"מזל שיש לצה"ל קצינים בכירים חכמים במיוחד" במלחמת לבנון השלישית שתפרוץ בקרוב ישגרו צבאות חיזבאללה מטר של טילים ארוכי טווח למרכז הארץ, כולל גוש-דן ונמל התעופה בן-גוריון. מידע מודיעיני-ביטחוני מעניין זה לא הונח על שולחנם של אישי הצמרת הביטחונית בישראל בזכותו של מרגל בכיר מושתל בלבנון שעשה את מלאכתו נאמנה.
הוא הגיע לידיעת אזרחי ישראל המופתעים ישירות מפיו של "קצין בכיר במטה הכללי" של צה"ל שמטעמי זהירות בחר לא לחשוף את זהותו. נכון שהבכיר עלום השם לא מסר את המידע החשוב הזה במפורש. אבל כיוון שטרח להבהיר בראיון עיתונאי, כי "כבר ביום הראשון של המלחמה תדאג ישראל לסגור את נתב"ג מחשש פגיעה מצד חיזבאללה" - תמונת המערכה נהייתה ברורה.
מזל שיש לצה"ל קצינים בכירים חכמים במיוחד הטורחים לדווח לאויבינו בצפון לא רק איך ישראל נערכת להתגוננות אל מול פני המלחמה העתידית, אלא גם מה יהיו יעדי מתקפת הנגד שלנו ומה יהיו תוכניות התקיפה וההגנה הישראליות כאשר תפרוץ המלחמה.
וכך מסביר עוד החכם המטכ"לי: כחלק מהיערכות ההתגוננות של צה"ל גם נמל חיפה יהיה סגור מהיום הראשון. לגבי המישור ההתקפי טרח הבכיר הצה"לי להבהיר כי "בכירי חיזבאללה יהיו על הכוונת של ישראל". ועוד מילת אזהרה חכמה יש לקצין רואה הנולד להוסיף לארסנל המודיעיני: "לא נשללת האפשרות שארגון חיזבאללה חפר מנהרות התקפיות". אז מה צה"ל צריך לעשות - להיערך או לא?
אינני יודע אם אומנם קיים קצין בכיר שכזה במטכ"ל שאכן הגה בקול רם את מחשבותיו האסטרטגיותך, או שכול ה"מידע" המדובר הינו פרי דמיונו הקודח של הכתב יואב זיתון שהביא את הדברים לידיעת כל צבאות המזרח התיכון. אך אם אומנם ציטט הכתב במדויק את מה שנאמר ראוי לרמטכ"ל
בני גנץ ליטול על עצמו משימה אחת נוספת לפני פרישתו: לבדוק מי המודיע הנסתר - ולהתיר את חוזהו עם צה"ל.
ועצה קטנה לרמטכ"ל החדש שייבחר בקרוב: אם אינך רוצה להיקלע לצרות כבר בתחילת כהונתך, בדוק היטב את יכולת חשיבתם והבנתם התקשורתית של כמה אלופים במטכ"ל והזכיר להם שתי אמרות: "חיים ומוות ביד הלשון" ו"סוף מעשה (או דיבור) במחשבה תחילה".
"לפיד - נהג ללא רישיון המוביל להתרסקות" ירום אריאב מי שהיה מנכ"ל משרד האוצר בשנים 2007-2009 הינו אדם בעל השכלה כלכלית רחבה וניסיון ניהולי מעשי. באוניברסיטה העברית בירושלים סיים בהצטיינות לימודי תואר ראשון בכלכלה ותואר שני בכלכלה ויחסים בינלאומים. עתה מסתבר שפרט לכישוריו המעשיים האלה מקנן במוחו גם עולם דימויים פיוטי עשיר, שאותו הוא מנצל כדי להסביר לציבור הרחב, כי שר האוצר
יאיר לפיד ניחן בשילוב של "חוסר ניסיון, חוסר מקצועיות וחוסר אחריות".
וכדי שלא יהיה מקום לטעות או לאי הבנה מעמיק אריאב את טיעונו ומסביר למה דומה המינוי של לפיד. "מושיבים אדם - שאין לו רישיון אפילו - לא על טוסטוס, אלא על ההגה של כלכלת ישראל, שהיא סמיטריילר כבד, ואותו נהג מתעקש לא לציית לתמרורים ולרמזורים, שהם חוקי הכלכלה. ברור שההתנהגות הזאת מובילה להתרסקות".
ממש דברים כדורבנות. אך אולי טועה אריאב במטרה הקלה שאליה הוא בחר לירות את חיציו השנונים. האם באמת חושב אריאב שיאיר לפיד אשם בכך שהוא ממלא את תפקיד שר האוצר? או אולי תלויה האשמה דווקא במי שמינה אותו לתפקיד - ראש ה
ממשלה בנימין נתניהו.
בנימין נתניהו אינו סטודנט מתחיל לכלכלה. הוא אדם בעל אינטליגנציה טבעית ואף היה שר אוצר מוצלח בממשלת
אריאל שרון. בכירי אוצר שעבדו במחיצתו מעריכים שהוא יכול ללמד את אריאב דבר או שניים בתחום הכלכלי. אבל כול מי שמצוי בנבכי המערכת הפוליטית יודע כי השיקול שהביא את נתניהו למנות את לפיד לשר האוצר לא היה כלכלי.
