חלפו כבר יותר משנתיים מאז שעשרות מחוסרי-דיור ומעוטי-יכולת הקימו בתל אביב את מאהל-ארלוזורוב, הסמוך לתחנת רכבת-מרכז, שעל דרך נמיר. בינתיים כבר זרמו מים רבים בירקון, ובמרוצת הזמן הרב שחלף עוד נוספו למאהל דיירים חדשים, שהגורל האכזר המר להם - מי של חובות או פשיטת-רגל, מי בשל חולי או תאונת-עבודה. כיום מונה מאהל-ארלוזורוב כמאה וחמישים מחוסרי קורת-גג ראויה, הנאלצים להתמודד בתנאים-לא-תנאים של פגעי מזג אוויר הפכפך ועם העדר כל תשתית מינימלית של אורח-חיים אנושי.
דיירי המאהל, גילאי 25-60, עושים כל העת יד אחת כדי להתגבר על מצוקות הדיור שלהם: אלה הגיעו לשיא במבצע "צוק איתן", כאשר נחשפו לטילי החמאס, בהעדר הגנה של ממ"ד. לאחר קיץ לוהט שעברו, הם נערכים עתה לחורף מקפיא-עצמות, וחרדים מפגעי הקור והגשם הצפויים להם.
במרוצת כל זמן-קיומו של המאהל מאוימים דייריו, חדשים לבקרים, בפינוי וגירוש על-ידי עיריית תל אביב, שלא פוסקת, לדבריהם, לרדת לחייהם. עכשיו מבקשת העירייה לממש את איומה, והפעם כדי לתחום את שטחו של המאהל לצורך עבודות התשתית הכרוכות בהקמתה של הרכבת הקלה.
"לא נחשה" אתמול (יום ג', 28.10.14) החליטו דיירי המאהל, המונה 100 אוהלים, שלא להחשות עוד. הם גמרו אומר לצאת למאבק ציבורי ולזעזע את אמות הסיפים של הכנסת ושל הממשלה בירושלים. אלא שהפעם הם נחושים שלא להסתפק בתביעה לשיפור תנאי-מחייתם במאהל, אלא ידרשו להבטיח לעצמם, בכל מחיר, קורת-גג מאבן, כצורת-דיור מינימלית . ביאושם הרב הם מאיימים בנקיטת צעדים קיצוניים, למקרה שיסורבו ויושבו ריקם על-ידי הגורמים המוסמכים. בהקשר לכך אף איים אחד הדיירים המרכזיים במאהל כי לא יהסס לפוצץ בלון-גז בשטח המאהל, בעוד דיירת אחרת איימה בהתאבדות לעיני יתר הדיירים, "למען יראו וייראו".
לנוכח מצבם העגום של דיירי המאהל, הודיעה להם אתמול נציגת עיריית תל אביב כי תהיה להם לפה בפני החלונות הגבוהים בירושלים ואף ניאותה לשגר לצורך כך משלחת של נציגים מטעמם למפגש המשותף עם הרשויות, שבו ילובנו בעיותיהם הקשות, כדי למצוא להן, סוף-סוף, מענה.
