הבעת אי-אמון בממשלה

ההצבעה הצפויה על קבלתו של חוק הלאום בנוסחו ובגרעינו הקשה והבלתי מרוכך שהוצע על-ידי הממשלה - במהלכו של שבוע זה, מעוררת שאלת הצבעת אי-אמון בממשלה, זאת אחר שהממשלה הודיעה, כי הצבעה שרים החברים בממשלה וגם/או הצבעת ח"כים חברי הקואליציה נגד קבלת חוק הלאום תהווה הצבעת אי-אמון בממשלה. חוק יסוד: הממשלה קובע - בסעיף 28 שבו - כי הכנסת רשאית להביע אי-אמון בממשלה. חוק זה קובע, כי הבעת אי-אמון בממשלה תיעשה בהחלטה של הכנסת, ברוב חבריה, להביע אמון בממשלה אחרת שהודיעה על קווי היסוד של מדיניותה, על הרכבה ועל חלוקת התפקידים בין השרים כאמור בסעיף 13(ד) לחוק יסוד: הממשלה; הממשלה החדשה תיכון, לפי הוראות חוק יסוד: הממשלה, משהביעה בה הכנסת אמון ומאותה שעה ייכנסו השרים לכהונתם. פרטים לעניין הגשת הצעה להביע אי-אמון בממשלה והדיון בה ייקבעו בחוק או בתקנון הכנסת. אם הוגשה הצעת אי-אמון בממשלה, בידי 61 חברי הכנסת, הרי יתקיים הדיון בכנסת בכך, בהקדם האפשרי, ולא יאוחר משבוע מיום הגשתה. חוק יסוד: הממשלה קובע עוד, כי אם נוכח ראש-הממשלה, כי קיים בכנסת רוב המתנגד לממשלה ושעקב כך נמנעת אפשרות לפעולה תקינה של הממשלה, רשאי הוא - בהסכמת נשיא המדינה - לפזר הכנסת בצו שיפורסם ברשומות; הצו ייכנס לתוקפו 21 ימים אחרי יום פרסומו, אלא אם כן הוגשה בקשה לפי הוראות החוק ורואים את הממשלה כאילו התפטרה ביום פרסום הצו. עוד נקבע בחוק יסוד זה, כי בתוך 21 ימים מיום פרסום הצו, רשאים רוב חברי הכנסת לבקש, בכתב, מנשיא המדינה להטיל על חבר הכנסת פלוני, שהסכים לכך בכתב - ושאינו ראש-הממשלה - להרכיב ממשלה. אם לא הוגשה בקשה לנשיא המדינה להטיל על חבר כנסת פלוני להרכיב ממשלה וגם/או עברה התקופה שנקצבה לחבר כנסת פלוני להרכיב ממשלה, כאשר אותו חבר הכנסת לא הודיע לנשיא שהרכיב ממשלה וגם/או או הודיע הוא לו, לפני כן, שלא עלה בידו להרכיב ממשלה, הרי יודיע נשיא המדינה על כך ליושב-ראש הכנסת. אם הודיע נשיא המדינה - בהתאם להוראות חוק יסוד: הממשלה, כי חבר כנסת פלוני שהוטל עליו התפקיד להרכיבה ממשלה הודיע לו, כי הוא לא הצליח להרכיב ממשלה וגם/או שעברה התקופה שהוקצבה לו,לצורך כך והממשלה לא הוצגה בפני הכנסת ולא זכתה לאמון הכנסת וגם/או שהוצגה המממשלה לפני הכנסת והכנסת דחתה הצעת הממשלה להביע בה אמון, הרי יראו הכנסת כאילו החליטה על התפזרותה לפני תום תקופת כהונתה. במצב דברים שכזה, הרי הבחירות לכנסת יתקיימו ביום שלישי האחרון, שלפני תום 90 הימים, מיום כניסת הצו לתוקף וגם/או מיום סיום התקופה להרכבת ממשלה וגם/או מיום ההודעה לנשיא וגם/או מיום דחיית הבקשה להביע אמון בממשלה, לפי הענין. ראש הממשלה אינו זכאי להשתמש בסמכותו לפזר הכנסת בצו שיפורסם ברשומות, אם הכנסת הביעה אי-אמון בממשלה. הכנסת רשאית לפי חוק יסוד: הממשלה - להביע אי-אמון בממשלה. החוק קובע, כי הבעת אי-אמון בממשלה תיעשה, בהחלטה של הכנסת, ברוב חבריה, להביע אמון בממשלה אחרת שהודיעה על קווי היסוד של מדיניותה, על הרכבה ועל חלוקת התפקידים בין השרים כאמור בסעיף 13(ד) לחוק יסוד: הממשלה. הממשלה החדשה תיכון בתפקידה, משהביעה בה הכנסת אמון ומאותה שעה ייכנסו השרים לכהונתם ולתפקידיהם, כשרים. ראש הממשלה יכול גם לעשות שימוש בסמכותו לפי הוראות חוק יסוד: הממשלה ולפטר שרים בממשלתו. זאת עושה ראש-הממשלה, לאחר שהודיע הוא לממשלה על כוונתו לעשות כן, קרי, להעביר שר מכהונתו. כהונתו של שר נפסקת כעבור 48 שעות, לאחר שכתב ההעברה מכהונה נמסר לידיו, זולת אם חזר בו ראש-הממשלה קודם לכן. הסתיימה התקופה האמורה ביום מנוחה, הרי יידחה סיומה ליום שלאחר מכן, שאינו יום מנוחה - והכול כפי שייקבע בחוק. ראש-הממשלה יכול גם בהתאם להוראות חוק יסוד: הממשלה, להביא להתפטרות הממשלה, כולה, אם יחליט הוא לחדול מלכהן כחבר כנסת. חוק יסוד: הממשלה קובע, כי ראש-הממשלה שחדל להיות חבר הכנסת, רואים אותו כאילו התפטר מכהונתו, ביום שנפסקה חברותו בכנסת. החוק קובע - בצורה קטיגורית וחד-משמעית - כי התפטרות ראש-הממשלה - דינה כהתפטרות הממשלה. אלה הן מכלול האפשרויות החוקיות העומדות בפני ביבי נתניהו, בתפקידו כראש-ממשלת ישראל, אם וככל שיחליט הוא להביא לפיזור הכנסת, להתפטרות הממשלה ולהביא לעריכת בחירות חדשות. כל זאת, בעקבות הצבעות שרים וחברי-כנסת מן הקואליציה נגד נוסח חוק הלאום, המובא לאישור הכנסת, בידי הממשלה. כמו-כן יכול ביבי נתניהו שלא לבחור בצעד דרסטי ודרמטי זה ולהביא לפיטורי שרים בלבד מן הממשלה. במצב דברים זה, הרי תמשיך הממשלה לכהן, כל זאת, בשינוי מספר חברי הממשלה ובהחלפת תפקידים בין שריה והכל - כל עוד תיהנה היא מאמון הכנסת ולא יוחלט על פיזורה של הכנסת ועריכת בחירות חדשות.