השבוע שוב חזר מנהיג אירן הישיש על המנטרה של המשפחה: את ישראל יש להשמיד כדי לנקות את העולם (ברמאללה אבו-מאזן מאזן מעט ואומר 'לטהר' אותו). הישיש הוסיף ואמר שיש לחמש את הפלשתינים עד השיניים כדי שימשיכו במלחמתם במלוא העוז והתפארת למען שחרור פלשתינה מיהודים. ואם כבר מדברים על אטום - רק זה, להערכתו, עשוי לנקות את העולם מגרעין הרוע.
טוב, זה לא חדש ושמענו דברים כאלה במהלך שנות קיומו של העולם. מה כן חדש? האירנים כמהים להשמיד את היהודים בארץ ישראל והם לא מתאפקים ולא מהססים להצהיר זאת באוזני המערב במלא מלא רוק ותאווה. האם זו התרסה? פעם, בעבר הרחוק זו הייתה התרסה והעולם היה מעמיד פני נעלב מעומק לב. היום כבר לא מזיז לאיש. כמעט מקובל, אפילו נורמטיבי, לחיות עם ריח ההשמדה האירנית וטעם האורניום באוויר. עובדה, האירופאים כמהים לעסקים עם אירן.
רוצים שירסק למענם את דאעש. גם שאר העולם. אני נוטה לחשוב שאובמה ממש המציא את דאעש כדי שיוכל להתפשר עליו עם הישיש.
אז מה חדש בכל אופן? ההצהרה שהפלשתינים מהווים את חוד החנית של העולם המוסלמי והם בסיסו של צבא השחרור. כלומר, לא הפצצה האטומית של אירן תעשה את העבודה אלא דמם השפוך של פלשתינים 'כבושים'. למעשה זה שינוי טקטי מבריק ולא אסטרטגי.
מטרת אירן להוריד את הלחץ הציבורי מהפצצה. לומר שהטיפול ביהודים עובר כולו לחוד החנית הפלשתיני משמעו לאפשר לאירנים לעשות פצצה קטנה יותר בשקט, מזדחלת קמעה למראית עינו של העולם. זה כבר לא משהו שמכוון להשמיד את היהודים, אתם יודעים. עכשיו זה הג'וב של הפלשתינים עד תומו. תעזבו אותנו עם פצצה – זה ממש בקטנה, ממש.
למה? פלשתין, ששבדיה ומדינות אחרות יקימו אותה כדי לנקר את עיני היהודים, היא לגיטימית כמו עוף חול שקם לתחיה מחודשת בחגים. מי לא אוהב אותה ואת הרעיון שעוד מעט תשתתף בהצבעות האו"ם. מי לא מתרגש מצפייה ליריקות ובעיטות שהיא תשלח לכיוון דגל ישראל במליאה. פלשתין תתפוצץ להם על ביבי – איזה תענוג עולמי חלומי. כמה לא אנושי שמדינת ישראל מתעקשת על הצורך בקיומה ללא הרף אחרי הרף של אלפים שנה. כמה מגוחכת ישראל, טוענת ללא הרף שהפלשתינים למעשה רוצים להקים מדינה מתריסה ללא דיון והסכמה עם ישראל, ללא שלום וללא יהודים.
מישהו מקשיב לצרכים של ישראל כשמקימים פה עוד מדינה לערבים? היהודים נחשבים נאצים וצריך לבעוט בהם - לא להקשיב להם.
יהודים נותנים את הטון ואנטישמים מקשיבים ברחבי העולם במקהלות.
לנגד עיניהם הרואות-משתוממות-מופתעות של האירנים ניתנת לפלשתינים – הפלא ופלא - לגיטימציה גועשת מטעם העולם המערבי להוריד את מדינת ישראל על ברכיה. אם תתנו לנו, הם רומזים לאנשי אובמה, האירנים יוותרו לכם בגודל הפצצה. מזה כחצי יובל שנים מעניקה לנו, מעת לעת, הרשות שלהם טעימה (פרומו) של מערכת היחסים הצפויה לנו בעתיד, כשתקום פה המדינה השבדית שלהם בעזרת העולם ואשתו. שום רצון או מעשה לשלום עם יהודים.
כשאני אומר "שלום' אני מתכוון למלוא מהות המושג המשמש את 'עכשיו' היהודי להבעת חזונו באוזני עולם שכבר הלך לעולמו. אז למה לא לאפשר לראש החץ הזה, אומרים באירן, לצאת מטעמנו כמו טיל לדרך? הנה, תראו, החברה בגדה עוד רגע מקימים מדינה לקול תשואות אירופה. מי יעמוד בדרכם של הפלשתינים האהובים לנמל יפו?
