מניעת הפצתו של
ישראל היום בחינם מסמנת פתח-תקווה להצלת העיתונות הכתובה מאובדן. אלא שהדברים אמורים, בינתיים, באישור של קריאה טרומית בלבד, ודרך ארוכה עדיין צפויה לאישורו הסופי של החוק, אם בכלל.
לא בכדי אושרה הקריאה הטרומית על-ידי רוב גדול של חברי-כנסת, הנמנים עם קשת רחבה של מפלגות, מן הימין, המרכז והשמאל. הדעת נותנת שהם עשו זאת לא כדי חלילה לסתום את פיו של עיתון, אלא כדי לאפשר את שרידותה של העיתונות הנמכרת, שהחינמון רק פגע בה פגיעה אנושה.
מאז הפצתו של ישראל היום ברבים, בחינם, נקלעו מרבית העיתונים, הנמכרים בכסף מלא, למשבר עמוק, כשמרביתם אף קורסים כלכלית. התחרות הפרועה והבלתי-מידתית שהציב להם ישראל היום אינה מאפשרת את התאוששותם מן המכה שספגו בעטיו. נבצר מהם להתחרות בו בתחרות הוגנת ולהוכיח את עליונותם עליו רק משום שהוא מופץ בחינם וגונב מהם בכך את ההצגה.
תחרות הוגנת יעודה של החקיקה נגד ישראל היום כחינמון הוא לא יותר מהבטחת פלורליזם עיתונאי וריבוי של דעות. בד-בבד היא נועדה למנוע מצב שבו יוותר רק עיתון אחד בשוק, שיקבור תחתיו את יתר העיתונים הנמכרים, רק משום שהוא מופץ בחינם.
זו גם סוף-סוף העת להוציא את המרצע מן השק. אחרי ככלות הכל יש לזכור שמעבר להיותו עיתון משגשג בתפוצה - לא הוכיח עצמו ישראל היום מעולם כעיתון מבוקש בגלל רמתו. שגשוגו הוא בשל היותו חינמון, הממומן על-ידי בעל הון, שיכול להרשות לעצמו להשקיע בו כספים ללא גבול ובעת ובעונה אחת גם לבלוע הפסדי-מימון ניכרים, תוך שהוא ממוטט עיתונים אחרים, הנאלצים לכרוע בתחרות בלתי-הוגנת..
מבחנו הגדול של ישראל היום יהיה, לפיכך, רק ביום שבו יידרש למכור את עצמו לציבור הקוראים ולהפוך בכך לשווה בין שווים. או אז ניתן יהיה להיווכח עד כמה הוא נקלט בציבור.
