בקרב היהודים בכלל, וכיום, אצל הישראלים בפרט, מוצאים לא מעט אנשים החולים ב
שנאה עצמית. השנאה העצמית מתבטאת בעיקר בהשמצת החברה בה אדם חי, ומהיותו נגוע בזה, בחלק ממעשה, והוא בהכרח מבזה גם את עצמו, זוהי שנאה עצמית. נכון שהשנאה העצמית נובעת בראש ובראשונה מבעיות נפשיות שונות של המשמיצן (שהוא כמובן לא יודה בקיומן), אבל זו גם תולדה של כישלון אישי, התבטלות עצמית,
בורות לשמה, ואופי הנוטה לשקר, להונות ולרמות.
מצד שני, אסור לטעות ולומר שכל משמיצן נגוע בשנאה עצמית. ישנם כאלו העושים זאת למען טובות הנאה, כמספר פרופסורים ישראלים המוציאים דיבת הארץ במוסדות אקדמיים בחו"ל מתוך שאיפה למכור את ספריהם. בנוסף, ישנם בכל חברה אנשים עם בעיה של זהות עצמית ו/או רצון להתבלט, והפונים לכיוון זה (של השמצת עמם) ביודעין ובהנאה למען השגת מטרה אגואיסטית זו.
בהיסטוריה היהודית והישראלית היו לא מעט "שונאי עצמם" שהפכו להיות שונאי עמם, ולפעמים הדבר הידרדר לקיצוניות עד כדי המרת דתם, או אפילו שיתוף פעולה עם האויב, כמו היודנראטים בזמן הנאצים, או אצלנו, הקיבוצניק אהוד אדיב שאף ישב פה בכלא על ריגול למען האויב (מסיבות אידיאולוגיות כמובן), ולאחרונה חזינו בפרופ' זנד שהחליט להפסיק להיות יהודי.
בכל מהלך ההתעוררות הציונית והקמת מדינת ישראל היו לא מעט אנשים שהתדרדרו לבגידה (וחלקם אף חוסלו בשל כך), החיסול בא בנקודה בה החליטה המנהיגות שהאיש עבר את הגבול וגורם לנזק לציבור (כבמקרה דה-האן). השאלה היא מתי בעל השנאה העצמית חוצה קו-אדום, בו הוא גורם נזק לקהילייה ויש לעצור אותו. הגבול הזה, לדעתי, הוא כאשר הוא הופך למסית; הנזק שלו יכול לפעמים להיות שווה למחבל עם חגורת נפץ.
כל הסתה הינה פרולוג לאלימות. למשל, אנחנו רואים מדי שבוע שההסתה המתנהלת כיום במסגדים בארצנו (ובשטחים) מובילה בהכרח לאלימות ולרצח, ותמהני על ממשלות ישראל שאינן מזהות את הסכנות שבהסתה הזו נגדנו ואינן פועלות לעצור זאת. יותר מדאיגה תפישת בתי-המשפט בארץ, זו המתירה הסתות בטיעון המופרך והצדקני של "
חופש הביטוי"... ואולי חסר לנו
חוק ברור בנושא ועונשי מינימום. אגב, אין כל הבדל אם המסית הוא יהודי, מוסלמי או נוצרי.
קיים הבדל מהותי בין התבטאות משמיצנית הנובעת מהרצון להתבלט, או להכעיס ובין
הסתה - שזו התבטאות העלולה לגרום לנזק ממשי. אנחנו מוצאים כיום לא מעט יהודים, פרופסורים מנוולים המסתובבים בעולם האקדמי ומאשימים את מדינת ישראל ב"אפרטהייד" (שזה שקר מוחלט ש
הם מודעים לו), רק כדי לפגוע בתדמית המדינה ולגרום לה נזק במישור הבינלאומי.
זו לא זכותם הדמוקרטית! זוהי הסתה הנובעת משקר; ולכן על מדינת ישראל להעמידם לדין ברגע שכף רגלם דורכת על הארץ הזו (השנואה עליהם...). זה שאין אנו עושים זאת עד עתה, נובע מהגישה הגלותית של קובעי ההחלטות של "מה יאמרו הגויים", או, כאמור, מאי-חקיקה ברורה בנושא או מאי-הבנת הערך הכרוך במשפט: "דמוקרטיה חייבת לדעת להגן על עצמה".
עד היום הציבור בישראל לא מבין שהמאבק העממי הגדול (והיקר כספית) לשחרור
גלעד שליט מומן על-ידי גורמים פרו-ערביים באירופה לא מתוך הכוונה לפעול למען החייל השבוי, אלא במגמה לשחרר אלף מחבלים שיפעלו נגדנו! הממשלה ידעה אבל הייתה חסרת-אונים מלפעול, ורפיסות זו רק מעודדת את שונאינו.
מדינת ישראל נמצאת כיום תחת מתקפה קשה ביותר של האויב הערבי עם משאביו הכספיים הרבים שמממנות מערכות פרופגנדיסטיות בעשרות ארצות בעולם (ובתוך ארצנו!), הסתה המובילה לפגיעה ביהודים באשר הם. גם האנטישמיות האירופית מרימה ראש, מבטלת את השואה שהייתה אחראית לה ומאשימה אותנו בפשעים דמיוניים עד כדי הסתה ברורה. הם אפילו מממנים את המסיתים היהודים (והערבים) בארץ. לכן הגיע הזמן שהדמוקרטיה שלנו תפעל ותעצור זאת!