לונדון בערה במלחמת העולם השנייה, אך לא הוצפה, למרות שהגרמנים פגעו קשה בחומה העתיקה - הדייק - המונעת את הצפת הבירה הבריטית כשהנהר תמזה גואה. משך שנים לא סופר הסיפור כיצד שוקם הדייק אחרי כל הפצצה גרמנית ומי עשה זאת. בשבוע שעבר הציבו על הדייק ליד בנייני הפרלמנט הבריטי לוח להנצחת פועלם של תומאס פירסון פראנק ושל צוותו, שהיו אחראים לתחזוקת הדייק במלחמת העולם השנייה, תחת אש. הצוות של פראנק - מהנדסים ופועלים - עבד כל ליילה לתקן את נזקי ההפצצות לדייק, שמגן על לונדון מפני הצפות. הם השתמשו בשקי חול, בחצץ ובבטון כדי לסתום את הפרצות בחומה העתיקה, שמגִנה על לונדון. "לו נפרץ הדייק, לונדון הייתה נכנעת בקלות" - טוען גוסטב מילן, מנהל התוכנית לחשיפת התמזה, שמקדמת את חקר ההיסטוריה של הנהר. לדבריו, אנשים היו נהרגים, ובניינים נהרסים כתוצאה מהצפות, מפריצת מערכת הביוב העירונית ומהרס תשתית הגז, המים והחשמל של העיר. "הגרמנים לא הבינו שמים הם נשק. לו המשיכו להלום בו, ולו קרס הדייק, זה היה הסוף של לונדון". מילן וחבורתו גילו יום אחד טלאי גדול של בטון על הדייק ליד בנייני הפרלמנט. כשבדקו אותו התברר, שהוא מכסה על נזק עצום מפצצה גרמנית, שהוטלה במלחמת העולם. הם חיפשו בארכיוני העירייה, ומצאו להפתעתם תיעוד של העבודה הקדחתנית, שעשה ליילה-ליילה הצוות של פראנק. חומת התמזה - הדייק - נפגעה 121 פעם בהפצצות הגרמניות בשנים 1945-1940. יותר משני שלישים מהפגיעות בתקופת הבליץ על לונדון - מספטמבר 1940 ועד מאי 1941. הפגיעות בדייק ועבודת הצוות של פראנק הוסתרו היטב על-ידי הצנזורה הבריטית במהלך המלחמה, ונשכחו אחריה. פראנק היה מהנדס במועצת העיר לונדון. לפני המלחמה היה אחראי לתחזוקת כבישים ותשתית בעיר. הוא הקים ארבעה אתרים, שאוישו על-ידי אזרחים, שלא גויסו - מהנדסים וצוותים לתיקון כבישים - ועל-ידי אנשי חיל ההנדסה הבריטי. הם תיקנו מיד כל פגיעה בדייק, גם במהלך ההפצצות. המלך הבריטי הכתיר את פראנק לאביר בשנת 1942 כהוקרה לפועלו - למרות שלא פרסמו את מעשיו. הוא נפטר בשנת 1951 מבלי שטרח לפאר את מעשיו ואת עצמו. רק חוג קטן של אנשים ידע על תרומתו האדירה במלחמה.