורים אלה ישנה אותה תורה שניתנה לנו, שהרי אירוע מתן תורה לעם ישראל על כדור הארץ מתואר בתורה עצמה לפרטי פרטים, כשתשומת לב רבה מוקדשת בה לפרטים אלו, באשר הם משמעותיים ביותר לגבי עצם הבנת התורה. נמצא, שבהתאם להשקפת העולם היהודית, לא ייתכן קיום תרבויות של יצורים-אנושיים מחוץ לכדור הארץ.
יש חייזרים בישראל אני טוען כי אכן יש יצורים העונים להגדרה 'חוצנים'. אני מתכוון לחייזרים שמוצאם מבני אנוש, אשר איבדו את תבונתם, הם נטולי בחירה חופשית, והמאפיין אותם: שנאת יהודים. יש חוצנים על פני כדור הארץ והם אנטישמיים. יש חוצנים יהודים והם אנטישמיים יהודיים.
הפרופ׳ שלמה שרן - מומחה וחלוץ בתחום הפסיכולוגיה והלמידה, מרצה בבית הספר לחינוך באוניברסיטת ת"א, ואוניברסיטת אריאל ובחו"ל, התייחס לתופעת האנטישמיות היהודית בישראל ('נתיב' 5/1995). הוא הביא מספרי ומאמרי הפרופסור לפילוסופיה ולמקרא יחזקאל קויפמן ז"ל, אשר ניתח את תופעת האנטישמיות היהודית. על-פי הפרופסור קויפמן האנטישמיות היהודית מתאפיינת כך:
1. השקר – היא מאשימה את היהודים בחטאים שאין בהם כלל. 2. ההכללה – היא מגלגלת על הכלל את אשמות היחיד. 3. הייהוד – היא מייחדת ליהודים חטאים שאינם מיוחדים להם ומבליטה אותם כחטאים "יהודיים". 4. ההחמרה – היא חושבת להם לחטא את מה שאינו נחשב לחטא אצל אחרים.
על-פי הפרופסור שרן צמחה תופעה שאותה הוא מכנה האנטישמיות היהודית החדשה. המאפיין את האנטישמיות היהודית החדשה היא בדיוק אותה שנאה עיוורת שהופנתה כנגד היהודים אך כעת היא מופנית כנגד: א. מדינת ישראל כמדינה יהודית, ב. היהדות הדתית, ג. המתנחלים.
על חקר תופעת יהודים שונאי יהודים, נתן דעתו הפרופסור יעקב ניוזנר, פרופסור לאנגלית ומרצה לתיאולוגיה באוניברסיטת דרום פלורידה ('נתיב' 9/1996). הוא מחברם של ספרים רבים. הוא גם כתב את הערך 'שנאה עצמית יהודית' בכרך מילואים של אנציקלופדיה 'יודאיקה' (הוצאת כתר, ירושלים 1982). הפרופסור מעיד גם על הראשון שטבע את המושג 'שנאה עצמית יהודית', בשנת 1930, והוא הפרופסור תיאודור לסינג, מי שנעשה ציוני לפני שנרצח על-ידי הנאצים, ואף הגדיר את הפתולוגיה שלה בספר מצוין שכתב על הנושא.
עוד אישיות ידועה שחקר את הנושא בשנות ה- 40 הוא הפסיכולוג קורט לוין. בשנת 1986 פורסם ספרו החשוב של הפרופסור סנדר גילמן ושמו 'שנאה עצמית יהודית'. כתב על כך, אדוארד אלכסנדר, במאמרו 'אנטישמיות בסגנון ישראלי'.
ההגדרה של יהודי שונא עצמו על-פי פרופסור יעקב ניוזנר, היא בפשטות יהודי התובע שיהודים יהיו טובים יותר מאשר כל אחד אחר. את זהותם של יהודים שונאי עצמם, חשפו פרופסור תיאודור בלבריסקי ('האומה', 142); הד"ר יורם חזוני בספרו 'המדינה היהודית – המאבק על נשמת ישראל'; טוביה טננבום בספרו 'תפוס ת'יהודי' ובן דרור ימיני בספרו 'תעשיית השקרים'.