|
1 |
|
|
א. אין חוקה בישראל. אין חוקה משמע אין לאף גורם מלבד כנסת ישראל את הזכות לקבוע מה חוקתי ומה לא. בית המשפט העליון אינו מחוקק- הוא שופט על פי החקיקה המובאת בפניו ואל לו לטעון לחוקתיות כאשר הדבר לא קיים מלכתחילה.
ב. במקרה שדנן החוק המוצע אינו בא כדי לפגוע באזרחי המדינה אלא כדי לאפשר אכיפה כנגד פושעים זרים אשר הסתננו שלא כחוק למדינה ריבונית. עם זאת- חוק זה יהיה באופן ודאי כחרב פיפיות וישמש בשנים הקרובות גם כנגד אזרחי המדינה.
ג. מדובר בחוסר איזון בין זרועות השלטון. זו תופעה שקיימת בכלל זרועות השלטון ולא רק בין הכנסת לבית המשפט והיא היא הבעיה האמיתית. החוק הזה והתערבות בג"צ הם הסימפטומים. המחלה היא שהכנסת חלשה.
כנסת ישראל מסורסת מצד אחד על ידי הממשלה בוועדת השרים לענייני חקיקה, במשמעת קואליציונית, בממשלה גדולה שמשאירה כנסת מצומקת ובחוק ההסדרים ומעוקרת מהצד השני על ידי בית המשפט העליון כאשר נאלץ הוא לחרוג ולבצע את עבודת הכנסת במקומה(עקב חולשתה) וכך מצב חריג הפך לו לנוהל מקובל שבו בית המשפט הוא מחוקק לכל דבר.
ד. הברדק שנוצר במערכת היחסים שבין הכנסת לשאר זרועות השלטון- פוגע גם בזרועות האחרות. המממשלה אינה מסוגלת להשליט מרותה על מוסדות המדינה, על פקידי המדינה ועל מערכת האכיפה והתביעה. כנסת חזקה תוכל לספק את התמיכה הנדרשת בממשלה על מנת שתוכל למשול. אין צורך בחקיקה מיוחדת כחוק המשילות- רק כנסת חזקה.
בית המשפט נפגע גם הוא. שהרי כבית משפט אחראי ישנה הבנה שבזבל של כולם מישהו צריך לטפל ואם הממשלה לא תעשה והכנסת לא תעשה, בית המשפט יעשה. עומס תיקים בבית המשפט הוא לא גזירה משמים, בעיות רבות שוטפות את המערכת ורובן יפתרו כאשר מערכת היחסים בין כלל זרועות השלטון תהיה בריאה ומאוזנת.
לסיכום, מי שחפץ בדמוקרטיה, שיחזור לבסיס וישאל האם הוא קיים. שהרי חוקה אין, זרועות השלטון כבר שנים בוחשות האחת לשניה בצלחת ורצונו של העם שיעזבו אותו כבר בשקט ויפסיקו לשגע אותו עם כל השטויות האלה- לא מתממש. אם זרועות השלטון לא ימהרו לתיקון האיזון שביניהן, יבוא העם וכהורה חסר סבלנות ועצבני יטפל בבעיות ויחליט כראות עיניו עד אשר תשקוט הארץ. אז כדי לסכם את הסיכום- מזל טוב, כל מי שילדו עבר את גן חובה יכול להתגאות בו שהוא יותר בוגר נפשית מזרועות השלטון של מדינת ישראל.
מעצבן? מייאש? מה אתם מתכוונים לעשות עם זה? |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
הג'וקר |
|
|
|
|
- עמך |
|
מסכימה | 28/10/14 10:20 |
|
|
בכל מה שכתבת מלבד הפתיחה.
נכון, אין בישראל חוקה אלא חוקי יסוד. זו בעיה בפני עצמה שיש לתת עליה את הדעת. במקרה הנוכחי, יש כוונה לפגע בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו למטרות פוליטיות ממש. אם קראת את הכרעת בג"ץ בנושא המסתננים, הרי כתוב בצורה ברורה שיש זכות לממשלת ישראל לגרש, לעצור ולאסור כל זמן שבית משפט מחליט זאת. איילת שקד וחבריה הם רוצים לאסור אנשים ללא משפט לתקופה של שנה או שחוש שנים לפי הגרסה הקודמת. אין בכל העולם הדמוקרטי דבר כזה. אדרבא, תביא ממשלת ישראל את הפושעים המסתננים בפני בית משפט והוא שיטיל עליהם את העונש הראוי. אם הממשלה רוצה, היא גם יכולה לגרש אותם לפי פסיקת בג"ץ לאחר שיוכח שהם מסתנני עבודה ולא פליטים פוליטיים.
בקיצור, הממשלה חסרת יכולת לפעול. הרוב בכנסת הנוכחית מבקש לפגוע בבית המשפט העליון כדי שלא ייווצר שום מחסון בפניו. היום זה סיפור המסתננים ומחר סיפור אלה שאינם מסכימים עם הקואליציה. אני לא רוצה לחיות במדינה שבה איילת שקד וחבריה הם גם המחוקק, גם הרשות המבצעת וגם הרשות השופטת. אגב, קרא את מאמרו של דן מרגלית ב"ישראל היום" ותיווכח שצ'לו אינו היחידי הסבור שיש כאן ניסיון פוטש של הרוב בכנסת. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
מסכימה |
|
|
2 |
|
|
היועץ המשפטי הוא האורים והתומים שלך ?
מדובר בעבריין שהעסיק עובדת זרה שלא כחוק.
בכלל אני מציע לכותב לחזור לשעורי האזרחות בתיכון. כנראה שהוא הבריז מהם.
השופטים בישראל נבחרים בדרך עקומה ובלתי דמוקרטית בעליל. אין לי ספק ששיטת בחירת השופטים לא היתה עומדת במבחן בג"צ אילו היה מדובר בסקטור אחר.
