X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  מאמרים
תגובה למאמרו של עמיר פוקס "במקום חוק רע", הארץ מיום 20.11.14 עמיר פוקס מתעלם מכך שהאספה המכוננת בגדה בתפקידה והפכה עצמה לפרלמנט היא כנסת ישראל
▪  ▪  ▪
משכן הכנסת [צילום: פלאש 90]

ד"ר עמיר פוקס מתנגד להצעת חוק הלאום באשר הנה "חותרת תחת ההגדרה הנוכחית של המדינה כמדינה יהודית ודמוקרטית", ו"עלולה לערער את יסודות המשפט החוקתי ואת ההגנה על זכויות האדם". הוא מוצא את הפגם בהצעה בכך שהיא "נועדה לחזק את הערך של "יהודיות" המדינה, על חשבון הערך הדמוקרטי, והיא משדרת הדרה ואפליה ממוסדת".
לטענתו, המהלך הזה לא רק פסול אלא גם מיותר באשר הטענה שאין עיגון חוקי להיות המדינה מדינה יהודית, שגויה. שני חוקי יסוד משנת 1992 (חוק יסוד: חופש העיסוק וחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו) מציינים במפורש כי ישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית". בנוסף הוא מציין "חוקים חשובים מעגנים ממילא את זהותה של ישראל כמדינת לאום יהודית: חוק השבות, חוק הדגל, הסמל והמנון המדינה, חוקים העוסקים בשבת, בסוכנות היהודית, וחוקים רבים אחרים. זר לו נקלע לכאן היה מבין היטב, שהגיע למדינת לאום יהודית".
אז מה מציע ד"ר פוקס? כיצד לעגן את היות המדינה כ "מדינת הלאום היהודי ברמה החוקתית?". כאן מגיעה תשובתו המנרמלת את ישראל כמדינת לאום דמוקרטית: "בפסקת המבוא לחוקה, שם מוגדרת זהות המדינה, אך שם, באותה נשימה, מובטח שוויון זכויות מלא לכל אזרחיה, כולל המיעוטים החיים בקרבה". אולם במדינות דמוקרטיות מקובלת לאומיות אזרחית (לא כולן באותה רמת עומק).
כך למשל בחוקה האירית נכתב במבוא "We the people of Ireland". אפילו במדינה קומוניסטית לשעבר כמו בולגריה נכתב בסעיף מס' 6, ש"כל האזרחים יהיו שווים בפני החוק". בפולין מוגדרת האומה הפולנית כ"כל האזרחים של הרפובליקה" (יש לא מעט מאמרים על הדמיון הלאומי בין הציונות לפולין שבין שתי מלחמות העולם; ומה לגבי פולין של היום?), והמודל הרפובליקני המובהק של צרפת שקבעה בחוקתה (בסעיף הריבונות) את היותה "רפובליקה חילונית לא נחלקת, חילונית, ודמוקרטית".
פוקס כפרגמטיס, ממשיך וכותב "אם נראה שאין סיכוי להגיע לחוקה מוסכמת, הכוללת מגילת זכויות אדם שלמה בעתיד הקרוב, יש דרך למהלך חלקי, המעגן את היות המדינה מדינת לאום יהודית ואת עיקרון שוויון הזכויות למיעוטים. אפשר לחוקק חוק יסוד: מגילת העצמאות - מבוא לחוקה. מגילת העצמאות, אף על-פי שאינה בנויה כטקסט שנועד לשמש חוק או חוקה, יכולה בהחלט להיות מבוא לחוקה, שעל-פי עקרונותיה תפורש החוקה בעתיד". הרציונל לכך " שכן מגילת העצמאות כוללת הצהרות ברורות על היות המדינה הבית הלאומי של העם יהודי ועל זכותו ההיסטורית להגדרה עצמאית.
מגילת העצמאות גם מתחייבת בבירור, כי המדינה תבטיח "שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין, תבטיח חופש דת מצפון, לשון וחינוך... ותהיה נאמנה לעקרונותיה של מגילת האומות המאוחדות". אולם בניגוד למה שמבין עמיר פוקס ממגילת העצמאות, החלק התחוקתיי שלה ( לא המבוא ההצהרתי), אינו נסב על דמוקרטיה עבור העם היהודי, אלא על דמוקרטיה אזרחית, כלומר מדינת כל אזרחיה.
לפי תוכנית החלוקה של האו"ם משנת 1947 הכילה המדינה "היהודית" 45% ערבים, מה שהופך אותה בהכרח לדמוקרטיה דו לאומית אזרחית, או למדינת לאום אזרחית (המורכבת משתי קהילות). הדברים עולים מפורשות מהכתוב בהכרזת העצמאות: "אנו קוראים –גם בתוך התקפת הדמים הנערכת עלינו זה חדשים - לבני העם הערבי תושבי מדינת ישראל לשמור על השלום וליטול חלקם בבניין המדינה על יסוד אזרחות מלאה ושווה ועל יסוד נציגות מתאימה בכל מוסדותיה, הזמניים והקבועים". אזרחות מלאה ושווה אינה מאפשרת מדינה יהודית, כמדינת העם או הלאום היהודי. לכן גם לא ברור כיצד מנוסח זה ניתן לדבר על מעמד ל"סוכנות היהודית" בארץ, או חוקי התאזרחות שונים לאזרחים.
המצטטים את הכרזת העצמאות תוך דגש על מספר הפעמים שבו מופיע המושג "העם היהודי" שוכחים שיש להבחין בין המבוא לבין התוכן הפרוגרמטי: "אנו קובעים... שאיפת הדורות לגאולת ישראל". ומה לגבי החובה לחבר חוקה "שתיקבע על-ידי האספה המכוננת הנבחרת לא יאוחר מ-1 באוקטובר 1948"? גם עמיר פוקס מתעלם מכך שהאספה המכוננת בגדה בתפקידה והפכה עצמה לפרלמנט היא כנסת ישראל.
הפרגמטיזם של פשרת הררי מאפשר עד היום את אי-היותה של ישראל מדינת חוק(ה) דמוקרטית.

