שנה מלאה לפטירתה של טרינזה כהן ע"ה. האזנתי בשקיקה להספדים הרבים, שנישאו לזכרה מפי רבנים, ובני משפחתה בהלוויה ובאזכרה, ולדברי התורה המתוקים שנאמרו לעילוי נשמתה הנעלה. גמעתי בצימאון רב את שלל הסיפורים והאנקדוטות מחייה המלאים רבי המעש, אשר הם כיין ישן שלֵיחו לא נס לעולם. מכולם עולה טוב ליבה, להט אמונתה באלוקים ובחכמי ישראל, מסירותה ללא גבול למשפחתה ולכל מכיריה, צניעותה ומעשי החסד הרבים שעשתה, המעטרים את מפעל חייה.
אכן, טרינזה הייתה אישה של נתינה אינסופית, שמרוב נתינה שכחה גם קצת לקחת... כי אצלה תמיד לתת זה היה לקבל. המושג לקחת לא היה קיים בלקסיקון שלה. בכל פעם שנתנה את הלחי הטובה הראשונה לזולתה, כבר הושיטה את הלחי השנייה לנתינה חדשה. הטוטליות כל כך אפיינה אותה בכל מעשיה. בדרכה המיוחדת בעשייתה היא נתנה את כולה עד הסוף. היא עשתה חסד של אמת, שלא על-מנת לקבל תמורה, לא רק עם המתים, כמקובל, אלא לא פחות עם החיים.
טרינזה כשמה כן היא, אתרוג מהודר בת יסמין (פלילה). ריחה המשכר, הנודף ממעשיה הטובים, נישא למרחקים, ובהם הדביקה באהבה - ביחד עם בעלה בישי זצ"ל - את כל רואיה, ושימשה להם זרקור מאיר לכל דבר שבקדושה. זכיתי גם אני, כשכנה של טרינזה ובישי הצדיקים, להתבשם ממעשיהם ומרוחם הטהורה במשך למעלה מעשור שנים, וליהנות משולחן השבת בביתם על מיטב מטעמיו הגשמיים והרוחניים.
כפי שנאמר על שרה אמנו, גם טרינזה בשיבתה הטובה הייתה בעלת להט נעורים לכל דבר מצווה, ובנעוריה מלאת מצוות כרימון כמו אישה עתירת שנים. חוש ההומור שלה היה לשם דבר. בזכותו, ובזכות רוחה הצעירה הצליחה לחבור לכולם, גם לדור הצעיר, ולהיות אחת מהחבר'ה. היא דיברה אל הצעירים בגובה העיניים, סייעה להם בעצה ובתבונתה המיוחדת, והלהיבה גם אותם באמונתה ובדרכיה הישרות.
אשת חבר כחבר. אי-אפשר לכתוב על טרינזה בלי
החצי השני שלה, נשמתה התאומה, הצדיק הנסתר בישי, שלצידו חיה ואותו שירתה בנאמנות ובאהבה רבה לאורך שנים. ואי-אפשר לכתוב עליהם בלי מורשת ג'רבה המעטירה, חכמיה ובית כנסת אלגריבה המופלא, ערש גידולם, שעימם בני הזוג כה היו מזוהים ואותם חיו ונשמו כל חייהם. מעט מניחוחות יהדות ג'רבה המופלאה, הבאתי בפתח החוברת, שפורסמה לזכרה, במאמרי 'השריד האחרון', שהופיע בבמות שונות. אף שרטטתי כמה קווים לדמותו הבלתי נשכחת של בישי במאמרי "צדיק נסתר", שהופיע לזכרו.
גם אם בישי וטרינזה לא העמידו צאצאים ביולוגיים, כבר אמרו זאת לפניי כולם היו ילדיהם. דמותם חקוקה עמוק בלב משפחתם הרחבה המסורה, ובלב כל מכיריהם ומוקיריהם הרבים, אשר נותרו יתומים, אך מתבשמים מהריח העז שבני הזוג היקרים מפיצים בגן עדן. מעשיהם הטובים יהיו נר לזכרם הטהור.