לשופטים שנבחרו בדרך כל כך נלוזה , אין זכות לבטל חוקים או להעמיד את עצמם כגוף עליון מעל הפרלמנט הנבחר. אם הכותב אינו מבין עקרון בסיסי כזה מוטב לו שילך לכתוב על עניינים שהוא מבין בהם יותר. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
אני רק שאלה |
|
|
|
|
|
בצה"ל היה פונה לבג"ץ עם דרישה שימונה לרמטכ"ל,היה ניזרק מכל המדרגות עם תשלום כבד של הוצאות.
והנימוק המרכזי לעקרון המגוחך של "הסניוריטי": מניעת תופעות רעות של בחישה בבחירת נשיא העליון. לאחר פרשת אשכנזי המכונה מסמך גלאנט,על פי אותו "הגיון",האלוף הוותיק היה אמור לקבל את תמיכת בג"ץ...
ואין מדברים על כך שנשיאי העליון קובעים את זהות יורשיהם כמלכים, בעזרת עקרון הסניוריטי. ברק שלא רצה את השופט רובינשטיין כנשיא העליון,פעל לדחיית מועמדותו בפעם הראשונה שהוצגה ולאחר שנבחרה לעליון מחמל נפשו דורית בייניש(זאת שהנשיא בדימוס שמגר אמר עליה כי היא אשת מדנים, שלא ראויה לכהן בעליון כשופטת מן המניין),אפשר את בחירת רובינשטיין. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
בני בנקר |
|
|
3 |
|
|
הפרשנות הנכונה היא זו: אינך רוצה שיפריעו לבג"צ כאשר הוא מתפרע ומנצל לרעה את מעמדו באמצעות סמכויות שמעולם לא ניתנו לו.
אינך רוצה שיפריעו לבג"צ כאשר הוא מיישם את מדיניות השמאל הקיצוני למרות שהציבור דחה אותה בבחירות דמוקרטיות.
אינך רוצה להכיר בזכות של מדינה לעצב את ערכיה וממשיך להעניק גיבוי לגוף שמעולם לא נבחר אלא מונה בשיטת חבר מביא חבר ונעשה למשענת האחרונה של שליטת השמאל בישראל. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
שאול א. |
|
|
|
|
|
דמגוג , זו מחמאה בשבילו ועלבון לדמגוגיה הוא סתם הזוי מצוי בשרות הסמול כמסית ומדיח לדעתי בית המשפט העליון נמצא כבר שנים בפשיטת רגל מוסרית וערכית ועל היועץ המשפטי חבל לבזבז מילים !!! |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
יוסי ק |
|
|
4 |
|
|
ד"ר רוזנברג הופך את נושא הדמוקרטיה הייצוגית לאבסורד אחד גדול, במקום לעסוק בשאלה הפשוטה והברורה מיהו הריבון במערכת הדמוקרטיה הישראלית. וכל התיזה המצחיקה הזאת נוצרה בכדי לנגח את ח"כ אילת שקד והצעת החוק שלה. ח"כ שקד מוכנה לשמוע את ביקורת בג"ץ על חוק זה או אחר וגם אינה מבטלת לחלוטין את הזכות שנטל לעצמו בג"ץ "בכוח" לבטל חוקים. הצעת ח"כ שקד מנוסחת דווקא בעדינות יתר, דורשת רוב מיוחד של 61, מגבילה את התיקון של הכנסת לארבע שנים, למרות שבג"ץ נהג כפיל בחנות חרסינת החוקים בישראל.
טיעוני ד"ר רוזנברג בעניין עקרונות הדמוקרטיה הייצוגית ש"בגללם" רשאי בג"ץ לבטל חוקים כאלה מדגימים את היחס שלו לקורא בדיוק כפי היחס של בג"ץ לכנסת. כך מצליח הבג"ץ לכרות את הענף שהוא יושב עליו. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
ברקוביצי |
|
|
5 |
|
|
הרי ה"חוק" עליו אתה מבקש להסתמך הוא "חוק" ש"נחקק" על ידי ה"מחוקקים", שבישראל הם -- חברי הכנסת.
פתאום אתה רוצה למנוע מן "המחוקקים" "לחוקק" "חוקים".
ואינך מבין שהמחשבה הזו אינה "חוקית"?
.
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
יוסף דיין |
|
|
6 |
|
|
תחילה כשאתה מביא את פרשנותו של היועץ שתוקף כביכול את הגב' שקד ורואה בהם אורים ותומים. האיש אשר העסיק עובד זר בביתו וחמק מעונש ע"י הסברים שמביישים את שומעם. האיש הזה בא מאג'נדה מסוימת והיא תואמת את זו שלך "מדינה רב תרבותית" זה מה שאתה מקדם ! כשאתה מדבר על בית המשפט הגבוה לצדק אתה מדבר על המורמים מעם שנבחרו כיורשים של.... גם אסד בחר את בנו כיורשו, מובארק ניסה ובארכ חוסין או-בהמה הפריע לו ! על איזו דמוקרטיה אתה מדבר ,על זו שאזרחיה יוצאים לבחירות וקובעים הכרעה כשאתה רוטן שאינה מוצאת חן בעיניך ? האם אותם 61 חכים שאתה מזלזל בהם משקלם פחות מאותו הסכם מיצובישי שהביא לרצח של קרוב ל 2000 איש קורבנות השלום.... על מדבר הגינג'י עם העיניים היוקדות ? האם מתוך הבנה עמוקה את הדמוקרטיה או מתוך כך שהשיטה אינה קרובה ללבו ? |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
יוד יוד |
|
|
7 |
|
|
למה לך יש מונופול עלזכויות האדם ...והצד השני פוגע בחוק ?
אולי החוק הוא מה שקבעו הכנסת, ובית המשפט רק הפרשן ??
