נוכח קשיי התעסוקה של הגיל הקשיש קורמת בימים אלה עור וגידים אגודת "המקופחים בני ה-50 פלוס", שתיאבק על זכותם להשתלב במעגל התעסוקה בארץ.
יוזם הקמתה של האגודה החברתית החדשה הוא יצחק שיפמן, בן ה-57, עסקן ציבורי ותיק, שהוא תושב תל אביב. מאז עלה לפני שבע שנים מרוסיה נאלץ שיף בעצמו לעבור חבלי-קליטה ממושכים, ובהקמת האגודה החדשה שלו הוא רואה רק את ראשית הדרך שהציב לעצמו.
בארץ-הולדתו היה שיפמן כלכלן ועיתונאי. הופעותיו מעל בימות ציבוריות עוררו הדים נרחבים בארצו, אלא שמאז עלייתו ארצה חרב עליו עולמו, והכל מחמת גילו המתקדם, שכבר עבר את גיל ה-50.
כשנחת מטוסו בארץ, לפני שבע שנים, עדיין נחשב שיפמן לשווה בין שווים. כך, לפחות, העידה תעודת העולה שלו. אולם מייד לאחר מכן החלו צרותיו להתדפק על הדלת. עד מהרה הוחוור לו כי מפאת גילו המתקדם מוצבות בפניו משוכות מרובות כל אימת שהוא מבקש למצוא עבודה.
"מצד אחד אני צעיר מדי ומצד שני זקן מדי" - מעיד שיפמן על עצמו. "צעיר מכדי לקבל לקבל קיצבה וזקן מכדי לקבל עבודה" - הוא רוטן.
קץ לאפליה לא נקפו ימים רבים מאז שעלה ארצה ושיפמן נוכח להוותו כי אמת פרדוקסלית זו היא גם נחלתם של רבים אחרים בני-גילו. הדברים חמורים במיוחד משום שהם אינם אמורים במקרים סוציאליים דווקא, אלא במי שהם בעלי השכלה גבוהה, עם ידע וניסיון מקצועי, שכוחם עדיין מצוי במותניהם וש"חטאם" היחידי הוא, משום מה, גילם.
אלא שלא איש כשיפמן ירים את ידיו. משחיטט האיש בנבכי החוק, הוא גילה סעיף בחוק שירות התעסוקה הקובע במפורש שאין להפלות אדם לרעה בשליחה למקום-עבודה מחמת גילו, וכי אסור למעביד לסרב מסיבה שכו לקבלו.
אלא שפני המציאות שונים בתכלית. "נסה לפנות לשוק העבודה בגיל 50 פלוס מבלי שתושב ריקם" - רוטן שיפמן בזעם גלוי לאחר שהתנסה בכך על בשרו. שום מוסד לא היה מוכן להעסיקו במשרה לאורך ימים, על-אף שאיש לא עירער על כישוריו ועל הניסיון העשיר שהביא עימו מחו"ל.
כדי לנסות ולשים קץ לכל הסבל הזה של אפליה תעסוקתית, יזם, כאמור, שיפמן את הקמתה של "תנועת המקופחים בני ה-50 פלוס". בינתיים כבר הצטרפו אליו כ-40 פעילים ויחד עימם הוא מתכוון "לעקור הרים" כדי לממש, הלכה למעשה, את "אל תשליכנו לעת זקנה".