הכותב הנו פובליציסט ומרצה בסוגיה הנדונה
תאריך:  24/11/2014   |   עודכן:  24/11/2014
שתף:

מועדון הבלוגרים לקבלת רשימות יוסי ברנע לדוא"ל
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
עמיר פוקס - על דמוקרטיה והמדינה היהודית
הודעות  [ 0 ] מוצגות  [ 0 ]  כתוב הודעה 
 
תגובות בפייסבוק
רשימות קודמות
עמי דור-און
בצד כול הטוב שבוז'י הרצוג נושא בתרמילו האישי מוטל עליו כתם ציבורי שמעולם לא קיבל הסבר ראוי לפשרו
חיים שאולזון
כנס שלוחי חב"ד מקבץ 5,000 איש מכל העולם, בעוד על הוועידה של אגודת ישראל בארה"ב איש אינו יודע. זה ההבדל בין התגייסות מכל הלב לקיום מצוות לבין פעילות שעיקרה פוליטיקה
עו"ד צבי שוב, עו"ד יפעת בן-אריה
מה בין השבחה עסקית להשבחה תכנונית? בית המשפט העליון דחה בקשה לדיון נוסף על פסק דין גולדן פוינט
מוטי קפלן
אותן "תנועות מחאה עתידיות" וראשיהן היושבים על הגדר, טועים לחשוב שמיד עם ההודעה הרשמית על הבחירות הקרובות, הם יצאו בהכרזה רשמית על הקמת מפלגה והתמודדות בבחירות, והציבור ימחא להם כפיים
עו"ד חיים שטנגר
זוהי הפעם הראשונה שהמחוקק מגדיר מה היא דירה ראויה למגורים וקובע ששטחה וגם/או גודלה של דירה המושכרת לא יפחת משטח וגם/או מגודל של פחות מ-26 מ"ר, כאשר דירה שכזו תכלול - כחלק בלתי נפרד ממנה - ביוב, חשמל, מים ותנאים בסיסיים אחרים שנקבעו בחוק שכירות הוגנת. כך לא יוכל אדם להשכיר מחסן, תוך שהוא מכנה אותו "דירה למגורים"
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il