חמאס = דאעש

שיטת המקביליות אפקטיבית ביותר. כמו תמיד, עלינו ללמוד מאויבינו ולחקות את מעשיהם ודרכי פעולתם. למי שמהסס, הדוגמה הטובה ביותר היא: "ישראל היא אפרטהייד" (גם למי שלא יודע ולו דבר קל שבקלים מה הייתה שיטת האפרטהייד, או אפילו היכן, יצירת המשוואה שישראל שוות ערך לדבר שנשמע רע, גרוע, זדוני ושטני, נטבעה בתודעה הקולקטיבית ויצרה מציאות משל עצמה. ועל כך נאמר: "לך תוכיח אחרת," או "מהיכן שלא כך הוא?!") זוכרים אתם את הקביעה ש"חמאס הוא דאעש", בה טענתי שיש להשתמש חזור ושנה? חמאס ודאעש חד הם, ומלחמה באחד דינה כמלחמה בשני. נתניהו השכיל להבין ולהשתמש בטיעון זה בעת נאומו האחרון באו"ם, והוא זכה למחיאות כפיים פעם אחר פעם (ניחא, כל האנשים שמחאו כפיים היו אורחים בגלריה, אורחים שנתניהו הביא איתו, ככלי עזר, כמקהלת רקע, אך ההרגשה הייתה טובה, ולו לרגע קט). הערבים שקוראים לעצמם "פלשתינים" לא אהבו את משמע אוזניהם. ודאי שהדבר לא נעם להם, שכן העולם מתייצב איתן מול איום דאעש, שכן זהו איום ישיר לעצם קיומו. חמאס, בן בריתו של פתח בממשלת האחדות הלאומית שלהם, לא יכול להראות כשקול-דאעש, שכן הדבר מערער את התפישה שישראל אשמה בכל, שישראל, ורק ישראל, היא השטן עלי אדמות והתגלמות כל הרשע. אך נראה שהטיעון "חמאס הוא דאעש" נשכח, במקום לצבור תאוצה. חבל. הנה, מדי פעם בפעם, נזרק לעברנו חבל הצלה, ואנחנו מתעלמים ממנו.

"ברוכים הבאים לארה"ב"

השנה: התשע"ה, 2014-2015 למנין הנוצרים. התחלנו את השנה ברגל ימין, כך נראה. למעט אופרה אנטישמית אחת בניו-יורק, מצבנו טוב. פני המים שקטים. אותו השקט שלפני הסערה. הפחד מפני התפשטות נגיף האבולה סוחף את העולם כולו, למרות שכאן בארה"ב, אנחנו די שאננים. הדמוקרטים כבר האשימו את הרפובליקנים, אם לא בהמצאת הווירוס עצמו אז בחוסר המוכנות אליו. אלא שזהו הנשיא שלא היה מוכן לנקוט בצעדים כלשהם להגנת הגבולות (לדוגמה איסור טיסות נכנסות מאפריקה המערבית או בדיקה של כל נוסע המגיע ישירות או בעקיפין משם). "זה יכביד"; "זה בלתי אפשרי"; "זה בלתי מתקבל על הדעת", טיעונים שנאמרים בלהט, שיוצאים להגן על החפים מפשע (כולם חפים, רק עלינו לשאת בעול ובתוצאות), ואני נזכר מיד באיסור בכל-תכלית-האיסור על אבחון לפי סממנים חיצוניים ("פרופיילינג"), שכן המוסלמים עדיני נפש ודתם היא דת שוחרת שלום. בד-בבד נזכר אני בשפעת העופות, ובצעדים שסין והונג קונג נקטו בכל שדות התעופה שלהם. לפי הנשיא, טרור לא נכנס לארצנו, ואף חל איסור גורף על שימוש במילה המסואבת הזו. מסתבר שגם נגיף האבולה יתחשב בנו ולא יחדור. מיד בראותו את השלט "ברוכים הבאים לארה"ב", הוא יסוב על עקבותיו ויחזור כלעומת שבא. הנשיא, כמובן, תמיד צודק במעשיו אף פעם לא אשם בשום דבר שקורה מהלך כהונתו. תמיד יש אחראי אחר, ואלו, משום מה, לפי השיטה הנוכחית, לא נושאים בתוצאות. כך היה עם שלטונות המס, מחלקת המדינה ובנגזי ורשימת מחדלים כה ארוכה שאדם הגיוני היה עוצר ושואל: מדוע הנשיא עדיין בשלטון? אותה גישה פשטה בכל חלקה טובה. האחות שנדבקה באבולה הואשמה שלא ביצעה את הוראות הבטיחות והזהירות כנדרש, ומיד יצא ארגון האחיות הכלל אמריקני בהתרסת נגד: לא בהן האשם. אין נהלים מדויקים, ואף אחד לא אימן אותם כראוי. משחק פינג פונג. כולם צודקים. אף אחד לא אשם. אף אחד לא אחראי. המדינה מדרדרת לתהום.

