|
תאריך:
|
28/10/2014
|
|
|
עודכן:
|
28/10/2014
|
|
1 |
|
|
יפה מאוד שהמדד על ב21 אחוז, אך המשכורת לא. באירופה המשכורות כן עלו. בשאלה עד כמה זה טוב או לא אתה מוזמן לשאול את עצמך איפה המשבר הכלכלי הגדול ביותר כרגע?
בישראל המשכורת עלתה בהתאם למצופה, שכר המינימום הנוכחי הוא היחיד שמסוגל לאפשר לעסקים קטנים ובינוניים להשאר פעילים, עוד מעל זה והנתח הכי מכניס למדינה מכלל המשק(עסקים קטנים ובינוניים) נכנס לגל פיטורים. ואז תהיה לנו בעיה.
יוקר המחיה בישראל קיים ממגוון סיבות, החל ממע"מ שאינו מאוזן ועד לריכוזיות במשק. אך בעוד שהורדת המע"מ לשיעור של 16% והחלת מע"מ מופחת על מוצרי מזון תתרום מאות בודדים של שקלים לכל היותר למשפחה בשנה, הריכוזיות במשק ועודף המונופולים מעודדים עליית מחירים והתנהלות חזירית כלפי הצרכן.
למזלנו, רק אתמול ראשי החברות הגדולות במשק דרשו את ראשו של ראש הרשות להגבלים עסקיים- מה שמצביע שאכן מישהו מנסה לטפל בריכוזיות וכנראה מתקרב להצלחה. הייתי שמח לו העבודה הייתה מתבצעת מהר יותר, הייתי שמח להרגיש את השינוי מחר ולא בעוד ארבע שנים, אבל לפחות עושים משהו. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
הג'וקר |
|
|
2 |
|
|
אהוד תמיד מאיר עיניים באבחנתו החדה בפרטים שהדיוטות לא רואים אותם, ולטעמי כולנו חבים לו תודה על כך. עם זאת אהוד, גם אם הנתונים הם קומופלאש הרי שחיזוק השקל אמור לעזור לנו לאסוף את פזורינו, ולא ליצור עילה ללשונות רעות להוציא דיבתנו. לשיטתך (האמיתית שאין בלתה) ככל שהשקל יהיה יותר חזק כן יהיה זול יותר לקנות מוצרים באירופה, כן יהיה זול יותר לקנות רכב ודירה באירופה, והיום אלה קריטריונים המשפיעים על ההחלטה היכן לגור, הציונות לא פסה אך היא מתאזנת עם הנאות הרגע והצורך באוכל מגוון וקורת גג מכובדת אשר משאירה כמה אגורות גם לגידול ילדים ולחינוכם. והרי חיזוק השקל, ומדיניות הריבית אף הם מעשה בידי אדם ואולי כדאי לחשוב קצת אחרת? אולי כדאי לצאת קצת מהקופסא? |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
ה.א |
|
|
|
|
|
לא מכבר נסעתי לטיול באירופה, וקניתי אירואים ב-4.68 שקל לאירו. כאשר נסעתי לפני כמה שנים, שילמתי עבור אותו אירו 5.70 שקל. ברור לכן שהטיול הנוכחי באירופה עלה לי פחות, וכך גם הטיסה ושכירת הרכב. וזה ה-50% שבהם אתה צודק. ואילו ה-50% שבהם אינך צודק זה שאנשים באירופה לא מרויחים את משכורתם בשקלים אלא באירואים, ולכן כדי להשוות את המצב בארץ למצב באירופה צריך פשוט להשוות את השינויים בשכר הראלי בין ישראל לאירופה, ואת זה הם לא עשו. מה שרציתי להוכיח זה שהם פשוט הציגו תמונה מדויקת אבל חלקית, והתמונה החלקית הזאת יוצרת רושם מוטעה. אני לא אוהב את האימרה "חצי אמת גרועה משקר", אבל גם הם וגם מתן חודורוב הציגו חצי מהאמת, ויצרו רושם מוטעה לחלוטין. אם ברצונך לראות איזה שטויות איומות ונוראות כתבו על הדוח הזה של הכנסת בעיתון מכובד כמו גלובס, לחץ על המילה הבאה: קשקוש! |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
אהוד פרלסמן |
|
|
|
|
|
ומדוע רוה"מ לא אומר "קשקוש"? האם אינו מודע למה שאתה מודע לו? אני לא מאמין, רוה"מ לא אומר "קשקוש" כי הוא יודע שכאשר הוא יסיר מהפרק את כל הקשקושים יצוץ ויעלה הכיעור האמיתי, והוא מעדיף להתמודד עם לשון הרע פוליטית אשר נזקה לטווח הארוך מאד גדול, מאשר עם אמת כואבת שבאחריותו לטפל בה, אך הוא אינו מסוגל בשל חולשת הקואליציה שלו שנולדה בטעות ואין לה לטעמי כל זכות קיום. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
ה.א |
|
|
3 |
|
|
אתה טועה ומטעה. ייסוף השקל אמור היה להוריד את המדד ולא להעלותו, מכיוון שהייסוף בשקל מוריד את המחיר של מוצרי הצריכה המיובאים.
