בתוניסיה, הארץ שממנה הגיחה לראשונה ב-2011 "מהפכת היסמין" שבישרה את תחילת תופעת "האביב הערבי", בחרו השבוע פרלמנט חדש.
המפלגה החילונית הנקראת "נדאא טונס" זכתה בבחירות לאחר שהביסה את המפלגה האיסלאמית "אלנהצ'ה" המזוהה עם תנועת "האחים המוסלמים".
המפלגה המנצחת קיבלה 12 מושבים יותר בבית הנבחרים המונה 217 מושבים.
המפלגה המנצחת "נדאא' טונס" הובילה מצע שקרא ל"יציבותה של תוניסיה והחזרת המדינה לאזרחיה" והצליחה לשכנע את הציבור באוזלת ידה של המפלגה האיסלאמית בטיפול באיסלאמיסטים קיצונים, שבא לידי ביטוי ברצח שני חברי פרלמנט, ובניהול כלכלי כושל בעת שהייתה בשלטון.
הניצחון סלל את הדרך לחזרתן לפוליטיקה של כמה דמויות שלטוניות חילוניות מתקופתו של הרודן בן עלי שנמלט לסעודיה עם פרוץ מהפכת "האביב הערבי" במדינה.
בניגוד למדינות ערביות אחרות כמו מצרים, לוב וסוריה הצליחה תוניסיה מאז תחילת תופעת "האביב הערבי", להימנע משפיכות דמים.
השאלה הנשאלת כעת בעולם הערבי היא האם תצליח תוניסיה להדביק את שאר מדינות העולם הערבי בחיידק הדמוקרטיה?
האם הדמוקרטיה היא אכן אופציה בעולם הערבי? על-פי החוקה החדשה בתוניסיה, לממשלה ולפרלמנט יש סמכויות רבות יותר הבאות על חשבון סמכויותיו של הנשיא. המפלגה המנצחת "נדאא' טונס" תקבל את השלטון רק לאחר הבחירות לנשיאות שיתקיימו בקרוב.
על-פי החוקה, ראש המפלגה שנצחה אל-באג'י קאיד אלסבסי הוא שירכיב את הממשלה החדשה ויעמוד בראשה. ההערכות של פרשנים בעולם הערבי הן שהמפלגה החילונית "נדאא' טונס" תשתף פעולה עם המפלגה האיסלאמית "אלנהצ'ה" שהפסידה את השלטון ותקים עמה קואליציה חזקה. צעד כזה עשוי להגביר את הביטחון במדינה ולהביא ליציבות כלכלית.
תוניסיה היא מדינה קטנה שמאז עצמאותה דגלה בדמוקרטיה ולמרות שלטון שני רודנים שעמדו בראשה חביב בורגיבה ואחריו זין בן אלעאבדין בן עלי, אפשרה את פעולתה של החברה האזרחית ובעיקר נתנה חופש פעולה לאגודת הפועלים.
תושביה הצליחו להביס את הדיקטטורה ועתה מקווים בעולם הערבי שהיא תצליח להדביק את מדינות ערב בחיידק הדמוקרטיה מחדש.
גם ההתפתחויות במצרים נותנות מעט תקווה לשוחרי הדמוקרטיה בעולם הערבי. האזרחים והצבא במצרים הבינו בתהליך מהיר יחסית את הסכנה בשלטונם של "האחים המוסלמים" בראשותו של הנשיא מורסי והדיחו את השלטון בהפיכה צבאית שהביאה לבחירות חדשות לנשיאות ועלייתו של הגנרל סיסי לשלטון.
אולם המשך הטרור במצרים, הפיגועים בצפון חצי האי סיני שבוע שעבר ומותם של 33 חיילים מצרים בידי קיצונים איסלאמיים והוצאת תנועת "האחים המוסלמים" מחוץ לחוק שוב מציבים סימני שאלה על מידת היכולת של השלטון המרכזי החילוני להילחם באיסלאם הקיצוני.
המלחמה בסוריה ובעירק נמשכת ותופעות כמו דאעש, אל-קאיעדה ו"ג'בהת אלנוסרה" מעידות על כך שהדרך לדמוקרטיה בעולם הערבי היא ארוכה מאוד בגלל האלמנטים האיסלאמיים הקיצוניים והחזקים.
ספק רב אם הדבר אפשרי ואם אכן ניתן להחזיר את השד האיסלאמי, שהשתחרר בעקבות "האביב הערבי", אל הבקבוק.
