לכתוב מאמר כזה מיד אחרי "
הכנפיים ששומרות עלינו" - זה מוכיח המון על המציאות המעוותת בה אנו חיים.
רוב מוחלט של האזרחים בטוח בהרגשתו והבנתו שמדינת ישראל היא דמוקרטיה מערבית נאורה – ולא סתם, אלא היחידה במזרח התיכון ומהמובילות בעולם.
"הזויים" כמו עבדכם הנאמן טוען כבר שנים ארוכות שאנחנו מהדיקטטורות הקשות ביותר ונציגים מובילים של העולם השלישי, והנה באה חברת הכנסת זועבי ובהתנהלותה מוכיחה לכל התמהים והתמוהים שהם חיים בסרט.
קחו לדוגמה אדם מהישוב שיירק או יקלל נבחר ציבור. מיד ייאזק, ייעצר, יועמד לדין – ואם יתרע מזלו יבלה לאחר גזר דין מובטח מראש – מאחורי סורג ובריח.
קחו את העובדות הללו מעט קדימה, ושימו לב כיצד מתעצמת הדרמה ההזויה.
חברת הכנסת זועבי חוגגת תרתי משמע על אותה דמוקרטיה, רומסת אותה ברגל, יד ופה גסים – ויוצאת בשן ועין אחרי שהוציאה לכולנו את העיניים. מי מגן עליה? "הדמוקרטיה". הדמוקרטיה הזו שנוחתת עלינו כחרב פיפיות, מתחה קו עליון שכל מי שנמצא מעליו – פטור. מי קבע מי נמצא מעל הקו? המחוקק. את מי הציב המחוקק מעל הקו? את המחוקקים...
חברת הכנסת זועבי לא רק חותרת תחת החוק ומפלסת לעצמה דרך פרובוקטיבית להיכנס שוב בדלת המסתובבת לכנסת הבאה. לו רק נוצר המצב כמו נניח ביום הכיפורים 73 בו מדינת ישראל הייתה על גבול הסכנה הממשית לקיומה – או אז קצרה הדרך לחברת הכנסת הזו לקחת נשק ולהתחיל לרסס את כל מי שנמצא בסביבתה ואיננו ערבי.
מי שטרם הבין את מקור ניצני העיוות בו אנו חיים, לא "סגר עניין" עם הרבה מאוד סיטואציות העוברות עלינו בשנים האחרונות, וכולן קשורים לעיוות הנקרא בלשון העם "דמוקרטיה" – והתזמורת הצורמת המנגנת אותה (הכנסת והממשלה) ממשיכה להפעיל את "כלי הנגינה" הללו באין מפריע. אפילו הבג"ץ איננו יכול להפריע להם – הוא פשוט מוסט הצידה "בדרך דמוקרטית".
מיד יעוטו עליי אנשי ימין שיטיחו בי אשמות של תמיכה "בשופטי השמאל בעליון".
וואללה? האם עבדכם הנאמן שפסל כבר לפני זמן רב את ביהמ"ש העליון שאינו מבדיל בין טוב לרע – יוצא כביכול להגנתו? ממש לא. הסוגיה איננה מי מחוקק חוק ומי פוסל אותו. הסוגיה היא מי המחוקק ומי השופט. כאשר המחוקק ידוע בוודאות כמושחת המשרת אך ורק את עצמו, ומנגד שופטי ביהמ"ש שכביכול מנותקים מרחשי העם ודבקים באותיות הכתובות בחוק נוהגים איפה ואיפה והכל בהתאם לרמת גובה שכרו של עורך דינו של הלקוח... הנה לנו "דמוקרטיה" שמעבר למכבסת המילים בחוקים ו/או בפסקי הדין, כל קשר עם האמת, היושר והצדק הוא רחוק אפילו ממקרי.
הפעם באמת שנכנסתי לעובי הקורה בנשמת חיינו בארץ הזו, וכדאי מאוד להבין שהדברים כאן נכתבו בראשי פרקים בלבד, שאם ננסה לפרט "מעט" יותר, נוכל בקלות לעשות לא מעט עבודות דוקטורט רק מהנושאים המרכזיים שצויינו כאן כאילו אגב אורחא.
