בשבוע שעבר היינו עדים לשני אירועים באזור ירושלים תוך מספר שעות (5.11.14). בצהרי היום האחרון נרצח קצין משמר הגבול ונפצעו 11 בני אדם, מפגיעת רכב מסחרי פלשתיני בתחנה של הרכבת הקלה. מספר שעות לאחר האירוע נפצעו שלושה חיילים מפגיעת כלי רכב מסחרי פלשתיני אחר בגוש עציון. הנהג הסגיר את עצמו למחרת וטען שמדובר בתאונת דרכים ולא בפיגוע.
חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה מגדיר פגיעת איבה כפגיעה ישירה מפעולת כוחות אויב, או פגיעה שנגרמה בעקבות פעולת איבה. גם פגיעה מנשק שהיה מיועד לפעולת איבה, פגיעה בשל ניסיון למניעת פעולת איבה, או מעשה אלימות על-רקע מוצא אתני ישראלי או ערבי - מוגדרים כפעולת איבה. על כן, פיגועי דריסה נחשבים כאירועי טרור לכל דבר, ועשויים לזכות את הנפגעים בתגמולים ובהטבות שנועדו לסייע להם ולתמוך בהחלמתם.
המצב המשפטי משתנה כאשר הנהג הדורס נעלם, ולא ידועה הסיבה למעורבותו בתאונה, וכן כאשר נפגעי התאונה אינם אזרחים מן השורה, אלא אנשי כוחות הביטחון. שני האירועים האחרונים מדגימים את הבלבול המשפטי הרב, שעלול להיווצר בשל ערפול נסיבות התאונה.
לחיילים קל יותר בעוד שהאירוע הראשון התברר אכן כפיגוע טרור, האירוע השני הפך למורכב יותר. אם יתברר שמניעיו של הנהג היו לאומניים, יפוצו הקורבנות האזרחיים על-פי חוק נפגעי טרור. אם יתברר שהייתה זו תאונת פגע וברח, יש לבדוק אפשרות לקבלת פיצוי לפי חוק הפלת"ד - החוק לפיצוי נפגעי תאונות דרכים. אם יתברר שהדריסה הייתה מכוונת, אך לא נבעה ממניעים לאומניים (אלא ממניעים פליליים), חוק הפלת"ד לא יגן על הנפגעים והם יוכלו לקבל פיצוי רק באמצעות מיצוי החוק הפלילי ופעולה במסלול הנזיקין האזרחי.
אם יתברר שהרכב הפוגע לא היה מבוטח בביטוח חובה, או לחלופין, אם הנהג ורכבו לא נתפסים - הנפגעים האזרחיים עשויים לקבל פיצוי מתאגיד קרנית, המבטח נפגעים באירועים כאלה. כמו-כן, ככל שמדובר בתאונות דרכים שהן גם תאונות עבודה, יש אפשרות למצות זכויות גם במסגרת הביטוח הלאומי - "ענף נפגעי עבודה".
במקרים הספציפיים האחרונים, מאחר שהנפגעים ברובם הם חיילי צה"ל, דרכם לקבל פיצוי פשוטה יותר. קורבנות הפיגוע ייחשבו כנופלים במערכות ישראל, ובני משפחותיהם ילוו מעתה ואילך בתמיכה ממשרד הביטחון. על הפצועים מקרב כוחות הביטחון לפנות לקצין התגמולים במשרד הביטחון, אשר מפצה את אנשי זרועות הביטחון. ככל שמדובר בתאונת דרכים, קיימים מקרים בהם יש לחייל אפשרות לבחור בין תביעת משרד הביטחון לבין חברת הביטוח.
צעדים מעשיים כצעד ראשון מיד לאחר האירוע, מומלץ לנפגעים לפנות לחדר מיון בבית החולים הקרוב ולהיבדק. הדבר מומלץ גם למי שלא נפגע פיזית אך היה עד לפיגוע, משום שלעיתים מתחוללת פגיעה נפשית בקרב העדים לתאונה, שלימים עלולה להתפתח לכדי תסמונת פוסט-טראומטית הדורשת טיפול.
אם לאחר הפגיעה קיימים כאבים כלשהם, מומלץ להישאר במעקב רפואי רצוף, ולפעול בהתאם להמלצות הרופאים. בנוסף, יש לשמור את כל התיעוד הרפואי מיום הפגיעה, כמו גם קבלות על הוצאות שנגרמו בעקבותיה, ובהן הוצאות על רכישת תרופות והוצאות נסיעה לשם קבלת הטיפולים הרפואיים.
צעדים ראשוניים אלה חשובים גם לשם מיצוי הזכויות מול המוסד לביטוח הלאומי. בדרך כלל, מיד לאחר האירוע, עובדי השיקום - עובדים סוציאליים בעלי הכשרה מיוחדת - ייצרו קשר עם הנפגעים ועם בני משפחותיהם, ויעמדו לשירותם מרגע זה ואילך במתן ייעוץ, הדרכה והכוונה. אם עובדי השיקום לא יצרו קשר מיד לאחר האירוע, מומלץ שהנפגע או בני משפחתו יפנו בעצמם למוסד לביטוח לאומי, כדי לממש את הזכאות לקבלת התגמולים בגין נזקי האירוע.
במקביל לתביעה מול המוסד לביטוח לאומי, מומלץ לבדוק אפשרות לתביעת תגמולים מפוליסות הביטוח הפרטיות, ככל שקיימות כאלה, כגון פוליסת ביטוח חיים, אובדן כושר עבודה וביטוחי בריאות. ברבים מן הביטוחים פעולות איבה אומנם מוחרגות מהפוליסה, אך מומלץ לבדוק את הנושא בכל מקרה, ולעיתים ניתן לזכות בכיסוי נוסף באמצעות ביטוחים אלה.