ולפי ההגיון הזה, אתה לא רק טועה..מטעה ..אלא גם מנכס את הכל לצד שלך |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
נקרע מיתר ? |
|
|
8 |
|
|
בית המשפט העליון הרס את הדמוקרטיה בישראל
שלטון דמוקרטי הוגדר כשלטון של העם באמצעות העם למען העם. כדי להבטיח זאת הודגרו לדמוקרטיה שלושה עקרונות מהותיים שבלעדיהם אין היא מתקיימת: שלטון העם, הפרדת הרשויות, והאיזונים ובלמים המופעלים על כל רשות, השניים האחרונים נועדו להבטיח שלא תשתלט רשות אחת ובתטל את רצון העם. בנגוד לכך בישראל שופטים שולטים בלי שהם נבחרים. בית המשפט העליון פלש לתחום החקיקה ואף רצה להעניק זכות זו לכל בתי המשפט תחתיו בטעון הצבוע של "שמירה על זכויות". כמו כן פלש לתחום הוראות הבצוע כך הפך עצמו לרשות על שהיא גם השופטת המחוקקת והמבצעת ועיקרון הפרדת הרשויות בוטל. בית המשפט עוד מתחילת דרכו דאג שלא תהיה כל רשות שבסמכותה לרסן ולבלום את כוחו שלו בכך שכבר בהתחלה שופטים בחרו את עצמם וזה אף נעשה בסודיות. נוסף על כך גם הובטח חוסר פיקוח רשות אחרת על בית המשפט באמצעות חוקים שונים שקידם כמו חסינותם המוחלטת של השופטים או איסור בחינה על כל רשות אחרת לדוגמא בחוק מבקר המדינה. יותר מכך נשיא בית המשפט העליון לשעבר אהרון ברק הסכים להקמת נציבות תלונות על שופטים רק אם זו תהיה בפיקוח נשיא בית המשפט העליון כשהוא בכיסוי הועדה לבחירת שופטים בוחר את הנציב. כך לא העם שולט אלא השופטים. בכך בית המשפט פגע בכל שלושת העקרונות המהותיים גם יחד.
ביטול כל אחד מעקרונות אלו הינו חמור דיו והורס את הדמוקרטיה. שופטים שנבחרים על ידי נציגי העם אך בידיהם הכוח גם לשפוט וגם לחוקק הינם רודנים לא כל שכן כפי המצב בישראל:
1. שופטים ממנים את עצמם וגם אין כל רשות המגבילה אותם. אם לא די בכך.....
2. ועדת אגרנט בהשפעת הכובש האנלי בשנת 1962 אימצה את הדגם המרכז סמכויות יעוץ ותביעה יחדיו עבור משרת היועץ המשפטי לממשלה. אלו הם שני תפקידים שמתקיים בינהם ניגוד עניינים מהותי. למותר לציין כי באנגליה עצמה אין דגם זה מתקיים. אם לא די בכך.........
3. השופט אגרנט אף החליט להכפיף את תהפקיד לבית המשפט. גם בכך לא די......
4. מאוחר יותר בעקבות פרשת בראון-חברון, הסמכות לבחור את היועץ המשפטי הופקעה מידי הממשלה והועברה לידי ועדת משפטנים הנמנית עם הקליקה המשפטית זו גם הראתה את כוחה.....
5. זו אף לאחרונה לא טרחה להציג כמה מועמדים לבחירת הממשלה אלא כפתה עליה אדם אחד – יהודה וינשטיין והממשלה כלל לא נשאלה אם הוא לטעמה להיות לה איש אמונה. אך גם בכך לא די.....
6. בנוסף בית המשפט קבע שוב ללא כל סמכות שאסור לממשלה להשתמש בשירותי יועץ אחר...
כך הועברו החקיקה והביצוע לגופים שאינם נבחרים אלא ממנים את עצמם אין עליהם אחריות כלשהי. משטר זה איננו דמוקרטי כל עיקר אלא אוטוקרטי משפטני.
הפרדת הרשויות היא לב ליבה של הדמוקרטיה ועל לה לרשות אחת להיות גם מחוקקת וגם שופטת. על פי שרל מוטסקייה "אילו חוברה הסמכות לשפוט עם סמכות החקיקה, היו חייו וחירותו של הנתין נתונים לפיקוח שרירותי, שהרי אז היה השופט גם המחוקק" ואלכסנדר המילטון טען: "אין כל חירות אם לא תופרד סמכות השפיטה מסמכויות החקיקה והביצוע". במדינת ישראל בית המשפט העליון מתערב וקובע את החקיקה ואת המדיניות ובכך רומס את הדמוקרטיה מהיסוד. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
צרצר |
|
|
9 |
|
|
אהרון ברק היה ראשון היועצים המשפטיים לממשלה שלחם בשחיתות הממשלה וכמעט ולא ביצוגה. הציבור תמך בפעולות גילויי השחיתויות של ממשלת המערך, לכן זכה לתמיכה בקרב הציבור. בזאת קבע רבות את אופן התפקוד לבאים אחריו. כיון שעוד השופט לנדאו קבע שהיועץ המשפטי לממשלה הוא גם התובע הכללי – זה העומד בראש התביעה, התביעה אוכפת את תפישת עולמו של היועץ המשפטי שהוא גם תפישת עולמה. התגמול שמקבלים תובעים בכירים על התנהגותם התואמת הינו מינוי לשופט בית המשפט העליון, ותובעים פחות בכירים לבית משפט מחוזי ללא תקופת הכשרה בבית משפט השלום.