לכן, ההפרש הזעיר של 1.5% בין המדד הישראלי לאירופה נובע בחלקו בגלל ייסוף השקל. ללא ייסופו, להערכתי ההפרש היה צריך להיות בסביבות 15%. הפער בין 15% לבין 34% יכול להיות מוסבר בשינוי מאפייני מדידת המדד, דבר שנעשה אחת לשנתיים בישראל.
מכיוון שהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הינה גוף שנשלט ע"י פוליטיקאים, לא אתפלא אם הלשכה, במעשה מכוון, ע"י שינוי הסל, מפחיתה את עליית המדד לעומת עלות המחייה האמיתית.
דוגמא: בשנת 2005 סעיף הדיור חושב לפי 21.6% מסל ההוצאה הממוצע למשפחה בישראל ובשנת 2011 סעיף הדיור חושב לפי 24.4% מסל ההוצאה הממוצע למשפחה. זהו עיוות המציאות, מחירי הנדל"ן והשכירות עלו בשיעורים מטורפים ואחוז ההוצאה עליהם מתוך כלל הסל עלתה בהרבה יותר מ- 15%! אך כלכלני הלשכה עובדים בשביל להקטין את המדד.
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
שלמה גנץ |
|
|
|
|
|
לא הצלחתי למצוא קשר בין מה שכתבת בתגובתך לבין מה שאני כתבתי במאמר. אולי תנסה להציג ציטוט מהמאמר, ולהסביר מה לא נכון בו לדעתך. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
אהוד פרלסמן |
|
|
4 |
|
|
הקשה שיש באירופה מאז 2008 שמקטין עליית מחירים. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
בני בנקר |
|
|
5 |
|
|
ההנחה הבאה טובה לשיעורי כלכלה, לא למציאות:
"כי השינויים במחירים היחסיים בין מדינה אחת לחברתה נובעים אך ורק משני גורמים: השינויים במדד המחירים והשינויים בשער החליפין. ולכן, כשהמדד בישראל עלה יחסית למדינות האיחוד האירופי ב-1.5%, כל שינוי נוסף ברמת המחירים היחסית בינינו לבין מדינות אלה ינבע אך ורק מהשינוי בשער השקל מול האירו".
במציאות, ע"י עיוות של שיעורי השתתפות הענפים השונים בסל הצריכה, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פעלה על מנת לצמצם את קצב עליית מדד המחירים לצרכן, על כן המסקנה שלך שגויה, כי בוצעו שינויים באופן מדידת המדד.
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
שלמה גנץ |
|
|
|
|
|
אבל יש לי שתי בעיות עם מה שאתה כותב. ראשית, עבורי, ועבור חלק ניכר מאזרחי המדינה, סעיף הדיור בכלל לא משמעותי, כי כבר מזמן יש לי דירה. שנית, אינני יודע חישבו אנשי OECD את המחירים היחסיים, והאם יש הבדל בין משקלי המוצרים בסל שלהם למשקלי המוצרים בסל של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. אבל כך או כך, אני ממש משוכנע שההסבר העיקרי, אם לא הבלעדי, להבדל בין ה-34% ל-1.5% הוא התיסוף בשער השקל. וחוץ מזה, בניגוד לך, יש לי אמון מלא באנשי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, והחשדנות שלך כלפיהם נראית לי ממש מוזרה. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
אהוד פרלסמן |
|
|
|
|
|
זה לא רלוונטי אם יש לך דירה או לא. גם אם יש לך דירה, הדיור עדיין עולה לך בהפסד ריבית אלטרנטיבית שהיית אמור לקבל על עלות הדירה.
משהו דפוק בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. הכל עולה פה בטירוף, והמדד תקוע על 2% שנתי.
המרוויחה העיקרית מהמדד הנמוך היא המדינה, שרוב הוצאותיה צמודות למדד. המדד תקוע, שכר עובדי המדינה והתשלומים לספקים נשחקים, והוצאות המדינה הריאליות קטנות. ועל הדרך, אפשר לפנק את עובדי המדינה גם בבונוסים, שירגישו טוב עם הכלום שרובם עושים.
