העולם מבוהל בגלל ה"אבולה" המתפשטת כמו אש בשדה קוצים יבשים, כשכמעט כול הרשויות השלטוניות עוסקות בניסיונות לקדם את פני הרעה שאיש באמת אינו יודע איך להתגונן בפניה. מבלי להיכנס לצד הרפואי של ההתמודדות הנדרשת, יכול להיות שפתרון הביניים חייב להיות בתחום הבידוד וחסימת אמצעי העברת המחלה. אחד הגורמים שיתכן שהוא המוביל את התפשטות המחלה הוא התנועה האווירית ברחבי העולם.
בכל רגע נתון טסים בשמיים אלפי מטוסים המעבירים נוסעים ממקום למקום. כל מי שיציץ בלינק שלהלן
www.flightradar24.com יוכל לראות את הצפיפות הרבה בשחקים שמעליו, ולהתרשם מממדיה האדירים של התעבורה האווירית הזו. אבל עם כל הטוב והמועיל טמונה בה גם סכנה ממשית לבריאותם של רוב תושבי כדור הארץ. הסיבה: מאות אלפי הנוסעים במטוסים אלה עלולים להוות הגורם המפיץ את נגיפי האבולה, שעליה הכריז ארגון הבריאות העולמי כי היא "מגפת מוות מסוכנת ביותר".
במסגרת ההתגוננות של האנושות נגד המחלה שכבר המיתה אלפי בני אדם, החלו ממשלות רבות, כולל הרשויות של ישראל, לבדוק מהם צעדי הבלימה והמניעה האפשריים. מומחים למחלות זיהומיות ברחבי העולם מעריכים, כי למדינות העלולות להיפגע מן הנגיף הקטלני אין ברירה אלא לנקוט בצעדים חריגים, ולמנוע באופן מוחלט את הכניסה לשטחן של המטוסים והנוסעים המגיעים מיעדים - בעיקר במדינות אפריקה - שבהם נתגלתה המחלה בהיקפים משמעותיים.
אין ספק שצעד קיצוני שכזה - גם אם יהיה זמני - יפגע מאוד בחברות התעופה ובתעבורת הנוסעים בעולם, אך הוא בהחלט עדיף על התפשטות בלתי נשלטת של המחלה הנגיפית הנוראה שעדיין לא נמצא לה מרפא. אובדן שליטה על המגיפה עלול להוביל לצורך בהתמודדות גלובלית שקשה לשער את היקפה ונזקיה.
יכול להיות שחוקרי מערכת ייצור התרופות יצליחו בעתיד למצוא חיסון ל"אבולה", אך עד אז, אם לא ייעשה צעד קיצוני, כמו הגבלת התנועה האווירית, עלול העולם להידרדר אל אובדן חיים של מיליוני בני אדם, בדומה למגפת "המוות השחור" שמקובל לזהות אותה עם מחלת הדבר, שהכתה באסיה ובאירופה במשך כחמש שנים (1347-1351) וקטלה, לפי הערכות שונות, בין 20 ל-25 מיליון בני אדם באירופה ומיליונים באסיה.
אחת משיטות ההתמודדות עם הפצת המגפה באותם ימים הייתה הבידוד שמסגרתו הורו השלטונות לכול כלי השיט המסחריים, שעליהן התבססה כלכלת העולם, לעגון הרחק מנמלי היעד המסחריים במשך 40 ימים (תקופת הדגירה של המחלה) ורק אחרי בדיקה רפואית הותרו העגינה בנמלי היעד ופריקת המטענים. יכול מאוד להיות שדווקא שיטות הבידוד העתיקות האלה יועילו, לפחות כצעד מנע זמני, לא פחות מהחיסונים, אם וכאשר יפותחו כאלה.
