בתוכניות ריאליטי המצויות בשפע בטלוויזיה, המשתתפים תאבי החשיפה נעלמים בסופה מהמרקע ומהעין הציבורית וברוב המקרים אינם ניזוקים ולפעמים גם זוכים לפרסום וקריירה.
שונה המצב אצל שופט או שופטת, ששאיפתם מתוקף תפקידם ומתוקף הנחיות הנהלת בתי המשפט היא להימנע מפרסום ככל האפשר. שופט אמור להתבטא ולהישמע רק בפסק הדין שכתב. על-רקע זה ברורה נטיית השופטת, שהתלוננה על אונס, להימנע מכל חשיפה בתקשורת.
חשיפה מהסוג שהציבור והתקשורת מבקשים לקבל במקרה זה, תפגע אנושות בקריירה של השופטת, גם אם יתברר שתלונתה מוצדקת לגמרי. בנוסף תיפגע פרטיותה, ואולי ייפגעו גם קשרים אישיים או הסיכוי לקשר זוגי חדש.
מי שדורש מהשופטת להיחשף, מצפה ממנה להיפגע בעיסוקה, בפרטיותה, ובחייה שמחוץ למערכת המשפט, ובנוסף אולי גם לספוג פגיעה בילדיה. שופטים גם הם בני אדם וזכאים לנהל את חייהם בצורה הנראית להם. אם לא בחרו קריירה על הבמה או בפוליטיקה, מן הסתם אין החשיפה האישית מתאימה להם. יש לכבד את רצונם.
ועוד נקודה. העובדות לאשורן של המקרה אינן ידועות: ההתייחסות בשיח הציבורי ובתקשורת היא לאונס, כאילו הדבר ברור ומוכח ללא עוררין, אלא שלמעשה לא ידוע דבר בוודאות. כל שידוע, וגם זאת מפי השמועה (ראיה שאינה קבילה בבתי משפט), הוא שהיה קשר בין הצדדים. כל המידע הוא מפי צדדים שלישיים, מקורבים ומדליפים, כך שייתכן שאין על מה להתלונן.
האלמנט המשפטי המכריע לעניין אונס או מעשה מגונה, אינו המעשה עצמו אלא העדר ההסכמה למעשה. אלא שלעיתים, כפי שנכתב פעמים רבות בפסיקת בתי המשפט, קשה לקבוע זאת.
המרחק בין הסכמה לאי-הסכמה אינו גדול ולא תמיד קביעתו של בית המשפט בדיעבד משקפת את המציאות בזמן אמת. בכל מקרה, כרוך הדבר בנתיב ייסורים ארוך לכל הצדדים. תמיד יישאל האם הייתה הסכמה, או האם פסקה ההסכמה בעיצומו של המעשה, והאם האי-הסכמה הובעה לפחות בצורה כלשהי לפחות בלשון רפה.
במקרה זה, כאשר יש הבדלים בין הגרסאות (מפי צדדים שלישיים), אין כל ודאות שאכן נעברה עבירה. ייתכן שגם השופטת, בין אם רק נעלבה ובין אם חמור מכך, אינה מעוניינת להוציא את ההתלבטות לכיכר העיר או למשטרה ולבתי המשפט. במקרה זה, השופטת פועלת בצורה נבונה וחכמה. אין להאשים אותה על כך.
בניגוד לטענות הנשמעות, תפקידה של השופטת הוא לשפוט ולא יותר. אין זה תפקידה לעשות שימוש בענייניה הפרטיים כדי לקדם עניין עקרוני זה או אחר, אפילו עניין צודק. פוליטיקאים ושליחי ציבור ממונים על קידום נושאים ציבוריים, בעוד שתפקיד השופטים הוא לשפוט.