במיוחד בימי כהונתו של אהרון ברק, בית המשפט העליון הפך את הפרקליטות מלהיות נציגת המדינה למבקרת שלה. לפי גישה זו, לא תמיד ראויה המדינה ליצוג על פי עמדתה אלא לפי עמדות בית המשפט. בית המשפט העליון פסק ללא כל סמכות שרק לפרקליטות המדינה מותר לייצג את המדינה בערכאות. זה בניגוד גמור לנהוג בדמוקרטיות בהן נבחרי הציבור ככל אדם חופשיים לבחור את באי כוחם. בבריטניה עורכי דין פרטיים מייצגים את המדינה. בישראל לפי פסיקה זו שאינה אלא חקיקה דרך הדלת האחורית, לפי פסיקתו של אהרון ברק מחלקת הבג"צים אינה מיצגת את המדינה לפי עמדתה ותכופות בתעוזתה אף בניגוד לזו, תוך העמדת פנים כוזבת כאילו היא עמדת הממשלה. [גישה זו כמובן זלגה לכל המשפטים, שופטים מפעילים לחץ על באי כוחם של בעלי דין ליצגם כפי שבית המשפט החליט.] כיון שכל אדם יכול להגיש עתירה בכל נושא, הרי שכל אדם יכול להתקיף כך בכל את הממשלה שנבחרה על ידי העם בדרך חוקית.
לבית המשפט רצון מדיני משלו והוא מקדמו בעזרת הפרקליטות. לעיתים מחוץ לכותלי בית המשפט מושג הסכם בינו לרשות לממשלה. מנהלת מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה נילי ארד קידמה כך את רצונו ומדיניותו של בית המשפט, במקום שמחלקת הבג"צים תיצג את רצון המדינה בפני בית המשפט. כך המדינה הוכרחה לספק שרותים ציבוריים לכפרים בדויים בלתי חוקיים – בית המשפט הרי לקח לעצמו זכות לעבור על כל חוק. ארד קידמה תכנון, תקצוב, תיאום, איחוד, קידום והיא לא חשבה שתפקידה ליצג את המדינה אלא תפקדה כמקדמת את מדיניותו של בית המשפט העליון. נילי ארד כמובן תוגמלה והפכה לשופטת.
אהרון ברק המציא כלים משפטיים מוזרים ומעורפלים אשר בעזרתם הפך בית המשפט לרודן המוחלט של המדינה: 1. השפיטות המוחלטת - שפרושה כל עניין בכל תחום כולל מנהלי, צבאי, מדיני.
2. הפרשנות החלטית - בית המשפט חופשי לפרש מעשית כל חוק כראות עיניו.
3. "סבירות" ו"מידתיות"- אמות מידה בלתי מוגדרות המקנות לבית המשפט לפי שקולו בלבד סמכות פסילת פעולות שלטוניות. מובן שפסילות החלטותיה של ממשלה נבחרת הן בלתי חוקיות בעליל. כך נותנת הרשות השופטת פרשנות והוראות לרשויות האחרות והופכת את עצמה לשלוש הרשויות גם יחד. כך בית המשפט מתערב בכל נושא באמצעות מחלקת הבג"ץ ואוכף את גישתו המנוגדת בתחליט למדיניות הרצויה לאזרחי המדינה. מובן שבית המשפט אינו אוכף כלים משפטיים אלו על עצמו.
שנות גלות ארוכות ועוד קודם לכן חוסר עצמאות וריבונות מאז העת העתיקה הטביעו חותם בעם, בחוסר התיחסות והבנת צורת הממשל. לרוב חברי הכנסת וכן לחברי הממשלה אין ידע בממשל בכלל ובדמוקרטיה בפרט, גם לרוב העם אין. השלטון הלא דמוקרטי של מפ"י/העבודה גם לא אהד התמצאות כזו בקרב האוכלוסיה הכללית. מדינאות הינה מדע ומקצוע אך גם לאוכלוסיה הכללית דרוש ידע בסיסי בממשל בכלל ובמיוחד בדמוקרטיה. בישראל אין חינוך מספיק לזה למרות הנסיון לתקן וללמד אזרחות. אזרחים ובינהם המתימרים להיות מלומדים יות |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
צרצר |
|
|
10 |
|
|
|
|
11 |
|
|
|
|
12 |
|
|
ב-17 במרץ 1992 נחקק חוק יסוד כבוד האדם וחירותו 32 חכ"ים הצביעו בעדו, 21 התנגדו ואחד נמנע. בחוק זה אין שום הגבלה לשנותו או לבטלו ברוב רגיל, גם אין הצדקה לכך שהרי נתקבל על ידי בערך רק רבע מחברי הבית וגם זאת בטעיה תוך הבטחה שהופרה. החוק כמובן גם לא כלל הסמכת בית המשפט העליון לפסול חוקים, שהרי איננו בית משפט לחוקה. בית משפט לחוקה יכול להתמנות רק על בסיס הסכמה רחבה של העם ולא במחטף בלא ידיעתו. לחברי הכנסת הובטח שהחוק לא ישנה את האיזונים בין הרשויות. אהרון ברק החליט אחרת, לשיטתו המדינה עברה מהפכה חוקתית. לאמיתו של דבר היתה זו הפיכה בדרך ערמה בה השלטון הועבר מהממשלה הנבחרת לשופטי בית המשפט העליון הבוחרים את השופטים. מכאן בטלה הדמוקרטיה אהרון ברק וחבר מרעיו אוהבים בכל ענין לחזור על המנטרה "דמוקרטיה" וכמה שהם דואגים ומגינים עליה. כאשר אהרון ברק טוען דבר מה בתוקף, ניתן להיות סמוכים ובטוחים שההפך הוא הנכון. הוא ושופטי בית המשפט העליון האקטיביסטים אינם מגיני הדמוקרטיה אלא הורסיה. אלו מקימים שלטון על העם שלא באמצעותו או בכל התחשבות ברצונו ולחלוטין לא למענו כי אם נגדו.
צ'לו! יש לך עוד הרבה מה ללמוד! |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
צרצר |
|
|
|
|
|
שלך אתה מוכיח שידיעותיך הרבה פחות מצרצר באמת. מי שצריך ללמוד זה לא צ'לו אלא אתה. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
בכל |
|
|
|
|
|
|
|
13 |
|
|
מר רוזנברג - בוא נתחיל עם היועץ המשפטי - כלל לא ברור מדוע דעתו יותר דמוקרטית מדעתה של איילת שקד. מדובר בעבריין שהקריב את אשתו כדי להתחמק מממתן דין וחשבון על העסקת עובדת זרה בביתו. לא מאדם שכזה ובטח לא משרת משפטים שהפסידה בבחירות הפנימיות, לא קיבלה את דין הבוחר (פעמיים) ועזבה את המפלגה ללא שום אחריות על חובות שהיא עצמה הותירה.