ישראל ב"מלחמת העולם Z"

נזכר אני פעם אחר פעם בסרט "מלחמת עולם Z." ישראל הייתה כאי בודד, כנווה במדבר סהרה, רק בה המשיכו החיים כסדרם. מדוע? שכן מדינת ישראל התכוננה מראש, ולפי השיטה של המוסד (או כוחות הביטחון המגנים על המדינה), כשתשעה אנשים מסכימים עם דרך פעולה אפשרית, אחד - עשירי - חייב להציג דרך פעולה וגישה שונות לחלוטין. דבר זה, אותו "ראש יהודי" חושב, "ראש יהודי" ממציא-לנו-פטנטים, הוא שהציל את ישראל שהצליחה לעצור את התפשטות הנגיף בגבולותיה. אגב, שונאי ישראל לא אהבו את שראו בסרט, שהראה את ישראל באור חיובי. גם אז קם קול צעקה רמה, שכן הדבר ערער את היסודות השיקריים עליהם מושתת עולם הפנטזיות הערבי "פלשתיני". הצלחה מסחררת שלא החזיקה מעמד לאורך ימים. גם החומות של מדינת ישראל הובקעו בסופו של דבר, בשל שאננות יתר, או בשל החיים על זרי הנצחון? (למה דומה הדבר? לנס הנצחון של מלחמת ששת הימים ואותה מלחמה ארורה שש שנים אחר כך). האם ישראל במציאות שמעבר לסרטים אכן מוכנה להתקפה של נגיף האבולה? במהלך חול המועד סוכות, ראש הממשלה כינס את כל הגורמים הרלוונטיים להערכת מצב ומוכנות. איני יודע אם אותה קבוצה כוללת את האחד החושב אחרת, או שהיא בנויה אך ורק מאותם תשעה יועצים מאוד חכמים ומאד חשובים, המחזקים זה את ידיה של זו, טופחים אחד על שכם רעה, ומוכנים מיד לזרוק את האשמה - אם רק יהיה צורך - ככדור לוהט - מאחד לשני. בדבר אחד אני בטוח: מדינת ישראל השכילה תמיד להבין שגבולות הם דבר חשוב אך לא מספיק. מחד-גיסא, היא יצרה חסמים. ה"חומה" לדוגמה (גדר ההפרדה) עצרה, כמעט כליל, את התקפות הטרור מאותם אלו שקוראים לעצמם "אנשים מאמינים". מאידך כששפעת העופות השתוללה לה, ישראל יצאה למלחמה לא רק בגבולותיה פנימה כי אם גם עזרה לעזתים ולמצרים להלחם, בניסיון עילאי לעצור את התפשטות הנגיף (שאכן לא יודע קרוא ושלטים דוגמאת "עצור! גבול לפניך!" אינם אומרים לו דבר קל שבקלים).

