תהרגו אותי, אם אני מבין, מה פתאום קפצה עלינו "הגאונות" הזאת, מבית מדרשו של משרד הרווחה, המקדם - בימים אלה - מה שהוא מכנה
"סל מזון מוזל". לפני מספר חודשים החל שר הרווחה, מאיר כהן, לקדם פעילות שתביא להוזלת 22 מוצרי מזון בסיסיים, בידי רשתות השיווק. אתמול - פורסמה - ביוזמת משרד הרווחה הידיעה, בדבר קיומו של סל מזון מוזל, מוצע, בישראל.
בכל הכבוד הראוי, הבעיה אינה אם קיים בישראל, סל מזון מוזל, אם לאו. הבעיה היא הינה, מדוע מוצרי המזון, הבסיסיים, בישראל, הינם כה יקרים, עד כי נצרך אדם רגיל מן היישוב, לפרוע תוכנית חיסכון או ליטול משכנתא, כדי לרכוש מוצר מזון בסיסי, דוגמת גביע קוטג' או קופסת גבינה לבנה רכה למריחה או קופסת טונה ומוצרי מזון בסיסיים, אחרים.
משרד הרווחה פרסם, כי בסל המזון נכללים, בין היתר, מוצרי המזון הבאים: אורז פרסי, ריבה, סוכר, קמח, חומוס, שמן, שימורי תירס, דגני בוקר, שעועית יבשה, רסק עגבניות, קטשופ, ממרח שוקולד, פסטה, ביסקוויטים, שומרי אפונה וגזר, זיתים, פתיתים וטחינה. בכלי התקשורת פורסם, כי הרשימה המרכיבה את סל המזון המוזל, גובשה, על-ידי גוף הקרוי, בשם: "המועצה לביטחון תזונתי".
כמה עצוב וכמה עגום הוא המצב, שבמדינת ישראל -
קרוב וסמוך לקראת חגיגת חג העצמאות ה-66 לייסודה של המדינה, שיחול בעוד, כמחצית השנה - נזקק גוף פוליטי, בראשותו של משרד הרווחה, לקדם יוזמה להקמת סל מזון מוזל, בישראל. כמה עצוב וכמה מכמיר לב הוא הדבר, שבמדינת ישראל -
האמורה לחגוג, בעוד כמחצית השנה, 66 שנה לייסודה - שליש מילדי ישראל, הולכים לנום שנתם, כשבטנם מקרקרת ורבים - רבים אחרים - אינם מסוגלים לספק לעצמם, כמו-גם לבני משפחתם הגרעינית, מוצרי מזון בסיסיים, דוגמת סוכר, קמח, דגני בוקר ועוד מוצרי יסוד בסיסיים,
שאמורים - אמורים להיות זמינים, במחיר שווה נפש, לכל מי החפץ בכך. אולי הגיע הזמן, שבמקום לחפש התרופה למחלה, נתחיל לטפל במחלה, עצמה. אולי הגיע הזמן, שמקום לחפש הפגמים והתחלואים, במערכת הרווחה, "מתחת לפנס", שכן, מתחת לפנס, מצוי אור, נתחיל לחפש הפגמים והתחלואים, במערכת הרווחה - במערכת הרווחה עצמה, תחת לחפש פגמים ותחלואים, מתחת לפנס שדבר וחצי דבר אין לו עם פגמים ותחלואים אלה ו"אשמתו" היחידה, הינה, שהוא זורק אור, על סביבתו הקרובה - ולא מעבר לכך.
אולי תסבירו לי, לעזאזל (ואיני מתנצל על הלשון הבוטה) הגיע מצב דברים, במדינת ישראל, שאדם רגיל מן השורה אינו יכול להרכיב לעצמו -
דבר שבשגרה ומעשה של יום ביומו - סל מזון בסיסי מינימאלי, בשל מחירו העצום של סל מזון בסיסי ומינימאלי זה ואילו כל מיני "שועי ארץ", מטעם עצמם - ומטעם עצמם בלבד! - מבזבזים, בערב אחד, במסעדת יוקרה, סכומי כסף המאפשרים כלכלתה של משפחה ממוצעת, משך שבוע ימים תמים - ואולי - אולי, אף יותר מכך! ההבדלים הכלכליים הקיצוניים בין המעמדות השונים, בחברה הישראלית - שהעצימו וגדלו, במרוצת עשרים השנים האחרונות - באופן שמעמד הביניים, נשחק עד דק מן הדק, שעה שרבים ממנו, נדחקו אל מעגל העוני והשכבה הדקה של האוליגרכים והעשירים, הולכת ומשמינה, מנחת ומקופת מזומנים, בלתי נדלית - מביאה ותביא אף בעתיד לניכור מוחלט של בין 80% עד 90% מציבור אזרחי מדינת ישראל, להנהגת מדינת ישראל.
הנהגה פוליטית, הגורמת לניכור מוחלט בין ציבור אזרחי המדינה, למדינה עצמה, הינה הנהגה פוליטית שנכשלה בתפקידה ועליה לפנות מקומה, להנהגה מוכשרת וטובה הימנה. כל עוד לא תשכיל, ממשלת ישראל, להחזיר האמון של תושבי המדינה במדינה וכל עוד לא תצליח היא לאפשר לציבור אזרחיה, לרכוש מוצרי מזון בסיסיים, במחיר השווה לכל נפש וכל עוד, יהיה במדינת ישראל, ילד שמפאת רעבונו, אין יכול הוא לעבור לילה, בשינה רגועה,
אין כל צידוק וכל קיום לממשלה שכזו, שיש לבוז לה ולסלקה מהגה השלטון ויפה - יפה שעה אחת, קודם.