לעצם הענין: בוא נניח שאתה צודק ובית המשפט העליון נבחר כמו הכנסת. מדוע מגיעה לו עדיפות על הכנסת? חברי כנסת נבחרים פעם ב4 שנים או פחות. בית המשפט מינוי עד גיל 70. מדוע חוק יסוד כבוד האדם וחרותו שעבר בכנסת בהצבעה של 32 חכי"ם הופך להיות קדוש ואסור לשנותו? איך יתכן שחוק שהצביעו בעדו רק רבע מחברי הכנסת נותן לבית המשפט סמכות עוקפת כנסת? בית המשפט העליון הוכיח יותר מפעם אחת משוא פנים ולדוגמא: הנשיאה בייניש דחתה עתירה לפסול את שלום עכשיו מהגשת עתירות. העתירה הוגשה לאחר ששלום עכשיו זכתה בערעור לבית המשפט העליון על חיובה בהוצאת דיבה. טענת הערעור שהתקבלה - אין גוף בשם שלום עכשיו. השם הרשמי הוא (או לפחות כך היה בזמן המשפט והערעוא) ש.ע.ל מפעלים חינוכיים. לפיכך אי אפשר לחייב את ש.ע.ל מאחר ועמותה זו כלל לא נתבעה. גברת בייניש התבקשה לפסול את כל העתירות שהיגישה שלום עכשיו מאחר וגוף שלא קיים (ואינו יכול להיתבע בבימ"ש) אינו יכול גם לתבוע. ייניש דחתה את הבקשה ללא נימוקים. מבחינתה כל מי שלא שייך למיליה שלה יכול ללכת לעזאזל. אז בבקשה אל תלמד או איילת שקד מהי דמוקרטיה. לא אתה לא שרת המשפטים ולא חכ"י השמאל יותר דמוקרטים. אם כבר להיפך |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
שהועריה |
|
|
14 |
|
|
כנראה שההגיון בכינור דווקא.
כותב ד"ר צ'לו : "משמר כבוד האדם והאזרח"
ומי יחליט כאשר יש סתירה בין כבוד האדם והאזרח ?
למשל - אם רוצים לפתוח את שערי המדינה לפני כל
דכפין בשם "כבוד האדם" ?
הרי אז ה"אזרח" יאלץ לשלם עבור "כבוד האדם" ??
והרי האבסורד - אנשים שנבחרו על ידי האזרחים כדי
להגן על זכויותיהם נמצאים מתרוששים על ידי
זרים בשם "כבוד האדם".
ואז מכניס לנו בית המשפט העליון את ה"מדתיות" .
להם רוח הקודש והם ידעו לאזן בין שתי הדרישות.
בין "כבוד האדם" וכבוד האזרח" .
ובמחילת כבודם של שופטי העליון - למה אחשוב
שהמאזניים שלהם טובות משלי או צשל נבחרי הציבור שלי ?
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
מוזר |
|
|
15 |
|
|
|
|
16 |
|
|
איילת שקד ונפתלי בנט הם סוסים טרויאנים של השמאל במחנה הלאומי. לקראת הבחירות הם מנסים להצטייר כאבירי המחנה הלאומי, כדי לגרוף את קולות המחנה הלאומי ולחבור לאדריכלי אוסלו ג'. ומה עושה רוזנברג? עוזר להם לבנות את התדמית הלאומית שלהם לקראת הבחירות הבאות. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
צד |
|
|
17 |
|
|
אתה היסטרי,אף אחד לא ילמד אותנו מה זה דמוקרטיה ואיך להגן עליה,זה חוק שנועד להגן על תושבים שומרי חוק שחייהם נהרסו! זה כל מה שחשוב כרגע,לעזור ולהציל את התושבים האלו,מסתננים עבריינים כמו שולחיהם ומי שמגן עליהן הם הסכנה האמיתית לא רק לדמוקרטיה אלא בכלל לחיים במדינה הזו,אז אם חיי בסכנה ממש,מה הטעם בדמוקרטיה?מה גם שאתה מפרש איך שנוח לך את המושג דמוקרטיה, אז תרגיע ותתבייש!!! |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
אודי ת''א |
|
|
18 |
|
|
כיצד מתמנים שופטים בישראל
נשיא בית המשפט העליון רק הוא מביא מועמדים. נשיא בית המשפט העליון וכמוהו גם שני שופטי בית משפט העליון נוספים מצביעים כאחד. כמותם גם שני נציגי לשכת עורכי הדין פן יבולע להם. כך ישנם חמישה מובטחים המצביעים כרצון נשיא בית המשפט העליון. כמותם גם שר המשפטים עליו להתנהג יפה כלומר לרצון נשיא בית המשפט העליון, אחרת עלול למצא כתב אישום נגדו.
הדיונים בועדה הם חסויים אין הציבור יודע כלל מיהם המועמדים, ואין הוא יודע כלל על שום מה נדחו לזה יש הצדקה. גם לגבי השופטים הנבחרים לא נמסר מאילו שיקולים החליטו לבחור בהם. אין שום הצדקה שלא לפרסם על שום מה נבחרו.
