הגענו לליבת העדות

השופטים יעקב צבן ומשה סובל התערבו לא מעט (יום ה', 13.11.14) כאשר הסניגור אייל רוזובסקי חקר את שולה זקן על השיחות שנמחקו ממכשירי האייפון והדיסק-און-קי עליהם הקליטה את אהוד אולמרט (השופטת רבקה פרידמן-פלדמן כמעט אינה מתערבת). לדברי רוזובסקי, חסרות 16 שיחות מהדיסק-און-קי וכ-60 מהאייפון; זקן אמרה שאין לה מושג, ואולי מישהו מבני משפחתה עשה לה טובה ומחק שיחות פרטיות. לכאורה, זה עניין טכני והעיקר הוא תוכנן של השיחות. אבל יש לזכור, שאנחנו נמצאים כאן בגלל ההקלטות הללו. ראשית, טוענת המדינה, הן מסבירות מדוע זקן לא העידה ולא ניתן היה להגיש את יומניה בסיבוב הראשון - כי אולמרט הדיח אותה שלא להעיד. שנית, הן מלמדות שאולמרט שילם לזקן 30,000 דולר בשנה מהקופה הסודית - מה שמלמד שהשימוש בה היה גם אישי ולא רק פוליטי. מה תאמר ההגנה על כך, כתבתי אתמול: עורך דינה של זקן, מיכה פטמן, החליט על דעת עצמו שהיא לא תעיד; והיא ביצעה עבודה פוליטית. אין זה גורע מהעובדה, שהקלטות הן בבסיסו של הדיון הנוכחי. לכן, להגנה יש מטרה העומדת בפני עצמה: לקעקע את האמינות שלהן. כך, למשל, היא יכולה לנסות וליצור ספק סביר: היו עוד פגישות עם אולמרט, בהן הוא סתר מיניה וביה את דבריה, והללו נמחקו באופן מסתורי. היא יכולה לומר: אם נמחקו שיחות שלמות, מי לידנו יתקע שהשיחות שהוגשו לא עברו עריכה מגמתית? התביעה מצידה תטען, כי אין אינדיקציה לפגישות אחרות ובוודאי שלא למה שנאמר בהן. בידי המדינה גם חוות דעת, לפיה השיחות לא עברו עריכה כלשהי. כדאי גם לזכור, שהשיחות הוגשו רק בצורה חלקית - לפי החלטת בית המשפט העליון - ותוכנן המלא עוד עשוי לשמש את המדינה אם תחליט להעמיד לדין את אולמרט על הדחה בעדות ושיבוש הליכי משפט. בהקשר זה, אולי החשוב ביותר הוא דווקא מה שרוזובסקי לא הטיח בזקן: טענה שהיא או מישהו מטעמה בישל את השיחות. כאמור, בידי המדינה חוות דעת השוללת אפשרות זו, ונראה שלהגנה אין חוות דעת נגדית. כיוון שכך, קשה לדעת עד כמה הטיפול ב"סביבה" של השיחות יסייע לאולמרט.

כאשר זקן נלחצה שוב ושוב לפינה בשל הסתירות בגרסאותיה על הסיבות שהביאו אותה להקליט את שיחותיה עם אולמרט, היא שבה ואמרה: לא משנה למה הקלטתי; החשוב הוא התוכן. ולשיטת זקן והמדינה, אולמרט מפליל את עצמו בשיחות הללו. זה מזכיר את שמואל דכנר במשפט הולילנד. כאשר הוצגו לו הסתירות ואף השקרים שבעדותו, הוא חזר וחזר על המנטרה: "אבל הוא לא הסביר למה מחק 8.9 מיליון"- בהתייחסו לסכום שנמחק מספרי קבוצת הולילנד של הלל צ'רני, פעולה שלטענתו נועדה לטשטש את עקבות מימון השוחד. לדכנר זה הצליח לגמרי לא רע: המחיקה הזאת היוותה את אחד מהעוגנים להרשעתו של צ'רני, שהיוותה מצידה בסיס לכמה מן ההרשעות האחרות. נראה אם זה יצליח לזקן באותה צורה. בהמשך הזכירה זקן את דכנר בעוד שני היבטים. האחד: כאשר הוצגה בפניה סתירה בין עדותה במשטרה לבין עדותה בבית המשפט, אמרה זקן שבין שני האירועים היא בחנה את התיעוד וכעת היא מתקנת את עצמה. השני: ההגנה טוענת שחלק מרישומיה של זקן ביומנה נכתבו בדיעבד - כשם שהתגלה ביומניו של דכנר. ההבדל הוא, שבמקרה של דכנר הכירה התביעה בבעייתיות ונמנעה מלהגיש את היומנים, בעוד שבמקרה של זקן סבורה המדינה שיש לכך הסברים תמימים והגיוניים. מצד שני, זקן לא עשתה מה שדכנר עשה בחלקים הראשונים של חקירתו הנגדית: היא לא מתבצרת בעמדה המקורית, אלא אומרת בפשטות שטעתה או שלא זכרה. אפשר להאמין או לא להאמין לה; זה ודאי יותר מעורר אמון מאשר התפתלויותיו של דכנר בניסיון סרק לדבוק בגירסתו הראשונית.

בהמשך היום הגיע רוזובסקי לליבת העדות: יומניה הממוחשבים של זקן. המדינה טוענת, בעקבות זקן, כי ביומנים אלו תועדו בין היתר ההוצאות הפרטיות של אולמרט מהקופה הסודית. אולמרט זוכה מאשמת הפרת אמונים בפרשת טלנסקי לאחר שבית המשפט קבע, כי הכספים שקיבל ממשה טלנסקי היו לצרכים פוליטיים בלבד - דבר שהיה מותר באותה עת. לכן, אם תתקבל גירסתה של זקן, משמעות הדבר תהיה הרשעתו של אולמרט. מטרתו של רוזובסקי הייתה להראות שהיומנים מדויקים, בעוד זקן ביקשה לשכנע שהם לא מלאים. לגירסתה של ההגנה, אם אין תיעוד על שימושים פרטיים - הם לא נעשו, ואילו הרישומים שלא במועדם הם תוצאה של תקלת מיחשוב. לגירסתה של זקן, יש חוסרים בתיעוד והרישומים שלא במועדם נועדו להסתיר את השימושים הבלתי תקינים. כאן זוהי במידה רבה שאלה של אמינות, ואותה כזכור ביקשה ההגנה לקעקע כבר ביום הראשון של החקירה הנגדית.