עבדתי בחברה ממשלתית, אני מכיר את הלך הרוח בשירות הציבורי. כל מי שרוצה להתקדם חייב להיות יס מן. לעשות בדיוק מה שהממונה מעליו דורש. ואם זה מדד נמוך, אז יהיה מדד נמוך. כמי שלא היה יס מן, נפלטתי מחברה ממשלתית, כי לא רצו לקדם אותי למרות שהתפוקה וההשכלה שלי היו הגבוהות ביותר, העדיפו לקדם אחרים, יסמנים.
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
שלמה גנץ |
|
|
|
|
|
המחירים לצרכן " הוא הרעה החולה של כלכלת ישראל שהחלה בראשית שנות ה 50 עת הממשל וההסתדרות החליטו לשתף פעולה ולשחוק את שכר העבדים של שניהם,ולפצות על ההתיקרויות ב "תוספת יוקר " של שברים מאחוזי ההתיקרות,מחולקת ל 4 תשלומים בשנתיים ובאיחור של שנתיים.כך עלו המחירים,נשחקו המשכורות.רק בעלי הכוח - פקידי הממשל הבכירים,ח"כים,שופטים,עבדי 13 הוועדים הגדולים,ניצלו מהחרפה.הם צמודים זה לזה באופנים שונים ומשונים,העיקר ששכרם לא רק שלא נשחק,הוא גם עלה/עולה/יעלה פלאים.לכן נאלץ הממשל לחוקק חוק שכר מינימום,ועכשו יוחק חוק נוסף להגדלת שכר המינימום כי החוק הראשון נשחק בשל יוקר המחיה.מבין 203 מדינות העולם,רק בישראל יש חוק כזה." תוספת היוקר" - מישהוא יודע להיכן נעלמה ברבות השנים?הפתרון המיידי הראשון - ביטול מוחלט,לא חלקי, של החוק,הורדת כל המחירים במשק ב 30% - 40% בחוק ממשלתי,כולל מחירי הממשל עצמו.משם ניתן להתחיל את חיינו באופן הוגן והגון מעט יותר.אף אחד במדינת ישראל,כולל מר פרלסמן,שלא להזכיר את נחמיה שטרסלר,סבר פלוצקר,יהודה שרוני ורבים וטובים אחרים לא מדבר על נזקי חוק ההצמדה,כדי לא לפגוע חלילה בבנקים, שהמשכנתאות שלהם כוללים - קרן + ריבית + הצמדה ( עולה בלבד - היורדת לא מחושבת כלל,חוקית לחלוטין )+ ריבית של ההצמדה = הכל נקרא בתנ"ך ריבית דריבית/ריבית נשך ואסורה באופן גורף מדאורייתא.התחכמו להם הבנקים הדתיים וביקשו וקיבלו ( מן הסתם מרבניהם )" היתר עיסקא " שמאפשרת להם כמו לבנקים האחרים לעשוק את המשכנתאים שלא מבינים למה הקרן כמעט לא קטנה ברבות השנים,ולמה בתום המשכנתא הסכום הנומינלי שקברו בבנקים כפול (ובשנים קשות כמו 1982 - יוני 1985 הייתה ההצמדה 400%/400% לשנה ) ויותר ממה שסיפרו להם 25 שנים קודם לכן,כשהיו צעירים, יפים ולקחו את המשכנתא. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
שמ |
|
|
עמי דור-און
הרמטכ"ל הוא המנהל הכללי של הגוף הגדול והחשוב ביותר בקיומה של המדינה ועל כן הוא חייב להיות בעל תכונות ניהוליות יוצאות דופן
|
|
|
|
|
|
צ'לו רוזנברג
חברי הכנסת, כולל איילת שקד והפטרון שלה אינם מעוניינים בכבלי החוק בבואם לפגוע בזכויות אדם ואזרח כל אימת שזכויות אלה אינן מוצאות חן בעיניהם
|
|
|
|
|
|
עו"ד עדי חן
בית המשפט הטיל קנס על אב גרוש שהפר את הסדרי הראייה עם בנותיו - חיזוק נוסף לחשיבות העצומה של הסדרים אלו, דווקא כאשר ההורים גרושים
|
|
|
|
|
|
ראובן לייב
תסקיר מיוחד של ההיסטוריון והעיתונאי גד נחשון מניו-יורק עומד על הסכנות הנשקפות למדינת ישראל אם תחתום על הסכם עם הרשות הפלשתינית, בראשות מחמוד עבאס
|
|
|
|
|
|
אהרון שחר
מומחי המכון הישראלי לדמוקרטיה מודאגים מכך שהעם ישתלט על השלטון. מישהו צריך להסביר להם מהי דמוקרטיה, אני כמובן התנדבתי
|
|
|