המצביעים - שלושה נציגי בית המשפט העליון את הגוש מרכיבים לא רק שלושת השופטים אלא גם עוד שני נציגי לשכת עורכי הדין. ומי אמר שעורכי הדין מיצגים את הציבור? במקרים רבים הם אינם מיצגים את מרשיהם אלא מוכרים אותם לרצון בית המשפט. אלו עושים כמצוות השופטים. ביחד חמישה מתוך תשעת החברים בועדה. גם שר המשפטים בדרך כלל מצביע לרצון נשיא בית המשפט העליון כי עליו "להתנהג יפה", שמא ימצא כתב אישום נגדו, כך שבדרך כלל מצביעים כגוש אחד ששה מתוך תשעת החברים בוועדה מפעילים הקרטל, הלכה למעשה בהציעם כגוש אחד" - ."לו היה הסדר כזה בגוף ציבורי מגיע לפני השופטים הנכבדים בשבתם בדין, הרשו לי לנחש כי היה נפסל על-ידם".. נכון שום גוף ציבורי אינו בוחר את עצמו שכן הוא אמור לשרת את הציבור ולא את עצמו. לעומת זאת הכנסת מורכבת ממפלגות רבות בעלות גוון מדיני שונה וחבריה אינם מצביעים כגוש אחד.
תוצאות בחירות הועדה – מיהם הנבחרים, רוב הנבחרים הם מהתביעה. למשרת שופט בית משפט העליון נבחר לפעמיחם אדם משפטן מהאקדמיה. מעולם לא נבחר למשרת שופט מי מהסנגוריה הציבורית. לעיתים נדירות נבחר עורך דין מהשוק הפרטי. גם רבים מהנבחרים הם מהמחלקה האזרחית בפרקליטות – ממחלקת הבג"צים. כלומר פרקליטים האמורים להגן על עמדת הממשלה. בפועל פרקליטים אלו כלל אינם מיצגים את הממשלה לפי עמדתה ותכופות אף בנגוד לעמדתה. אופן יצוג הממשלה הוא לפי רצון הבג"צ כלומר לפי רצון שופטי בית המשפט העליון. והיה ואלו עושים כך לשביעות רצונו של בית המשפט, הם מתוגמלים בהבחרם לשופטים.
בארה"ב שופטים מתמנים על ידי מדינאים ואינם עוסקים במדיניות.
אצלנו זה הפוך שופטים מתמנים על ידי עצמם ומתערבים במדיניות.
בארה"ב יש חוקה ובית המשפט העליון הוסכם שישמש בית משפט לחוקה והוסכם בחוק שסמכותו לפסול חוקים, אך עושה זאת פעם בעשורים.
אצלנו אין חוקה ומעולם לא הוסכם בחוק שבית המשפט העליון ישמש כבית משפט לחוקה ולא הוסמך בחוק לפסול חוקים, אך כל הזמן פוסל חוקים. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
צרצר |
|
|
19 |
|
|
יש לבנות מחדש את הפרדת הרשויות בישראל ולהקטין משמעותית את הסמכויות הבלתי חוקתיות שנטל בג"ץ על חשבון הרשות המחוקקת. כמו כן, לשנות משמעותית את תהליך בחירת שופטים לבית המשפט העליון על פי השיטה הנהוגה בדמוקרטיה הגדולה של ארה"ב. לא עוד שיטת "חבר מביא חבר" אלא חתירה לפלורליזם אמיתי בבית המשפט העליון. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
א. ציוני |
|
|
20 |
|
|
מתוך 9 בוחרים של שופטי העליון רק מיעוט של 4 הם נבחרי ציבור (שני חברי כנסת ושני שרים) ומתוך ה5 האחרים (שלשה שופטי עליון ושני חברי הלישכה) הרוב לבעלי המשכת האג'נדה והאינטרס של חבר מביא חבר. הלזאת תקרא בחירת הציבור ?
זאת ועוד. שופטי העליון נבחרים עד לגיל הפרישה המורחב (70) מבלי שהציבור יכול לדונם על מחדליהם בעוד שנבחרי הציבור האמיתיים (הכנסת) עומדים לדין הבוחר אחת ל4 שנים.
הבנת, בָּּרוּךְ? |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
איש חמודות |
|
|
21 |
|
|
1. מרגע שהוקם מתקן חולות, וזרם המסתננים פחת, גם העינויים בסיני מצד רשתות ההברחה פחתו, משום שהן עברו לפעול מערבה.
ולכן אפילו בהיבט הצר של זכויות המסתנן התועלת עולה על הנזק, כי כששמים על כף המאזניים את העינויים בסיני מול "כליאה" ללא משפט במתקן פתוח, המסקנה המתבקשת מדברת בעד עצמה.
2. האם חוק יסוד כבוד האדם וחרותו, במתכונתו הנוכחית, הבטיח את כבודם וחרותם של אזרחי השכונות (בדרום ת"א ובערים נוספות שיש בהם מסתננים)?
התשובה היא לא. אינני יודע איפה גר כותב המאמר, אבל אני מרשה לעצמי לחשוד, שמרבית מתנגדי פסקת ההתגברות, לא גרים בשכונות החלשות, בוודאי לא אלו של דרום ת"א.
וכאן מגיע החלק המקומם ביותר בטענות נגד פסקת ההתגברות: האם מישהו ממתנגדי התיקון היה מסכים לגור בתנאים שבהם גרים אנשי השכונות:
http:/
הקישורים הבאים מוכיחים את טענות על הבעיות התברואתיות:
1. פרופסור רפאל קרסו הזהיר:
http:
2. ראיון מאי גולן ומשנה לראש עריית ת"א על העניין הבריאותי:
http:
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
ימני שפוי |
|
|
22 |
|
|
הדיון האמיתי איננו על החוק בנוסח אותו מציעה איילת שקד או בנוסח אחר כלשהו. הדיון האמיתי הוא: על שתי סוגיות: א. מי יפרש ויקבע מהי דמוקרטיה ישראלית – הכנסת או בג"צ? ב. מי כיצד ניתן להמשיך ולשמר הגמוניה של אליטות ישנות כאשר הן הולכות ונחלשות מבחינה מספרית וכאשר הרעיונות ההזויים שמנחים אותן, שגזורים בעיקר מהאנרכיזם הפוסט-מודרני, הולכים ומוכיחים את אפסותם?
