כלכלני הכנסת ויוקר המחיה

במסמך מרשים שכותרתו "נתונים על יוקר המחיה בישראל בהשוואה למדינות המפותחות", שהוגש לוועדת הכספים על-ידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת, נכתב: "בשנת 2005 רמת המחירים בישראל הייתה נמוכה מרמת המחירים במדינות ה-OECD בשיעור של כ-18%, ובשנת 2013 רמת המחירים הייתה גבוהה בשיעור של כ-10%." המסקנה היא שבתקופה זו "רמת המחירים בישראל עלתה בשיעור מצטבר של כ-34.1% לעומת ממוצע מדינות ה-OECD." השוואת מחירים זו מסתמכת על פרסום של OECD המכוון לחישוב מדד הנקרא PPP (שאין כל טעם להסבירו כאן), ומסתבר שהצגתם של נתונים דומים בעבר עוררה ביקורת מצד גורמים שונים, אשר על כן, נכתב במסמך: "כאמור, השוואת יוקר המחיה בין ישראל לבין המדינות המפותחות באמצעות מדד ה-PPP עשויה להיות בעייתית." ולכן, "מטעמים מתודולוגיים", מוצגת גם השוואה בין עליית מדד המחירים לצרכן בישראל לבין עליית המדד במדינות האיחוד האירופי. והנה, הפלא ופלא, מסתבר שבאותה תקופה, 2013-2005, עלה המדד בישראל ב-21.7%, ואילו במדינות האיחוד האירופי עלה המדד ב-20.2%. מסתבר אפוא שיחסית למדינות האיחוד האירופי, עלו המחירים בישראל בשמונה השנים האחרונות ב-1.5% בלבד. ברור כשמש שהניגוד בין עליית מחירים יחסית בשיעור מפחיד של 34.1%, לבין עלייה בשיעור מזערי של 1.5%, הינו ניגוד הזועק לשמיים. אבל מסתבר שאנשי מרכז המחקר של הכנסת אטמו את אוזניהם מלשמוע זעקה זו, ובשום מקום במסמך אין כל התייחסות לכך. האם באמת לא הבינו אנשי מרכז המחקר של הכנסת שעליהם להסביר את הניגוד הזה, או שהם נמנעו מלהסביר אותו כיוון שההסבר יציג אותם ככלי ריק, המצביע על עלייה שערורייתית ביוקר המחיה שהינה עלייה מדומה, ומוסברת בפשטות על-ידי התיסוף בערכו של השקל! כי השינויים במחירים היחסיים בין מדינה אחת לחברתה נובעים אך ורק משני גורמים: השינויים במדד המחירים והשינויים בשער החליפין. ולכן, כשהמדד בישראל עלה יחסית למדינות האיחוד האירופי ב-1.5%, כל שינוי נוסף ברמת המחירים היחסית בינינו לבין מדינות אלה ינבע אך ורק מהשינוי בשער השקל מול האירו. ואכן, שער האירו בשנת 2005 היה כ-5.6 שקל, ואילו בשנת 2013 היה השער כ-4.7 שקל. ויתרה מזאת, אנשי מרכז המחקר מצביעים על העובדה שבשנת 2008 חלה עלייה של כ-16% במחירים היחסיים, ושוכחים לציין שבתחילת שנה זו היה שער האירו 5.66 שקלים, ובחודש אוקטובר של אותה שנה הוא הגיע לשפל של 4.72 שקלים. (בסוף השנה עלה השער שוב, והגיע ל-5.30 שקלים). זה לא מכבר ראיתי בערוץ 10 את הכתב הכלכלי מתן חודורוב מציג נתונים המוכיחים כי בין השנים 2009 ל-2011 עלה מספר היורדים השנתי מ-4,900 ל-6,700, ושוכח להציג את הנתונים המוכיחים כי בין השנים 2002 ל-2009 ירד(!) מספר היורדים השנתי מ-19,000(!) ל-4,900. מאנשי מרכז המחקר והמידע של הכנסת ניתן לצפות לזיכרון קצת יותר טוב מזה של הכתב הכלכלי משחיר פני המדינה מערוץ 10.