האם פניה של אירן למלחמה? התשובה היא כן, ועוד איך. יש גם חיזבאללה וחמאס - אבל ברקע. אירן תשלוף את האקדח הפלשתיני מנרתיקה ותשלח אותו קדימה כדי לחולל משבר שלא היה כמותו - הכל בעזרת אירופה החבובה. אירופה בסך-הכל רוצה מדינה לפלשתינים האומללים – גם זה ידוע ולעוס עד זוב דם...
איפה תעמוד אמריקה? כידוע לכם שליט קטר מחמש את ממשלת החמאס בעזה ומתדלק אותה במרץ נגד ישראל. במקביל הוא מפטם את הטרור המוסלמי על גרורותיו ומשלח אותו כמו כלבי ציד ביערות שמסביב לטירתו.
טירתו יורקת טרור. טילים זה כסף קטן עבורו. הכסף שלו מגיע מאמריקה. יש לדעת ולנצור - הבסיס הגדול ביותר של צבא אמריקה במזרח התיכון נמצא בקטר וחיילים אמריקנים מגנים שם על קבוצה אתנית שמונה כשלוש מאות אלף נוודים. זו קטר – ננס עם זיין אמריקני ענק. מוטציה של מוסר מדיף גנגרנה. בשביל האתניקה המזויפת הזאת אמריקה מכרה את נשמתה והעלימה עין מכך שקטר מחמשת ומממנת את הטרור הג'יאהדיסטי הכלל עולמי. אז היכן תעמוד אמריקה?
מה הסיכויים? לטווח ארוך גם טורקיה וגם אירן מצטמקות. הדבר ידוע להן עד לשד העצמות. הרחם המוסלמית שהתכווצה, פועלת נגדם מזה שנים והיא ממשיכה לדעוך מדחי לבכי בקצב מתגבר. אף אחד עדיין לא מבין את התופעה המופלאה. כולם מבינים את ההשלכות שלה. הטורקים חוששים בצדק שהכורדים יהיו הרוב בארצם בעוד 30 שנה והאירנים יזדקנו עד אז עד מוות ויאבדו גובה. מבנה המדינה שלהם עלול להתמוטט, עוני ניוון וניוול יכו בהם כמו מגפה שחורה. לכן קיים חשש שהם יכו הרבה לפני שהתסריט הזה יגיע אל סף דלתם. עכשיו הם המציאו את הפלשתינים ואולי זה התחליף האולטימטיבי שלהם לפצצה. הפצצה תישאר תמיד ברקע כדי לתמרץ ולעודד את הפלשתינים.
ידידנו שפנגלר מביא משל על שודד בנקים המחזיק בני ערובה והוא, בנוסף לכל הצרות, חולה בסרטן סופני. המשטרה מנסה לנהל אתו מו"מ על החיים. אבל הרי הוא כבר חצי מת גם בעיניו שלו – אתם מוכנים לסמוך על ההיגיון שלו? זה מה שעלול להתרחש בראש האירני הרבה לפני שיתברר להם שהכספות בבנק רוקנו מזמן על-ידי קטר והברינקס שלה - אמריקה.
שימו לב, אין סימן שאלה בכותרת הרשימה. לאור הנסיבות, מי יכול להרשות לעצמו את הלוקסוס הזה – להציב אותו.
מונולוגיקה ראיתי את השחקן מ. איבגי במונולוג ארוך, כמעט מתיש, כולו כלול בערוץ עשר, ולא ידעתי אם למחוא כפיים או למחות. הייתה זו חזרה מרשימה על קטע מ'המלט'. סמנטיקה במקום צמנטיקה של שאלת השאלות על הפרק – להיות או לחדול. הוא אמר דברים נמרצים ונכוחים על מהות החיים בעולם אלים ויחסה של הרשות לאזרח הקטן. למעשה הוא הדהים אותי בכמה רגעים. שאיבגי ידבר כך על ה'רשות'? רק לקראת סוף דבריו הבנתי שהוא בעצם לועס שוב ושוב ושוב את אותו ביבי כמו היה שקית פלסטיק מעוכה בסופר. מה רשות ומה אבו-מאזן... בסוף הבנתי שזה היה למעשה טיפול שורש קבוצתי. אבל לא של הקבוצה שלי.