לפני הרכבת הממשלה הנוכחית התראיין לפיד בתקשורת ובביטחון עצמי ראוי לציון, שנשען כנראה על כוחם של 19 המנדטים שבהם זכה, הודיע לאומה המופתעת, כי הוא יהיה ראש הממשלה. מבחינתו של נתניהו זו לא הייתה הצהרה תקשורתית שתחלוף עם הרוח אלא איום ממשי על יכולתו לשרוד בתפקיד הנחשק של ראש הממשלה. נתניהו החליט להציב את לפיד בתפקיד לא על-פי ההתאמה או סיכויי ההצלחה, אלא על-פי סיכויי הכישלון. סקרי דעת הקהל הנערכים באחרונה והמצביעים על צניחת כוחו של מחנה לפיד, מוכיחים כי נתניהו צדק.
אני מניח שאריאב לא יחזור בו מדברי הביקורת שהשמיע על תפקודו של לפיד. אבל אם ביקורתו על מצבה הכלכלי החמור של ישראל כנה וישרה - הוא חייב להפנות את הביקורת אל נתניהו ולא אל לפיד. האשמה היחידה שאפשר להטיל על כתפיו של לפיד היא שהסכים להעמיס על עצמו את המשימה הבלתי אפשרית. אבל נראה לי כי החלפת מטרת הביקורת לא תתרחש, אולי כי אריאב מעריך שבימים הקשים האלה - כשבנימין נתניהו ניצב מול אינתיפאדה בירושלים ומטר של נאצות מכיוון הבית הלבן - לא כדאי לו "להתעסק" עם ראש הממשלה שעלול, בתגובה, להזיק.
כמה כסף צריך כדי להציל את ערד מדעיכה אמצעי התקשורת החביב של יאיר לפיד למגע עם הציבור - פייסבוק - הציג בפני משוטטי האינטרנט סיפור אישי מרתק שכתב שר האוצר: "לפני שלושה ימים צלצל אלי מאיר כהן, שר הרווחה, ואמר לי 'יאיר, אנחנו צריכים לנסות להציל את העיר ערד', והתחלנו לדבר שיחה אל תוך הלילה, כדי להבין מה אפשר לעשות. בסוף השיחה מצאתי את עצמי מרים טלפונים לחברה אחרי חברה כדי לראות אם הם רוצים להקים משהו בערד. בסוף הגעתי ל
דן פרופר מ'אסם'. דיברנו, לא על עסקים, דיברנו על ערכים ועל ציונות ועל מחויבות לקהילה.
דן אמר שהם מתכוונים לבנות מפעל חדש אבל שהוא לא חשב על ערד, ואז הוא הרים את הכפפה ואמר לי שאם זו משימה ציונית הוא נענה לאתגר. ו'אסם' העבירו החלטה להקים בערד את המפעל החדש שלהם שיעסיק 250 עובדים. אז כבר ממחר בבוקר הצוותים המקצועיים שלנו הולכים לעבוד על זה כדי להוציא את הפרויקט אל הפועל במהירות שיא. אנחנו לא ניתן לביורוקרטיה לעצור את התהליך הזה".
אולי באמת 'אסם' תציל את ערד שזעקת תושביה שפוטרו מעבודתם במפעל "מגבות ערד" וסובלים קשות ממצוקת התעסוקה בעיר, הדהדה בכול רחבי ישראל. על ההחלטה הזריזה הזו מגיע ל'אסם' "כול הכבוד". אבל האקט המושיע עצמו מעורר תמיהות.
האחת: אילולי פנייתו של שר הרווחה מאיר כהן, חבר מפלגת "יש עתיד" שבעבר כיהן כראש עירית דימונה, היה לפיד עושה דבר מה מיוזמתו האישית, להצלת ערד מדעיכה?
השנייה: מה בדיוק תהיה התמורה שתקבל 'אסם' - פרט למענק הולם שהבטיח לפיד - בעבור החלטתה החשובה?
השלישית: מי יממן את הכשרת עובדי הטקסטיל של ערד לעבודה בייצור מזון?
הרביעית: כמה זמן - חודשים או יותר - יעבור עד שמפעל הגלידות ש'אסם' תפעיל בערד יתחיל לעבוד?
החמישית: ממה יתפרנסו המפוטרים עד שתיכנס לחשבונם המשכורת הראשונה ממקום העבודה המתוכנן?
השישית: מדוע לא פנה השר לפיד לבעלים של "מגבות ערד" וניסה למצוא יחד אתו פתרון תעסוקתי שיעביר את רוע הגזירה, או לפחות ישהה אתלה עד ש'אסם' תגיע?
אך השאלה החשובה מכול, השביעית, חייבת לעסוק בדברים של שר האוצר הנראים כאילו הם המנותקים מהמציאות - "אנחנו לא ניתן לביורוקרטיה לעצור את התהליך הזה".
לפיד חייב לציבור הסבר קטן אחד: מי הם ה"אנחנו" האלה ומי אחראי ל"ביורוקרטיה". האם במקרה הוא מתייחס לעצמו, לפקידי האוצר, למוסדות התכנון, לרשות המקומית, לממשלה? אל מי בדיוק צריך לפיד לפנות כדי לחסל את מפגע הביורוקרטיה? ואם, במקרה, ימצא לפיד את האחראים - אולי יבקש טובה גם בעבור כול האחרים הסובלים ממנה?
