קו ההגנה הולך ומתבהר

אז שולה זקן זכרה או לא זכרה שהקליטה את שיחותיה עם אהוד אולמרט? אז היא נזכרה בזה בשיחת טלפון משפחתית עם עופר ברטל, או בשיחה אישית איתו? אז היא מסרה לו את הקלטות מיד או אחרי כמה ימים? אז הוא שאל אותה לפני כן אם יש קלטות או לא? חלק ניכר מהיום השלישי לעדותה של שולה זקן בפרשת טלנסקי הוקדש לשאלות הללו, אחרי עיסוק פרטני בסוגיית מימון הגנתה במשפט המקורי. בחלק הראשון של הדיון אישרה זקן, כי אולמרט לא ביקש ממנה במפורש שלא להעיד והיא לא הבטיחה לו את זה במילים ברורות, אבל טענה שלשניהם היה ברור בדיוק מה קורה. עורך דינה דאז, מיכה פטמן, אמר במשטרה שההחלטה שזקן לא תעיד הייתה שלו בלבד ובמנותק לחלוטין מענייניו של אולמרט – בעוד זקן אומרת כעת את ההפך. כל זה לא נמצא בליבת העדות של זקן. הליבה היא יומניה מזמן אמת ועדותה כעת על השימושים בכספי הקופה הסודית שהוחזקה אצל אורי מסר. לשני הנושאים הללו יגיע הסניגור אייל רוזובסקי ביומיים הבאים של החקירה הנגדית. אז למה הוא טורח כל כך לעסוק בהם? ההקלטות הן הפרוזדור המוביל לאולם – הן מסבירות, לשיטת המדינה, מדוע לא ניתן היה להגיש את היומנים ולשמוע את העדות כבר במשפט המקורי: משום שאולמרט הביא את זקן לשתוק. אבל אם רוזובסקי ישכנע את בית המשפט שזקן אינה אמינה בנושא הקלטות, הוא אולי יוכל לשכנע שהיא אינה אמינה גם לגבי היומנים והעדות. חוץ מזה, ההגנה מתכוונת לטעון שהקלטות מבושלות ושנמחקו מהן קטעים משמעותיים מאוד. לצורך כך היא תגיש בשבוע הבא חוות דעת של מומחה מטעמה, והמדינה תבקש להעיד מומחה משלה שיאשר את האותנטיות והשלמות שלהן. כך שלסתירות בגירסתה של זקן לגבי הקלטות – אולי לא נורא משמעותיות, אבל בכל זאת סתירות – יכולה להיות משמעות גם בפני עצמן, ולא רק ככלי לקעקוע אמינותה בכלל. הייתה עוד נקודה, שרוזובסקי לא פיתח ואולי יחזור אליה: האם זקן מילאה תפקידים פוליטיים בלשכתו של אולמרט. המדינה טוענת, כי העובדה שאולמרט שילם לזקן 30,000 דולר בשנה מתוך הקופה הסודית מלמדת, שהוא עשה בכספיה גם שימוש פרטי ולא רק שימוש פוליטי – מה שהיה הנימוק לזיכויו. ייתכן שההגנה תבקש לטעון, שהתשלום דווקא נכנס למשבצת של השימושים הפוליטיים לאור טיב המשימות שמילאה זקן עבור אולמרט.

שאלה נוספת איתה צריכה ההגנה להתמודד היא, כיצד אולמרט נתן אמון במשך עשרות שנים במי שכעת הוא מציג כשקרנית, עבריינית ומניפולטורית. הקו הצפוי הוא: זקן הלכה והידרדרה במשך השנים. מאישה נאמנה ואמינה, היא הפכה למישהי שדואגת בעיקר לעצמה ומבצעת עבירות פליליות מאחורי גבו של אולמרט. בהקשר זה צפויה ההגנה להצביע על הפיחות הניכר במעמדה של זקן כאשר התמנה אולמרט לראש הממשלה. אולי שכחנו, אבל במשרד ראש הממשלה זקן לא הייתה ראש לשכתו – התפקיד אותו מילאה במשך שנים. היא הוכפפה ליורם טורבוביץ, ואפילו נאסר עליה לקבוע לאולמרט פגישות בלא אישורו של טורבוביץ. הנה לכם ההוכחה, תטען ההגנה, שאולמרט הבין בזמן אמת מה עובר על זקן, אבל מתוך רגש אנושי של חברות ארוכת שנים הוא לא זרק אותה, אלא מידר אותה וניטרל במידה רבה את השפעתה ויכולתה לפעול מאחורי גבו. לא ניתן לצפות כיצד תתמודד המדינה עם טענה כזאת. ייתכן שתשובתה תהיה שזה ממש לא רלוונטי, כי מי שעומד לדין הוא אולמרט ולא זקן, שכבר הודתה בקבלת שוחד וברור שאיננה מועמדת לרשימת ל"ו הצדיקים. ייתכן שהמדינה תבקש להביא עדי הזמה לאחר עדותו של אולמרט, כדי להוכיח שזקן בכל זאת נותרה יד ימינו בלא-מעט נושאים.

היום הזה (יום ד', 12.11.14) היה הקשה ביותר עד כה לזקן. היא אמרה במפורש שאין לה כוח להמשיך את עדותה, והדיון הסתיים ב-14:40. רוזובסקי לא התעקש להמשיך, ואפילו ויתר על 20 דקות נוספות שרצו השופטים להעניק לו, באומרו שהוא מתחיל נושא ארוך יותר. האם זה אומר שזקן הולכת ונשברת? לא בטוח. צריך לזכור, שהיא מגיעה מבית הכלא, לא בדיוק מקום מרגוע ומנוחה, ושהיא מתחילה את היום באזור 05:30 בבוקר כדי להגיע בזמן לבית המשפט. העמידה על דוכן העדים במשך כמה שעות מתישה בפני עצמה, וההתמודדות מול החקירה הלוחצת והפרטנית של רוזובסקי מעייפת עוד יותר. אולי זו הסיבה לריבוי ההתנגדויות של התובע, אורי קורב, ולהתערבויות החוזרות ונשנות שלו בחקירה הנגדית. מעבר לכך שבחלק מן המקרים רוזובסקי אכן אינו נותן לזקן להשלים את דבריה, ייתכן שקורב רוצה לתת לה כמה שניות של מנוחה וארגון מחשבותיה. כאמור, זקן סותרת את עצמה – כרגע לא בליבת העדות, אבל החקירה הנגדית רק התחילה לגרד את הליבה. לא סביר שהיא תתמוטט כמו בעדותה במשפט הולילנד, לפני שחתמה על הסדר הטיעון. רוזובסקי יכול לקוות שהיא תתן לו עוד ועוד סתירות, כי בסופו של דבר חלק ניכר מהמשפט הזה יוכרע על אמינותה של זקן.