הסכם-שלום עם הפלשתינים יהיה, בכל מקרה, בעוכריה של ישראל, ובסופו של דבר אף יפגע בשרידותה כמדינה עצמאית. לפיכך היא תיטיב לעשות אם תימנע מליפול לפח היקוש שמבקש לטמון לה ראש הרשות, מחמוד עבאס - זוהי תמצית תסקירו של ההיסטוריון והעיתונאי, גד נחשון, עורך ה"ג'ואיש פוסט" בניו-יורק.
לדעת נחשון אין לתת אמון בהצהרותיו של עבאס לישראל, באשר הוא עצמו איננו שולט על האוכלוסייה הערבית שעליה הוא אמור לחלוש, אם בגדה ועם בעזה. לדבריו, אין פניו של עבאס לשלום, אלא לחיסול מדינת ישראל בדרכים ערמומיות, שהוא אינו בוחל בהן.
נחשון מזהיר מפני ויתורים ישראלים בהסכם של שלום. ישראל אינה יכולה, לדבריו, להרשות לעצמה לחזור לגבולות 67', באשר היא תהפוך בכך לאי יהודי קטנטן באוקיינוס ערבי גדול מסביב, שרק יאיים על קיומה. וכשם שאין, לדבריו, שום מקום לוותר על מעלה אדומים ואריאל, למשל - כך גם אין לוותר על ההתנחלויות, המשמשות כמגן וכחייץ-בולם מפני כל תקיפה צבאית אפשרית בעתיד.
כוונות נסתרות משנה-זהירות יש לנקוט, לדעת נחשון, מפני מדינה פלשתינית עצמאית. מדינה שכזו, אם חלילה תקום, תהווה איום קיומי תמידי על מדינת ישראל, וזאת מחמת הריבוי הטבעי של אוכלוסייה ערבית במדינה שכזו וגם משום שכוונת עבאס הנסתרת לספח למדינה הזו - מלבד הגדה ועזה - גם את ערביי-שראל כאופציה ברורה לחיזוקה. לדעת נחשון מעידים כל הסימנים על כך שמחמוד עבאס עושה כבר בעצם הימים האלה מאמצים ניכרים להגברת השפעתו על אותם ערבים.
לדעת נחשון, הסכנה למדינת ישראל עוד תגבר שבעתיים עם חזרתם של פליטי 1948 למקומות-מגוריהם בארץ - דרישה שלדבריו מחמוד עבאס לא נסוג ממנה לרגע ועדיין עומד עליה בתוקף.
בתסקירו הפסימי משוכנע גד נחשון כי לצורך חיסול מדינת ישאל מוכן מחמוד עבאס גם לכרות ברית עם השטן - שהוא, כרגע, אויבו-החמאס. זו הסיבה, לדבריו, שהרשות הפלשתינית אינה מהססת להתחבר למנהיגי ארגון הטרור,
איסמעיל הנייה ו
חאלד משעל, שלהם השפעה כמעט מוחלטת בגדה ובעזה, על-ידי כך שהיא נותנת להם יד חופשית לפעולה בשטחיהן.