על סוגיות אלה עונים לא רע חלק מהמגיבים, ועונה רע מאוד כותב המאמר עצמו – רוזנברג. לדעתי התגובה השלימה ביותר היא של מגיב מס' 1, אבל גם בה חסרים מספר אלמנטים שאותם אנסה להשלים בקצרה להלן.
הפרשנות של רוזנברג היא נסיון פשוט לאנוס את משמעות הדמוקרטיה, ולהתאימו ע"י פרשנות מגמתית לשימור עליונותו של בית המשפט על פני כל רשות שלטונית אחרת בדמוקרטיה הישראלית. התירוץ הוא שאין חוקה לישראל והכנסת משתהה בחקיקת חוקה ולכן דרוש מבוגר אחראי – כלומר: בית המשפט – שיעשה את העובדה, בין אם רוצה הכנסת ובין אם לאו. ראשית, ישראל אינה המדינה היחידה שאין לה חוקה, ועובדה זו אינה נימוק בשום צורה ואופן להפקיע את הריבונות מידי הציבור או נציגיו הנבחרים. תהליך ההשתלטות התחיל בקביעת העקרון של החלפה זמנית של חוקה בחוקי-יסוד. עד היום חוקקו 15 חוקי-יסוד, ובכלל זה ב- 1992 שני חוקים – חוק כבוד האדם וחירותו וחוק חופש העיסוק – שבהם ניתנה הכנסת לבית המשפט מעמד מיוחד בהשראת (???), בכך שהם מאפשרים לו לפסול חוקים העומדים לדעתו בסתירה לחוקי-יסוד אלה. מכאן הולך ונמשך תהליך של "השתלטות משפטית" על הבכורה מול כל רשויות השלטון האחרות בתרגילים לוגיים כאלה ואחרים, משום שאין חוק שאין לו "נגיעה" לפרט לזכויותיו או לעיסוקיו. כאן מתחיל האקטיביזם השיפוטי "להתפרע" וכאן מתחילה הבעיה. זו הפרצה הקוראת ל"גנב", וכאן צריך לתקנה. הצעד של איילת שקד הוא בדיוק הצעד המתקן הנכון.
לכן, החוק של איילת שקד אינו חוק "עוקף בג"צ", ולא חוק "מכופף בג"צ" הוא תיקון לחוק יסוד שגוי שבא לשמר מערכת יחסים מאוזנת יותר בין שלשו רשויות הממשל העקריות: המחוקקת המבצעת והשופטת. אינני מנסה לומר בכך שזה הליקוי היחיד במערכת הממשלית שלנו, וכי אין צורך בתיקונים אחרים ונוספים, לרבות השלמת חקיקת היסוד בכדי להבטיח מערכת איזונים שלימה בתוכה. אבל מה שעושה בית המשפט כיום אינו יכול ואינו צריך להמשך מפני שהוא פוגע בכנסת, פוגע ביכולת הממשלה לתפקד, מרגיז בחוסר רגישותו חלקים נרחבים בציבור, ונותן באופן קבוע העדפה להשקפות עולם ולגישות נורמטיביות שאינן משפטיות מקצועיות, ומאידך גיסא גם אינן מקובלות על חלקים נרחבים בציבור. רבים מהמתנגדים לתיקון של שקד מנמקים זאת הצורך להגן על המיעוט מפני "עריצות הרוב". אני מסכים שזה שיקול לגיטימי, אבל באותה נשימה אני סבור שצריך להגן על הרוב מפני "עריצות המיעוט", וזה חשוב אפילו עוד יותר, זו ליבת הדמוקרטיה. ומכל מקום בוודאי שאין להתיר למיעוט זכות וטו על דעת הרוב, תמיד וללא סייג.
"הטכניקה המספרית" – הרוב הדרוש לאישרור חוק שנפסל, איננה קדושה, אבל אסור שתסרס את הכוונה הבסיסית של התיקון.
לדעתי, התיקון הנוסף הדרוש הוא מבני-עקרוני, הפרדה בין בית משפט לחוקה לבין בית דין גבוה לערעורים או בג"צ. הראשון אמור לעסוק בביקורת משפטית על החקיקה של הכנסת, והאחר בשיפוט נטו, במגבלות החוקים הקיימים ולא מעבר לכך. החריגה היחידה שניתן לקבל היא שבית המשפט יאמר שלדעתו חסרונו של חוק או ניסוחו של חוק לוקים בהיבטים כאלה או אחרים, ועל הכנסת לתקנם. חוק יסוד הכנסת (קיים) יגדיר את ההליך כולו.
מגיב מס 1 שואל בסי |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
רפי לאופרט |
|
|
|
|
- כולה |
|
הדיסרטציה | 29/10/14 11:46 |
|
|
המופיעה כתגובה אין בה כדי להשיב לשאלות מספר:
1. האם לכנסת מותר לעשות הכל בשם הדמוקרטיה? האם חברי הכנסת לאחר היבחרם רשים לעשות כל דבר בתואנה של נבחרנו? סביר שלדידי מר לאופרט אין מניעה בכך. מי ששם מאמין שבשם הרוב בכנסת נתן לעשות כל דבר, ראוי להביט אל ההיסטוריה. דמוקרטיה ללא איזונים ובלמים חזקים עלולה להידרדר תהומה.