דאעש = אבולה

האם החיים בעתיד הקרוב ידמו לחיים היום ובעבר? איני יודע. כרגע, אנחנו חיים את חיינו בלי לחשוב יותר מדי על התפשטות האבולה, בתקווה שהדבר יחלוף, לא יגיע אלינו ויעלם כפי שהופיע. זוהי טעות חמורה, שכן הנגיף הראה כבר שרידות המאפשרת לו להתפשט, דבר שלא אפיין אותו בעבר. יש אומרים שארגון דאעש ינסה לגרום להפצת נגיף האבולה. אני בספק שכך הדבר, שכן אנשי הארגון מבססים את התפשטותם המהירה על הטענה שבחליפות המוסלמית הקרבה, אין גבולות, אין חלוקה מלאכותית למדינות. דין אחד, שלטון אחד, דבר אחד מפיו של מוחמד עצמו (לפי בית מדרשם כמובן). דאעש ואבולה אינם שונים. לא זה ולא זה מבדילים בגבולות. אחד דינו של כל מי שהם תוקפים: מוות ודאי ומיידי. העולם מפחד - ובצדק - אך לא פועל נחרצות מספיק. במלחמה נגד דאעש, ארצות הברית אחרה להכנס למערכה, וגם זאת בחוסר רצון מובלט. הנשיא החליט על ברית חדשה, עם אירן, אך ממתי נלחמים באש עם חומרים דליקים, נפיצים ומסוכנים עוד יותר? כך גם במלחמה נגד אבולה. ניחא, נגד המוסלמים הפנטיים ניתן להילחם, ובמידת הצורך ניתן יהיה להשמיד אזורים שלמים, אולי אפילו מדינות שלמות. אך נגד אבולה, במלחמה מול הטבע? נזכור שהאבולה אינה דבר חדש, אך באופן היסטורי הוירוס היה "רדום" באפריקה. הסיבה העיקרית שהתפרצויות אבולה תמיד נעצרו היא שהנגיף כה אלים, שהוא גורם למוות של כל מי שהוא מתקיף וכך התפשטותו נעצרת. הוא לא "כורת את הענף עליו הוא יושב", כי אם הורג את אמצעי ההעברה שלו. לא כך הפעם - לאט-לאט הווירוס משתלט ומתפשט, ומכל נקודה חדשה אליה הוא מגיע, מקום מנחת חדש על פני מפת כדור הארץ, נראה שהוא מתחיל את חייו מחדש. אבולוציה של הנגיף? עמידות? אמצעי שנוע והעברה שונים? דברים משתנים, והזמן פועל רק לרעתנו, שכן חוכמה רבה טמונה בטבע, ואנו מבינים רק מעט מהגלום. כמו בשריפות יער ענקיות, שהיו קורות פעם בכמה מאות שנים, ומאפשרות ליער להתחדש, כך גם נגיפים אלימים ומסוכנים עד מאוד היו מתפרצים כמגפות גדולות שהיו מחזירות את סדר הגודל האנושי על פני כדור הארץ לממדים סבירים יותר. האם האבולה תהיה המגפה הבאה? בשלב זה קשה לדעת, שכן יותר אנשים מתים מדי שנה מהתפרצות השפעת העונתית. הסכנה מנגיף האבולה כפולה: ראשית מוות כמעט ודאי. שנית, הפחד המחלחל בכולנו, מתקיף ומצליח לשנות דפוסי חיים - הגדרה מדויקת של טרור, אם כי לא מהסוג האנושי. כאמור, איני יודע מה ילד יום, אך יודע אני שעוד נתגעגע לימי תחילת השנה. חש אני את הסכנה. זו מהחמס. זו מארגון דאעש. וזו מנגיף האבולה. במתמטיקה לומדים שאם א=ב ו- ב=ג, הרי אז א=ג. חמאס. דאעש. אבולה. עוצמות שונות של דברים שחייבים אנחנו להילחם בהם בכל כוחנו. להתכונן, ולהלחם. אין כל ברירה אחרת. אסור להכנס למשא-ומתן, להפוגות לצרכי בנית הכח מחדש או לכניעה. כניעה פרושה מוות. חייבים להלחם, שכן במקרים אלו החיים הם שחור או לבן, 0 או 1, חיים או מוות. אין פה גוונים של אפור, רק חיים או מוות.