א. הטועים הסדרתיים שוב הגיחו מחוריהם כמאה קצינים בכירים - הפעם, לפי השמועה, בחרו רק גנרלים, אך בלית ברירה היו מסתפקים גם בקולונלים - וניצלו לרעה את דרגותיהם, כדי להטיף לנו לעשות עוד טעות חמורה.
הגנרלים רגילים לזה. כזכור, המליצו בחום על כל טעות אפשרית, שנעשתה בזירה, בעשורים האחרונים, כולל בתפקודם הלקוי בצבאנו המפואר.
ועל כך נאמר כבר כמעט בכל שיעור על המערכת הישראלית, כי יש לנו צבא שיש לו מדינה.
ב. שוב יורים עלינו חיים ילין, ראש מועצת אשכול, רץ כנראה לכנסת, והוא פעיל בכל זירה אפשרית. מצד אחד קרא להגיב צבאית על הירי מרצועת עזה לעבר יישובינו. מצד שני בעצרת ההסתה של השמאל קרא למהלך מדיני (כלומר - ויתורים, שיפייסו כביכול את הערבים).
שניות מעניינת, המאפיינת את חיינו.
ואיני משתייך למי שטוענים, שאם ילין רוצה לפייס את הערבים,
הוא אינו זכאי לתמיכתנו כאשר ערבים יורים עליו. ילין טועה באחד וחוטף באחר, אך הוא חוטף עבורנו ובשמנו - כלומר, יורים עלינו ולא רק עליו ועל שכניו - רק בגלל ממשלתנו המופקרת ומערכת ביטחוננו המסואבת, שאינן עושות דבר לשמור על ריבונות המדינה ולהגן על אזרחיה.
ג. הזוי איני יודע מה לגם
ג'ון קרי לפני כארבעים שנה, כשטבל במימי ויטנאם, אך האיש הזוי לגמרי, וקשה למצוא את נקודת חיבורו למציאות.
ג'ון קרי
העריך בשבוע שעבר, כי הסכם עם אירן "קרוב מאי פעם - למרות פערים משמעותיים בין הצדדים". תאריך היעד לסיום השיחות להשגת הסכם קבע עם אירן הוא 24 בנובמבר.
בה בשעה,
הודיע יוקיה אמאנו, ראש הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, כי אירן הפסיקה להשיב לשאלות שהגישה לה הסוכנות בנוגע למאמציה לפתח נשק גרעיני. אמאנו ציין, כי אירן לא עמדה בהתחייבויותיה לספק מידע על "היבטים צבאיים" בתוכנית הגרעין שלה. עוד אמר כי אירן אינה משתפת פעולה עם הגורמים הבינלאומיים.
ד. מה בין בָּמָה לבִּימָה? מדי פעם אני נהנה לקרוא את איגרת המידע של האקדמיה ללשון העברית (שאני מוחה כתמיד על שמה הלועזי). הפעם הוא דן גם בהבדל בין בָּמָה לבין בִּימָה, הקרובות זו לזו בצלילן ובמשמען, אך אינן קשורות קשר משפחתי. נביא דברים כפי שנאמרו באיגרת:
"בָּמָה היא מלה שמית. היא רווחת במקרא - לרוב במשמעות 'מקום מוגבה להקרבת קרבנות': 'וְהִנֵּה שְׁמוּאֵל יֹצֵא לִקְרָאתָם לַעֲלוֹת הַבָּמָה' (שמואל א', ט', י"ד), 'עוֹד הָעָם מְזַבְּחִים וּמְקַטְּרִים בַּבָּמוֹת' (מלכים ב', י"ב, ד') ועוד. מן הלשון האוגריתית למדו החוקרים, כי המשמע היסודי של במה הוא 'גב' או 'גוף'. מן המשמע 'גב' התפתחה, כנראה, ההוראה 'רמה', 'מקום מוגבה' - כגון בצירוף 'בָּמֳתֵי אָרֶץ' (דברים, ל"ב, י"ג ועוד), ובהמשך נתייחדה המלה לציון מקום מוגבה - טבעי או מלאכותי - שמקריבים בו קרבנות.
"בִּימָה היא גלגול של המלה היוונית bema, המציינת מקום מוגבה, ובפרט דוכן נואמים. הבימה חדרה ללשון חז"ל והיא מציינת מקום מושב לנכבדים, כגון בימת העץ שישב עליה המלך במעמד 'הקהל' (משנה סוטה ז', ח'), וכן מתחם מוגבה בבית-הכנסת המשמש לקריאת התורה ועוד.
"המלה בִּימָה קשורה ביסודה לעמידה מול קהל, ומבחינה זו היא המתאימה לציון המקום המוגבה, שעליו מוצג המחזה בתיאטרון. כך אומנם נקבע במונחי התיאטרון של ועד הלשון משנת ת"ש (1940), וכך ודאי סברו גם מקימי התיאטרון העברי הראשון, 'הבימה', כשהעניקו לו את שמו בראשית המאה העשרים. עם זאת, ספק אם המלה בימה קדמה למלה במה בשימושה זה. בעיתונות העברית שתיהן משמשות בהקשר של תיאטרון כבר מסוף המאה התשע-עשרה, ואפילו בתיאור הצגות של תיאטרון 'הבימה' משמשת לעתים דווקא המלה במה. החילוף בין המלים אינו מפתיע, ולמעשה אפשר למוצאו כבר במסורות של ספרות חז"ל. למשל, בחלק מנוסחי התוספתא כתוב 'ובמה של עץ באמצע וחזן הכנסת עומד עליה' (סוכה ד', ו'), ואילו בגרסאות אחרות ובתלמודים 'ובימה של עץ...'.
"ועדת הדקדוק של האקדמיה דנה בעבר (תשמ"ח, 1988) בסוגיה, והחליטה להתיר את במה לצד בימה בכל ההקשרים".
ה. סיפור לא-ידוע במפגש האחרון של "סדנת אלפרדו להפקת לקחים" כיכבו מעוז "בודפסט" ומפקדו מוטי אשכנזי. מי שטרחו לבוא - למרות המצור המטומטם, שהטילה עיריית תל אביב על אזרחי העיר ועל אורחיה לרגל המרוץ - שמעו תיאור מקפיא של הפקרות, של שאננות ושל זלזול, שכמעט הביאו לאסון.
המעוז לא נפל, ועמד מול המצרים בתעוזה. לא-מעט הרוגים היו לכוחותינו בניסיונות לפרוץ את המצור על "בודפסט" - עד שהקומנדו המצרי החליט להתפנות (כפי שהגיע) דרך הים, והדרך למעוז נפתחה. אז הוחלפו לוחמי המילואים מהחטיבה הירושלמית בלוחמים מקורס המ"כים של הנח"ל, שהמשיכו לעמוד מול התקפות מצריות.
תוך כך סופר בסדנה על קרב עלום, שניהלו לוחמי הנח"ל בארבעה-עשר באוקטובר 1973, מול כוחות מצריים, שחדרו ל"בודפסט", והדפו אותם. סיפור מעניין, שאשמח לקבל עליו עדויות.