ולגורם המדרבן עצמו, קרי ביטול חוק המסתננים. למרות היותי משפטן קטן, מעולם לא שמעתי שעוצרים אדם לשנה או יותר ללא משפט אלא במעצר מנהלי כאשר המדובר בנושא ביטחוני ממש. מה בלתי חוקתי באמירה של בג"ץ שלא עוצרים אדם ללא משפט? מדוע משטרת ישראל והפרקליטות אינם תובעים למשפט את המסתננים שנכנסו בצורה בלתי חוקית? מי מנעה מן המדינה לעשות זאת? אז רוצים שבג"ץ יכשיר את השרץ הזה של מאסר ולא מעצר לשנה ללא משפט וללא בקרה של בית משפט? אולי יש כאלה הרוצים זאת. מי שנותן את ידו כיום למהלך כזה כי לצד מסוים במפה הפוליטית נוח, עלול להתעורר מחר כאשר צד אחר של המפה מבצע מהלכים בלתי מתקבלים על הדעת הפוגעים במשטר הדמוקרטי. סוף דבר: אין משפטן אחד שיש לו יושרה אינטלקטואלית ולא יטען שחוק זה בלתי ראוי בעליל. היועץ המשפטי לממשלה שאינו חשוד בשמאלנות מפליגה אמר את דברו בצורה ברורה. מי שרוצה שלא תהיה ביקורת על פעולות הממשלה והכנסת, זועק נגד בג"ץ. אין מדינה בדמוקרטית בעולם שבה הרשות המחוקקת והמבצעת עושות מה שהן רוצות ללא פיקוח ובקרה. נא לבדוק. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
הדיסרטציה |
|
|
|
|
|
ובכל זאת הם לא מצאו חן בעיניו...
ברור ששאלת היסוד היא מהי דמוקרטיה, או איזו דמוקרטיה אנו רוצים בישראל?
יש מי שסבור, לדעתי בטעות, שזכויות הפרט גוברות תמיד וללא תנאי על זכויות הרבים. אינני מקבל זאת. זכויות הרבים הן זכויות הפרט מוכפלות בפקטורים מספריים גדולים; ולמספרים הגדולים יש גם משקל וערך מהותיים.
טענתי, שבמבחן בין זכות וטו של המיעוט על הרוב, לבין זכות הרוב להכתיב מהלכים למיעוט - זכות הרוב עדיפה. זו הדמוקרטיה היחידה שיכולה לעבוד, משום שאם לא תינתן בידי הרוב, היכולת לעצב את חייו לפי הבנתו בכלים לא אלימים = החלטות דמוקרטיות עם איזונים וריסונים סבירים, הוא יכפה אותה בכוח, כי זהו טבע האדם, וכי "לשם כך התכנסנו...". שימוש בכוח יהיה תמיד רע יותר מהדרכים החלופיות; גם המיעוט צריך ללמוד להתפשר...
דמוקרטיה מספקת את מנגנון ההדברות בתוך החברה בין קבוצות שונות והשקפות שונות, ואין לבית המשפט או לשופטים שום רבותא בעניין זה. שופטים הם בני-אדם שיש להם דעות וחולשות והם אינם נקיים מהשפעת אלה כאשר הם עוסקים בדעות, השקפות, מידות, נורמות ואידאות; אבל בכך אין להם שום עדיפות על פני אחרים.
הרבותא היחידה של שופטים היא הידע המשפטי והכרת החוק ופרושיו והניסיון הרלוונטי בתחומים אלה. באין חוק, אין הם עדיפים על פני אנשים משכילים וחושבים אחרים. ובכל מקרה, לא הם שצריכים לקבוע את המגבלות שיכולו על סמכויות בית המשפט; זה מנוגד בתכלית למערכת הבלמים והאיזונים של דמוקרטיה סבירה.
בדמוקרטיה ייצוגית, הכנסת היא זו שמבטאת את דעת הריבון (=העם) ולכן היא זו שצריכה לקבוע את יסודות הווית החיים במדינה דמוקרטית.
נכון, אין מציאות אידיאלית, אבל יש ה"רע במיעוטו". לדעתי מניעת זכות וטו מהמיעוט על הרוב באמצעות חוקים מאוזנים ככל האפשר, שאותם מחוקקת הכנסת, היא "רע במיעוטו".
מן הטעמים הנ"ל ועוד, יש צורך בהפרה ואבחנה בין בית משפט לחוקה (שבו צריך להיות ייצוג מאוזן יותר של רצונות הציבור ודעות הציבור, בנוסף על יד משפטי הלכתי ופרוצדורלי) לבין בית משפט גבוה לערעורים ו/או בג"צ.
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
רפי לאופרט |
|
|
23 |
|
|
"חוק עוקף בג"ץ". יש רק ריבון אחד,שליח העם שניבחר על ידו בבחירות דמוקרטיות,לא בוועדת מינויים: כנסת ישראל !
היחידי שעוקף משהו זה בית המשפט העליון,או בשמו הנכון בד"ץ מרץ,שדורך ברגל גסה(אפילו לא מנסה "לעקוף"),על חוקים ברורים שמחוקקת הכנסת והמקרה הבולט ביותר, הוא הנפנוף של חוק ברור וחד משמעי, שחוקקה הכנסת ואשור הצגת מועמדות זועבי לכנסת, כי המומחים לפיזיקה גרעינית, מצאו שלא הייתה הצטברות של "מסה קריטית של ראיות" כנגדה...
התפקיד היחיד של בית המשפט הוא לפסוק לפי החוקים שחוקקה הכנסת ואם החוק לא ברור,הוא חייב לפסוק לפי כוונת המחוקק. לכל היותר,אם החוק לא תקין בעיניו,הוא יכול להמליץ לכנסת בפסק הדין לשנותו. קריטריונים הזויים ואמורפיים כמו: מבחני סבירות,מידתיות,אמת לשעתה,מסה קריטית של ראיות ושאר זוטות הם ניסיון ציני וגס לגזול את סמכויות הממשלה והכנסת ולהשית על על ישראל את האג'נדה הפוליטית,כלכלית,חברתית ודתית של פקידים ממונים שנוזל מסוים עלה להם לראש.
והכי מגוחך,אותו חוק ארור שחוקקה הכנסת,חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, שעל פיו בג"ץ ביצע וממשיך לבצע אונס של הדמוקרטיה,נחקק בקולות 31,כן,31 חברי כנסת,בקושי רבע מבית המחוקקים, שלא העלו כלל על דעתם מה יעולל בג"ץ בהובלת הדיקטטור השיפוטי אהרון ברק, ש"הצליח" להוריד במעשיו את אמון הציבור במערכת המשפט לשפל נורא. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
בני בנקר |
|