הפיגוע הנורא בירושלים ורציחתם של ארבע יהודים מהווים שיא בהתנצחות המטורפת המתנהלת בירושלים. יש המתדיינים אם אנו בפתחה של אינתיפאדה או שמא הכל תעתועים ומילים ריקות מתוכן.
היהודים מתווכחים והטרור מכה מכות רצח. ממשלת ישראל והעומד בראשה מבטחים ביטחון ושוב ביטחון, ומה שמקבלים זה עוד פיגועים ועוד פיגועים. ירושלים היא מקרו-קוסמוס של המתרחש בארץ. בעוד המחבלים רוצחים ופוצעים, ממשלת ישראל עסוקה ברטוריקה. מילים ועוד מילים ועוד פעם אותן מנטרות, ושום דבר אינו עוזר.
רק בישראל שר יכול להאשים את ממשלת ישראל באוזלת יד ובו בזמן להמשיך ולכהן בה. זה הרי לא יאומן. כל אימת שיש פיגוע או אירוע ביטחוני אחר, אותם דברנים בלתי נלאים אצים רצים לתקשורת ותוקפים את ה
ממשלה בה הם מכהנים. ייתכן שהם שכחו או שהם בונים על שלהוב היצרים של אזרחי ישראל, אך הם נושאים באחריות בדיוק כמו כל השרים האחרים.
נתניהו אינו מפסיד הזדמנות כדי לתקוף את יו"ר הרשות הפלשתינית כמסית הראשי, ומנגד הוא ממשיך לנהל עמו קשרים ענפים, כולל תיאום ביטחוני ביהודה ושומרון. אבו-מאזן אינו פרטנר לשיחות אבל ברבת-עמון לפני שבוע אבו-מאזן היה בסוד המפגש בין ראש הממשלה לבין שר החוץ האמריקני ו
מלך ירדן אשר שוחח עם אבו-מאזן תוך שהותו של נתניהו בחדר השיחות. אם מישהו יכול להסביר את המדיניות הזו וההיגיון שמאחוריה, מוזמן לעשות זאת ובהקדם.
אגב הטלת האשם על אבו-מאזן על-ידי ראש הממשלה וכמה שרים נוספים, ראוי לזכור שראש השב"כ טוען ההפך מהם ופוסל את הערכתם. כך מדווחת התקשורת מישיבת ועדת החוץ והביטחון בה אמר ראש השב"כ ההפך ממה שראש הממשלה ושריו הכל יודעים קובעים לגבי אבו-מאזן. לפי ראש השב"כ דווקא ההתגרות של קיצוניים יהודים הרוצים בכל להדליק בערה בהר-הבית היא זו שהביאה עלינו את גל הטרור.
גם בעניין זה משהו מוזר מאוד קורה. או שראש הממשלה או השר המיליטנטי ביותר שיש לו תשובה לכל הבעיות באזור אינם יודעים על מה הם מדברים או שמא ראש השב"כ אינו ידע על מה הוא מדבר.
בכל מקרה, המצב חמור מאוד. אז מה עושים? מדברים ומדברים ומברברים ושוב מברברים, ובינתיים הפיגועים ממשיכים.
הביזיון הזה חייב להיפסק. ממשלת ישראל אינה יכולה להאשים את ממשלת ישראל באוזלת יד. כשכולם עסוקים בעניים פוליטיים והרצון הוא לגזור קופונים מכל אירוע, טוב לא ייצא מכך. ממשלת ישראל תקועה בתוך רטוריקה פוליטית בה בשעה שמחבלים שפלים פוגעים באזרחי ישראל. אין לממשלה מענה לגל הטרור הבלתי פוסק. זו הטרגדיה הגדולה. מלחמות היהודים בתוך הממשלה משתקות את פעילותה, וכל מה שנותר הוא מילים ועוד מילים. כך לא ימוגר הטרור. לדבון הלב, המצב רק ילך וידרדר כל אימת שממשלת ישראל תישאר על-כנה.
