אינני מכיר את
אורנה ברביבאי, האישה הראשונה בדרגת אלוף בצה"ל, אשר ימים אחדים לאחר יציאתה לחופשת שחרור מונתה ליושבת-ראש המגבית של ארגון ויצ"ו, תפקיד אותו היא תמלא בהתנדבות. אבל על-אף העובדה שאין בינינו כול קשר אישי, צר לי על החלטתה, השגויה לדעתי.
מתוך מעקב אחר מסלול השירות הצבאי שלה נראה כי האלופה בדימוס: קודמה בזכות כישוריה, השכלתה וניסיונה ולא בזכות היותה אישה.
עובדה: ברביבאי ששירתה כראש אגף כוח אדם בצה"ל, היא בעלת תואר ראשון במדעי החברה והרוח מאוניברסיטת בן-גוריון, תואר שני במדעי החברה מאוניברסיטת חיפה, בוגרת המכללה לביטחון לאומי וקורס ניהול לדרג הבכיר בצה"ל. אני מאמין באמת ובתמים כי אילו הייתה משקיעה עוד מאמץ הייתה מגיעה לתואר דוקטור. עם כישורים כאלה הייתה האלופה לשעבר ברביבאי יכולה להתמודד על כל משרה בכירה במערכת הכלכלית-עסקית-פוליטית בישראל ולא להסתפק בתפקיד, בכיר ומכובד ככול שיהיה, בארגון המזוהה עם פעילויות שבאופן מסורתי "שייכות" לנשים.
אינני מאמין שאורנה ברביבאי היא פמיניסטית שעיקר תפיסת עולמה שיש להיאבק נגד אפליית נשים, אחרי הכול היא מעולם לא הופלתה. אני משוכנע שהיא אדם המאמין שיש לעשות כול מה שניתן כדי לאפשר שוויון הזדמנויות לנשים. אבל ההצטרפות לשורות ויצ"ו משדרת מסר הפוך שלפיו נשים צריכות לעסוק בעניינים של פעילות נשית מסורתית, ולא להתמודד נגד תפיסת העולם הקובעת כי הגברים הם המובילים.
מנקודת הראות של ויצ"ו הפניה לברביבאי היא מעשה נכון ונבון, אבל לדעתי האלופה הפורשת הייתה צריכה להודות על ההצעה המכובדת ולומר במלים הברורות ביותר: "תודה, אבל לא". סיבה נוספת לדחיית הפניה הייתה צריכה להיות ההחלטה המוזרה-משהו של הנהלת ויצ"ו למנות "מועצת מנהלים" שהוקמה במיוחד כדי ללוות את ברביבאי בדרכה החדשה, כיוון שהמסר הנלווה להחלטה זו אומר כך:
את אישה ואלופה ולנו, בויצ"ו, זה חשוב מאוד. אומנם אין לך ניסיון בגיוס משאבים ובאיתור תורמים - "במטרה לתמוך בפרויקטים חברתיים, חינוכיים ומחוללי שינוי והעצמה נשית" כהגדרת ההודעה על המנוי - ועל כן נציב לצדך, כגוף תומך, אישי ציבור בעלי ניסיון. הם כבר ילמדו אותך מה צריך לעשות.
אחרי שנים אחדות בתפקיד החשוב לויצ"ו סביר להניח שברביבאי תרכוש ניסיון, ידע וקשרים שיאפשרו לה להתמודד, כשווה ממול שווים, על תפקידים בכירים שבהם שולטים כיום הגברים כמו, למשל, חברות בדירקטוריונים בנקאיים או ביטוחיים הדורשים הבנה פיננסית, חברות בהנהלות של מוסדות כלכליים, ואולי אפילו כניסה לחיים הפוליטיים, תחילת כחברת כנסת ואחר כך בתפקיד שרה בממשלה. אבל במקרה כזה יהיה זה אך רצוי שתפרוש ברביבאי מויצ"ו.
יכול מאוד להיות שדווקא בעניין הזה אני טועה. ייתכן שקסם המעמד והכבוד הנשי שיתלווה אליו יובילו את ברביבאי לתפקיד נשיאת ויצ"ו. בשכר ובמעמד ולא בהתנדבות. מסלול קידום כזה יוכל להוכיח לכולנו אם הפמיניזם הוא שהוביל וקידם את הקריירה המכובדת של האלופה או שערכה הסגולי ותכונותיה האישיות הם שהתוו את מהלך חייה. הזמן יעשה את שלו ויחשוף את האמת.
